מסע אל ההרים – פרק 16

"ג'יין, תקומי" אמרה עמית.
"לא רוצה" מלמלתי והתהפכתי לצד השני.
"את חייבת" אמרה עמית.
"למה?" שאלתי.
"כי הגענו לצ'אנדיגר" אמרה עמית.
"מה?!" התיישבתי במהירות במקום שלי. כולם עדיין ישנו חוץ ממני ומעמית.
"הגענו לצ'אנדיגר, בבקשה תעזרי לי להעיר את כולם" אמרה עמית. ירדתי מהמיטה וניגשתי לג'ון.
"ג'ון! קום!" צעקתי לו באוזן.
"אההה!" הוא קם בצרחה.
"יופי, עכשיו תעיר את החברים שלך" אמרתי.
"מה?!" הוא שאל העייפות.
"הגענו לצ'אנדיגר" אמרתי.
"הגיע הזמן" אמר.
"תעיר את החברים שלך" אמרתי. ג'ון הזעיף פנים ואני הלכתי אל עמית שהעירה את אביה.
"נו, אביה, קומי" אמרה בעדינות.
"אבל… אבל…" מלמלה אביה.
"אבל מה?" שאלתי.
"אבל אני עייפה" אמרה אביה.
"גם אנחנו עייפות, אבל צריך ללכת" אמרה עמית.
"אווף" אמרה אביה והתיישבה באיטיות. כולם התארגנו במהירות ואחרי רבע שעה הקרוון נעצר.
"הגענו" הכריז הנהג.
"ייישש" צעקה אביה. היא לקחה את התרמיל שלה, פתחה את הדלתות האחוריות וקפצה החוצה. ג'ון, אייל וכפיר קפצו אחריה. אני ירדתי אחריהם ועמית ירדה אחרונה וסגרה את הדלתות. היא הלכה אל הנהג כדי לשלם לו ואני ניגשתי אל אביה שקפצה בהתרגשות במקומה.
"ואו! הגענו לצ'אנד!" היא צעקה.
"זה צ'אנדיגר" אמרתי.
"לא משנה" אמרה אביה. עמית חזרה ונעמדה לידינו. הקרוון נסע משם.
"מה עושים עכשיו?" שאל אייל.
"עכשיו מחפשים מלון" אמרה עמית. הנהג הוריד אותנו בלב צ'אנדיגר. מסביב הכל היה רועש ועמוס. אנשים התרוצצו, מוכרים צעקו והיה בלאגן שלם.
"איך נמצא פה מלון?" שאלתי.
"נמצא" עמית נגשה לאחד האנשים שעברו לידינו.
"סליחה" עמית אמרה. האיש פנה אליה.
"אתה מדבר אנגלית?" שאלה אותו עמית באנגלית.
"כן, כמובן" אמר האיש.
"יופי, איפה יש כאן מלון?" שאלה עמית.
"מלון? ברחוב ליד אתם רוצים שאני אלווה אתכם?" שאל האיש.
"כן, תודה" אמרה עמית. האיש חייך וסימן לנו לבוא אחריו. כולנו התחלנו ללכת.
"ההודים ממש נחמדים" אמרה אביה כשהאיש פנה ברחוב. המשכנו ללכת עוד קצת ואז נעצרנו מול מלון שנראה דווקא סבבה.
"הגענו" אמר האיש.
"תודה רבה!" אמרה עמית.
"ולשאלתך, ג'יין, ככה מוצאים פה מלון" אמרה עמית. כולנו נכנסנו למלון.
"אני בעד שג'ון ייקח חדרים" אמרתי.
"כן, אני מסכים" אמר אייל. ג'ון רטן משהו וניגש לדלפק. הוא החליף כמה מילים עם האיש שעמד שם וחזר אלינו עם שתי מפתחות.
"יש לי דה ז'ה וו" אמרתי.
"עוד יומיים יוצא הסיור לנפאל, בינתיים אפשר לטייל בצ'אנדיגר" אמרה עמית.
"או לישון בחדר" אמר כפיר.
"נתראה עוד יומיים" אמר אייל והוא, ג'ון וכפיר נכנסו למעלית ועלו לחדר שלהם.
"בואו נלך לבדוק את החדרים שג'ון בחר לנו" אמרתי.