מקום בגן עדן – פרק 2

פרק 2-
״במילא אין לי בשביל מה לחיות , אני רוצה לעשות את זה , את איתי או לא??״ היא אמרה בנחישות.
״ברור שלא! את לא הולכת לעשות את זה אם זה תלוי בי.״ אמרתי
״אז זה לא תלוי בך !״ היא אמרה ופנתה לכיוון השני.
אחרי הבית ספר חזרתי הביתה.
כשפתחתי את הדלת ראיתי בלאגן שלם.
מלא בגדים על הרצפה , קופסאות , נעליים , תכשיטים.. המחשבים נעלמו. כל הדברים החשובים.. הבנתי ששדדו אותנו ומיד התקשרתי לאמי.
״אמא נראה לי ששדדו אותנו״ אמרתי מודאגת
״תישארי שם אני כבר באה״ היא אמרה ותוך חמש דקות היא הגיעה.
״מה הולך פה??״ היא שאלה
״איזה אסון ״ היא המשיכה להגיד
״כן , תבדקי מה חסר אמא״ אמרתי לה והתחלנו לסדר את הבית.
״לא ליאן , את צריכה לעזוב מהר. קחי את המפתחות האלה ולכי לכתובת הזאת״ היא אמרה והביאה לי פתק עם הכתובת.
״מה זה??מה איתך??״ שאלתי
״את כבר תראי , פשוט תלכי לשם.. ותתנהגי יפה! אני סומכת עלייך. תגרמי לי להיות גאה בך , את יודעת שאני אוהבת אותך נכון..?״ היא אמרה
״כן אני יודעת אמא , אני מבטיחה לך , את תהיי גאה. ״ אמרתי ויצאתי מהבית לכיוון הכתובת שהיא נתנה לי. פתחתי את הדלת עם המפתחות וראיתי שם אישה שיושבת בכיסא נדנדה.
״סלחי לי , אבל מי את?״ שאלתי בחוסר נימוס .
״אני סבתא שלך חמודה , ידעתי שתגיעי לכאן מתישהו״ היא אמרה
״מה? לא יכול להיות. סבתא שלי נפטרה לפני הרבה שנים״ אמרתי
״ככה לימדו אותך לחשוב.. ״ היא אמרה והתיישבתי על כיסא שהיה מונח שם.
״את רוצה להגיד לי שכל הזמן הזה היית חיה??! וידעת שיש לך נכדה שלא מכירה את סבתא שלה??״ אמרתי בכעס
״אני מצטערת חמודה.. אבל המצב מאוד קשה. את תביני הכל כשתגדלי״ היא אמרה באדישות ואני כל כך כעסתי.
״מה אני אמורה להבין?! שלאף אחד במשפחה הזאת לא אכפת ממני??? שכל הזמן הזה בכיתי על סבתא שלי שמתה ובסוף היא חיה ואפילו לא רוצה לראות אותי?! ״ צעקתי והתחלתי לבכות. היא התיישבה לידי ואמרה ״ ליאני , את אמנם לא הכרת אותי אבל אני כל הזמן הייתי לידך ולא עזבתי לרגע.. הייתי עוקבת אחרייך כשהיית קטנה איך את הולכת לבית ספר. אפילו לא שמת לב אליי. איך את לומדת לרכוב על אופניים. ובלילות כשכבר נרדמת הייתי באה אליכם ומכסה אותך.. אף פעם לא רציתי שזה יקרה כך אבל לא הייתה לנו ברירה.״
״אני לא מבינה כלום! אם היה לך אכפת ממני , למה לא סיפרו לי שאת חיה? למה לא ניסית ליצור איתי קשר?״ שאלתי
״הסיפור ארוך וקשה , הבטחתי לאמך לא לגלות לך כלום עד שהכל יסתדר״ היא אמרה והוציאה מהארגז ספר חום גדול עם מנעול.