מעיל גשם צהוב ~ פרק 5

~שר מספרת לג׳ים על ההריון (נ.מ שר)~
#טלפון#
״היי ג׳ים״אמרתי מעט לחוצה.
״היי שר״ הוא ענה בשמחה. זה טוב.
״תהיתי אם נוכל להיפגש היום?״ שאלתי אותו, אני מפחדת להגיד לו בטלפון.
״אממ, כן בטח. את פנויה בשמונה?״ הוא שאל אותי. הוא כל כך מתוק.
״כן״
״מעולה״
״אז נתראה בשמונה, ג׳ים״ אמרתי באנחה.

התלבשתי חושנית, אך עדיין שומרת על אלגנטיות. עוד חצי שעה שמונה. אני כבר מוכנה. הלכתי למראה, התבוננתי בה. איפה אמילי כשצריכים אותה? התאמנתי על מה להגיד לו.

״ג׳ים!״ אמרתי כשאני עומדת בפתח הדלת של דירתו.
״שר!״ הוא אמר ונשק לי בלחי.
״בואי, הכנסי״ הוא אמר.
התיישבנו במטבחו, והא הגיש את ארוחת הערב.

״אז, מה רצית שר?״ הוא שאל אחרי שעברנו לסלון כשהארוחה המהנה שהייתה לנו הסתיימה.
״אה, אני.. אה״ אמרתי מגמגמת. איך אני אמורה פשוט להפיל את זה עליו? זאת אומרת הוא כן חלק מזה ואני אמורה להפיל את זה עליו, אבל זה קשה.
״מה קרה שר?״ הוא אמר ברכות והניח את ידו מתחת לסנטרי והפנה את עייני, שעד עכשיו היו כלפי מטה, כלפי העיינים שלו.
״אני, אני בהריון״ פשוט אמרתי את זה, הייתי חייבת להגיד את זה במוקדם או במאוחר. העדפתי לעשות את זה מוקדם, פשוט כאילו אני מוציאה פלסטר.
הוא היה נראה בשוק. הפנים שלו קפאו. הדמעות שלי החזיקו את עצמן. איך הוא ככה מעיז להגיב?
״זה נפלא, שר. זה נפלא״ הוא אמר אחרי כמה דקות של שקט. פרצתי בבכי. הוא באמת שמח? הוא באמת רוצה לעבור את זה איתי?
״באמת?״ שאלתי אותו בוכה.
״כן, שר. כן.״ הוא אמר וחיבק אותי.
הוא הרחיק אותי מהחיבוק והניח את ידו על הבטן שלי. הוא הניח גם את ידו השניה, כל יד מצד אחר, התכופף עם ראשו ונישק אותה קלות.
״תעברי לגור איתי״ הוא אמר פתאום. הוא.. הוא באמת עושה את זה. אני כל כך שמחה שיש לי אותו. מיד חייכתי.
״אוקיי״ אמרתי בלחש. חיבקתי אותו. אני צריכה את החיבוק. הוא חיבק אותי בחוזקה. בדיוק כמו שרציתי.
״אתה באמת תעבור את זה איתי?״ אמרתי בשקט תוך כדי שאני מחובקת איתו.
״כן״ הוא ענה ברכות.

מיד חזרתי הביתה. התחלתי לארוז את המזוודה. שמעתי את הדלת נפתחת, אם בטח חזרה הביתה. אמרתי לה.
אני עדיין לא קולטת. אני בהריון.
~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~