מקום חסר תקווה פרק 3

"תפסיקי את נראת נפלא" אפריל גערה בי, שישרתי את השמלה הסגולה הקצרה מידי שהלוות לי. "אני לא מרגישה בנוח איתה" אמרתי במבוכה, היא משכה בידי לפתע.
"הנה פיט ומנהטן" היא נופפה בידה לעברם, הם היו בצד הדרומי של החוף והתקדמו לעברנו.
"שלום בנות" מנהטן בירך אותנו הוא נישק את אפריל על השפתיים
"תודה שהסכמת לבוא בסוף" הוא חיבק אותי ונישק את לחיי
"זה פיט החבר שלי הוא הדיג'יי" מנהטן הציג את פיט. פיט היה גבוה, עם שיער קצוץ שחור, ועניים אפורות, ואני בטוחה שמתחת לכל הבגדים האלה היה לו שרירים וקוביות.
לא, שרצית לראות אותו עירום ברור שלא.
פיט החוויר כשהביט בי "אתה בסדר?" שאלתי אותו הוא התקרב אלי עד שיכולתי לחוש בהבל נשימתו.
"כן, פשוט אני לא יכול לעמוד ביופי שלך זה יותר מידי כואב" הוא תפס את ליבו "אאוץ" הוא אמר
הוא באמת משחק לי את אחד מהמשחקים הדפוקים האלו של הבנים? בשביל להיכנס לי לתחתונים בסוף הלילה. שיט
"פיט, אבי היא החברה הכי טובה שלי אז לא. רק ידידים כמו שקבענו" אפריל נעמדה ביני לבין רודף שמלות. אני לא מאמינה שאפריל שכנעה אותי לעשות את זה. חרא חרא "אל תהרוס את זה אחי. לא תזיק לך ידידה" מנהטן טפח על שכמו של פיט.
מנהטן ואפריל פרשו לטיול רומנטי לאורך החוף, והשאירו אותי לבד עם פיט.
"לא תזיק לך ידידה?" הרמתי גבה לעברו של פיט
"אפשר לא לדבר על זה?"
"תקשיב, מנהטן ביקש מימני לבוא באתי במחשבה שזאת מסיבת חוף לזוגות. ואתה חייב להיות פה. במקום זאת אני מגלה שאתה רודף שמלות, וצריך ידידה שאולי אני יכולה להיות או לפחות כך חושב מנהטן. אתה לא חושב שאני צריכה הסבר?" אני לא מאמינה שאפריל עשתה לי את זה. "את צודקת מגיע לך הסברים חברה שלי זרקה אותי, אני אהבתי אותה מאד.
את יודעת מה הבעיה שלי, שחברה שלי זרקה אותי לפני שלוש שנים, ואני עדיין לא התגברתי על זה" פיט אמר בקול כאוב, ששייך למישהו שנכווה קשה בעבר.
"אני מצטערת" מחיתי דמעות מעניי הן זלגו מאליהן בקול שלו היה כל כך הרבה כאב. כאב שהזכיר לי את הכאב שלי.
"את בוכה? בגללי" הוא מחה דמעה נוספת שחמקה מעניי.
"אני מצטערת" אמרתי שוב
"אל ,לא עשית כלום" הוא קטע אותי והצמיד את שפתיו לשלי. התרחקתי ממנו במהירות מונעת את הנשיקה.
" אני לא חושבת…" הוא נישק אותי הרגע. הוא חשב להשתמש בי בשביל להקל על הכאב שלו. התאפקתי שקולי לא ישמע כועס כפי שהייתי.
" אני לא התכוונתי, אני חשבתי שאנחנו.."
"תחסוך מעצמך, אני יודעת בדיוק מה חשבת אנחנו יכולים להיות פשוט רק ידידים שמבלים ביחד" ולא סטוץ בשביל להקל על הכאב.
"אני מבין" הוא הנהן במבוכה
"פשוט רק ידידים"
"עשינו עסק" הוא בחן אותי במבט מוזר כמה שניות.
"מה?" שאלתי אותו לבסוף
את לא כמו כל הבנות שהכרתי" הוא אמר עדיין מעורער
"למה איך היו כל הבנות שהכרת" שאלתי בהחלט מסוקרנת
"מנשקות אותי בחזרה"
"באמת?" סקרתי את פניו, מה הן מצאו בו? הוא חתיך, אני מניחה שזה הדבר היחיד שהן מצאו בו.
"למה את כל כך מופתעת"
"אני לא הייתי מנשקת בנאדם זר אני לא חושבת שמשהיא אחרת היית מנשקת" משכתי בכתפיי.
"מתערבים?"
"מה?" שאלתי מבולבלת
"נתערב, אני מנשק עכשיו בחורה זרה, אם אני מנצח והיא מנשקת אותי בחזרה את מביאה לי את המספר שלך. אם את מנצחת והבחורה הזאת הודפת אותי, את משוחררת מהערב הזה"
" אני לא מתערבת איתך, ומי אמר לך שאני מתה ללכת מכאן?" הייתי אכולת דאגה למולי. היא נמצאת בבית של אפריל כך שלא היית לי סיבה לדאוג, אבל לא ממש נשמעתי לקול ההיגיון.
"לא צריך לומר, רואים" הוא אמר בחיוך ערמומי
"אני לא מתערבת איתך" התעקשתי, הוא התעלם ממני. וצעד לעבר בחורה בעלת שיער שחור מתולתל וגזרה דקה. "מה אתה עושה?" קראתי אחריה
"מקיים את החלק שלי בהתערבות" הוא השיב בלי להניד עפעף
"אנחנו לא מתערבים" אמרתי בכל הנחישות שהצלחתי לגייס. הוא שוב התעלם ממני, זעמי ניצת.
הוא נישק את הבחורה הזאת, היא נישקה אותי בחזרה לתדהמתי. לא יכולתי לסבול את זה יותר. התקדמתי ומשכתי אותו בחולצתו אחורה.
"תפסיק" כמעט צרחתי עליו,
הבחורה התנתקה ממנו במהירות. "סליחה לא ידעתי שאת חברה שלו" היא גמגמה במבוכה
"אנחנו לא חברים" אמרתי רותחת מזעם.
"בוא" משכתי אותו למקום מרוחק.
"את קינאת" הוא קבע
" לא תפסיק להיות מגוחך" נעצתי בו מבט רצחני,
"מה שתגידי, את עדיין צריכה לתת לי את המספר שלך" הוא חייך חיוך זחוח, אמרתי לו שאנחנו לא מתערבים. זה לא הוגן, אבל התערבות זאת התערבות. מסרתי לו את המספר בלית ברירה.
"אני לא נותנת את המספר שלי לכל אחד" אמרתי רותחת מזעם
"מזל שאני לא כל אחד" הוא קרץ, כאילו ממש קרץ. הוא כזה יהיר.
אפריל הופיעה מאחורי לפתע, והפילה אותי בצווחות על החול. פיט הושיט את ידו לעזור לי הנחתי את ידי בכף ידו החמימה, וקמתי על רגליי.
"מה קרה? ראית את כריס בראון" שאלתי כשניערתי את החול מבגדיי, אפריל היית מעריצה מושבעת של כריס בראון.
"זה היה יכול להיות נחמד, אבל יותר טוב מזה מנהטן נישק אותי ממש נישק אותי. עם הלשון וכל זה" אפריל המשיכה לצווח, לא מבחינה בפיט שצפה בה. רק אחריי סדרת הצווחות שלה היא שמה לב.
"אופס, סליחה אל תספר על מה שקרה כאן למנהטן" אפריל הסמיקה עד לשורשי שערותיה.
"אין בעיה" פיט התגלגל מצחוק
"תפסיק זה לא מצחיק" נתתי לו מכה בחזהו
"מה לא מצחיק?" מנהטן הגיח עם ארבע בקבוקי בירה בידו.
"חברה שלך התלהבה מהנשיקה שלכם" פיט עדיין צחק
"הבטחת לא לספר" מהמבט שהיא תקעה בפיט, הבנתי שהיא רוצה לקבור אותו ואת עצמה.
מנהטן משך את אפריל לנשיקה נוספת. "עוד נשיקה שתוכלי להתלהב ממנה" מנהטן אמר לה
מנהטן חילק את הבירות ביננו, לגמתי מהבירה שבידי.
"בואו ניכנס לים" אפריל קראה
"אין סיכוי" קראתי אליה בחזרה
"בחייך" פיט אמר, והתחיל להשפריץ עלי מים. ברחתי מתווך פגיעתו, הוא רדף אחריי ותפס אותי במותניי, פרצתי בצחוק.
"שכנעתי אותך?" הוא מלמל באוזניי
"שכנעת אותי" אישרתי, הוא הרים אותי לפתע על כתפיו.
"מה אתה עושה"
"הולך לים" הוא השיב בתמימות מופרזת. רץ לים והפיל אותי למים, צווחתי בבהלה מהמים הקרים.
השתכשכנו במים, צחקנו, שתינו, נהנינו.