mikenk
חזרתי.

מסתכלים מהצד- פרק חמישי

mikenk 20/02/2014 574 צפיות 3 תגובות
חזרתי.

-מנוקדת המבט של עידן-
הם היו המומים לגמרי, תחילה ניסו להרגיע אותי אחר כך התחילו לשאול אותי שאלות כמה מתי התחלתי לחתוך או למה אני חותך את עצמי אבל אני הייתי עסוק בלבכות, להוציא את כל הכעסים שלי, כל הפחדים שלי דרך הבכי. עדיף מאשר דרך כאב..
" למה אתה חותך?" שרון שאלה אותי בפעם הרביעית, אבל הפעם ניגבתי את הדמעות שלי והתחלתי לדבר.
" אתם יודעות כמה קשה להיות בשכבה הזו." אמרתי בלחש שאפילו אני בקושי שמעתי
" משהוא ספציפי?" שיר שאלה ולחץ נשמע בקולה, אני כל כך שמח שיש אנשים שאני יכול לסמוך עליהם ולהגיד להם את מה שאני עובר.
" כל הירידות האלו, כל השנאה כלפי, ועוד בגלל מה?! בגלל שהם חושבים שאני הומו ?! גם אם הייתי אחד כזה אין להם שום זכות להיכנס ככה לחיים שלי !" אמרתי, הפעם בקול רם יותר ומשום מה גם לא רועד בכלל. כשסיימתי לדבר ראיתי שקרן דומעת.
" את לא צריכה לבכות קרן." אמרתי לה וכבר חיכיתי שתחזור לחייך את החיוך המתוק שלה הזה שאני כל כך אוהב.
" אני צריכה לבכות… כי בגללי אתה כזה ! גם אני ירדתי עלייך והייתי כזאת מגעילה עלייך." קרן אמרה והדמעות לא הפסיקו לרדת מהעיניים שלה
" זה ממש לא אשמתך." אמרתי לקרן למרות שידעתי על כל הירידות שלה כלפי, ידעתי מה היא עשתה בכל השנים האלו אבל אני אוהב אותה כל כך ! אני לא יכול לראות אותה בוכה, במיוחד לא בגללי.
" לא לבכות." שיר ושרון התקרבו לקרן והתחילו לדגדג אותה עד שהיא התחילה לחייך, חיוך מאולץ כזה שמשולב עם כמה טיפות של דמעות ועיינים אדומות.
" אוי לא ! התחיל שיעור אנגלית ולא נראה לי שהמורה תבטל אותו בשביל לגרום ליום חופשי." שרון הייתה לחוצה
" אתם באים?" שיר ושרון קמו מהספסל
" אני נשארת כאן, בדיוק מה שחסר לי זה שיראו את העיניים האדומות שלי ויתחילו לשאול שאלות." קרן אמרה
" ומה איתך?" שיר שאלה אותי
" אני ישאר כאן איתה, בכל מקרה המורה שלנו טסה לטיול בפולין ויש רק איזה מורה מחליפה." אמרתי לשיר , היא ושרון הנהנו והתחילו ללכת במהירות לכיוון הכיתות.
" את מחייכת." הסתכלתי על קרן ולא יכולתי לא להיות מאושר.
" כי יש לי אתכם.." היא מלמלה
" אז… יש איזה אקשן מעניין בשכבה?" שאלתי את קרן שעד לפני כמה רגעים הייתה נורא בענייני רכילות ושמועות
" אין הרבה אקשן, כרגע הנושא המרכזי זה אנחנו." קרן מלמלה בשקט
" אנחנו?" שאלתי בהפתעה
" שיר בגלל הפרידה שלה מאלון, שרון בגלל שהיא התחילה להסתובב איתנו ואתה כי… אתה יודע למה." היא הסבירה
" מה עלי ? מה אומרים עלי ?" הייתי לחוץ מאוד
" אה. לא שמעת?" היא אמרה בקול לחוץ טיפה
" לא. מה הם אמרו?" הייתי לחוץ
" שיצאת מהארון ושאתה ואושרי שכבתם." קרן אמרה וחץ נוסף שבר לי את הלב. אושרי. החבר הכי טוב שלי והיחידי שיצא מהארון שנה שעברה והחליט לעבור בית ספר בגלל שירדו עליו.
" קרן, את יודעת שזה לא נכון. נכון?" שאלתי את קרן כי זה היה הדבר הכי חשוב בשבילי באותו הרגע
" אני יודעת שזה סתם שמועות. " קרן אמרה וניסתה לחייך את החיוך הכי גדול שלה, אבל גם הכי מזויף שלה.
" קרן. אפשר להגיד לך משהוא?" התחלתי את המשפט שתמיד פחדתי להגיד לה. תמיד פחדתי שהיא תגיד שהיא לא אוהבת אותי חזרה.. תמיד לא היה לי את האומץ הזה.
" בבקשה." היא הייתה מפוקסת בי, ואז. משהוא תפס אותי, שוב אותו הפחד. אבל אני החלטתי לעשות את הבלתי יאומן
" אני אוהב אותך."


תגובות (3)

זה היה כלכך מגניב אם היה לו חבר,
haha, anyway,
תמשיך XD

20/02/2014 09:54

העלת לי חיוך….
גם אני בכיתי לא מעט לא רק עידן ><
התחלתי לבכות בקול כשאמא שלי לקחה את אח שלי לרופא…
אבל אז נרגעתי טיפה והמשכתי לבכות בשקט…
אתה בראשון שהעלה לי חיוך היום…
אתה יודע?
תממששיייךךךךךךךךךך ♥

20/02/2014 09:59

אני שמח שהעלתי לך חיוך נוני, ותודה ספיר :*
ממשיך ממש בקרוב.

20/02/2014 10:21
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך