מסלול של אהבה – פרק 9

צלצול בית הספר נשמע ברקע. בן רגע כל הנערים שישבו בחצר הצטופפו במסדרונות ומיהרו להגיע לכיתתם. איפה שיין? אני לא ראיתי אותו מהבוקר ואני חוששת שמשהו קרה. אני מפלסת את דרכי אל הכיתה שמולי ומוצאת לי מקום ישיבה . קתרין יושבת ועסוקה בלסמס . עיניה כה שקועות במכשיר שכלל לא שמה לב שהגעתי.
" היי" אני מתיישבת לידה .
" שלום לך. את לא מאמינה מה ביקש ממני ג'ק" לא התלהבתי ולא הראיתי עניין בנושא אבל בגלל שהיא חברתי הייתי חייבת להיות אוזן קשבת.
" הוא הזמין אותי לדייט! היית מאמינה? הוא אומר שהוא מטורף עליי וממש רוצה לפתח את הקשר! נכון שהוא חמוד? הוא ביקר אצלי לא מזמן , הוא מדהים ! " לחייה הסמיקו וההתרגשות הייתה גדולה. " אני שמחה בשבילך . אבל.."
" לא" קטעה אותי קתרין עם ידה מול פרצופי.
" אל תגידי לי שהוא לא מתאים , והוא סתם מישהו. רק בגלל שאת לא אוהבת אותו את שותקת. "
" בסדר מפקדת" וגיחכתי קלות. קתרין הביטה בי במבט מאיים והמשיכה להסתמס.
מה היא מוצאת בו ומה בה? אף פעם לא תיארתי שג'ק וקתרין יהיו יחד.
" קתרין עוד דבר אחד קטן וזה לא קשור לאהבתך . את יודעת איפה שיין? "
" לא.." ולא הורידה את עיניה מהמסך . אצבעותיה ממשיכות להקליד וכלל לא שמה לב לקיומי.
המורה נכנסה נמוכת קומה ושיערה אסוף . חצאית ארוכה וחולצה רחבה כיסו את גופה.
" התחרות הארצית נפתחת בעוד חודש . ואני רוצה לאחל לכל הרוכבים שמשתתפים השנה הצלחה והעיקר ליהנות. " כולם הריעו וצעקות נשמעו בכיתה.
" השנה , ממה שנודע לי. אתם תהיו חייבים לעבור מסלולים קשים אף יותר והתחרות תעלה רמה. המנחה שוודאי כולכם מכירים יהיה ג'מיס ג'ונס"
ג'מיס? הרוכב המדהים ביותר בתולדות ההיסטוריה? הייתי המומה. אני אפגוש אותו! הערצתי אותו מאז שגיליתי אהבה לרכיבה. בשבילי הוא משמש מודל לחיקוי עד היום.
" התחרות תתקיים ביום שני שזהו החג הבינלאומי שלנו . נא להתלבש בהתאם ובנות לעודד את הבנים . לא לשכוח!" כולנו צחקנו והצלצול נשמע , מבשר על סיום השיעור.
" שמעת? ג'מייס? את מתרגשת?" קתרין תפסה בזרועותיי כשאנחנו נדחפים במסדרון ומנסים לפלס את דרכינו.
" כן! אני יודעת, אני כולי מתרגשת"
קתרין עמדה להגיד משהו אך כריס שהופיע פתאום צועק בשמי עצר אותה .
" אשלי" כולו מתנשף וחולצתו רטובה מזיעה. איפה היה?
" אל תשאלו , שיין…" מנסה להסדיר את נשימותיו הכבדות .
"מה קרה?" גופי רועד
" הוא נתפס" לבסוף אמר ונאנח כולו.
הבנתי על מה הוא מדבר אבל קתרין שלא ידעה על התכנית לא הבינה מה פירושו.
" מה זאת אומרת ?" מביטה בכריס ואחר כך בי .
" שום דבר , הוא עייף טיפה . בוא , אני אעזור לך" והושטתי את ידי אליו, אוחזת בזרועותיו וממהרת להתרחק מקתרין לפני שתתחיל לשאול. אנחנו צועדים אל החצר , ידיו מונחות על כתפי ורגליו כואבות. התיישבנו על הדשא וחשתי את גופו רועד.
" אתה בסדר? זה נראה שרצת מרתון" מביטה בפניו העייפות והמודאגות.
" אני מותש. התכנית שלנו לא עבדה." הודה ועיניו נסגרו לרגע ונפתחו.
" למה? הוא לא מצא את האדם שצילם אותי? "
" הוא מצא אבל אחרי שמצא הוא יצא לחפש "
" מה ? הוא מצא? מי זה? " לבי פעם בחוזקה ופחד התפשט בגופי.
" חכה, אני מכירה אותו או אותה? "
" כן , וגם אני מכיר וגם שיין וקתרין" עכשיו לבי עמד להתפוצץ , פניי האדימו , וידי הזיעו מהלחץ . " ג'ק" אמר כאילו זה מובן מאליו.
" מה ? ג'ק ? החבר של קתרין? " פי פעור ועיני גדלו ידי רטובות ופתאום קןר התפשט.
" אני לא מופתע . את שונאת אותו והוא מראה אותו דבר כלפייך. הייתי צריך לדעת."
"ג'ק? " חזרתי על השם כדי שבטוח אני שומעת טוב ולא נעשיתי חירשת.
" אתה בטוח ?" שאלתי מנסה לסמוך על חקירתם.
" כן מה את בלחץ?"
" אתה מבין שהבנאדם הזה הוא שנאת חיי ועכשיו שהוא יודע שאני משתתפת ומתאמנת הוא יוכל לאיים עליי או לעשות כל דבר מה שהוא רוצה. כי הוא יודע שיש לו משהו עליי ואם הוא יתפרסם אני הולכת לכלא " לפתע דמעה בצבצה והרגשתי כאב וכי הפסדתי. על אף שעדיין לא השתתפתי היה נראה שהביסו אותי מזמן ואני רק נמלה לעומת המפלצות.
" מה אני עושה? " הנחתי את ראשי על כתפו של כריס מנסה להסתיר את הדמעות ולמצוא נחמה .
" אל תדאגי, גם אני מופיע באחת התמונות . אנחנו נשכנע אותו את תראי שהוא יוותר." ידיו מלטפות את פניי וחמימות ידיו הייתה כה נעימה שלא רציתי שירפה.
" שיין יצא לחפש אותו. הוא אמר שישכנע אותו להניח לך אבל ג'ק החטיף לו . מצאתי את שיין שרוע על דלת ביתי וביקש שארוץ אלייך לספר לך. הוא בסדר עכשיו. " הבכי התעצם ופני האדימו עוד יותר . הז'קט שלבש כריס היה כולו רטוב מדמעותי.
" אני כל כך מצטערת" התחלתי לייבב . ידיו המשיכו ללטף את שערי שהיה פזור .
" אין לך על מה"
" כן יש לי .. בגללי שיין נפצע ובגללי אתה רץ עד לכאן מתנשף כולך" הייתי כה מותשת . רציתי הביתה ורק לבכות.
" אילו שטויות. אנחנו חברים וזה התפקיד שלנו. את גם היית עושה אותו דבר בשבילי . תפסיקי להאשים את עצמך במשהו של עשית" . הוא הרים את פניי , הביט בי בעיניו היפות ונראה שהבטיח לי שהכול יהיה בסדר.
" טוב , בוא נילך . אני רוצה לראות את שיין ולהחטיף לג'ק" .
" את צודקת" ושנינו קמנו , צועדים אל עבר ביתו של כריס . משאירה מאחורי בית ספר ואת קתרין שלא מבינה שאהבתה עיוורת וכי מישהו צריך לנער אותה מחלומה. רוח נעימה נשבה והעיפה את שערי לאחור, ביתו של כריס לא רחוק ותוך מספר דקות הגענו.
כריס פתח את דלת ביתו ואפלולית נגלתה לעיני. רק במטבח אור קטן בצבץ ואליו נכנסנו . שיין ישב בשולחן האוכל ובידו קרח שהניח על עיניו פניו שרוטות ודם טפטף מרגלו
רציתי לבכות . מיד חיבקתי אותו ולחשתי שאני מצטערת. " אני בסדר" צחק .
" ממש " וחיוך עלה על פניי .
" רק תגידי לקתרין שתיזהר ."
" אני יודעת , היא לא מקשיבה" . יישבתי על כיסא פנוי וכריס נשאר עומד.
" אנחנו חייבים למצוא פתרון נוסף. לא הייתי צריך ללכת לבדי . פשוט הייתי רוצה ליהנות שאני זה שילמד אותו לקח."
חייכתי. אני כל כך אוהבת אותו ומודה שיש לי חברים כאלה .
" אנחנו נמצא. עד לתחרות שהוא בעוד חודש ושלא נשאר עוד הרבה זמן נלמד אותו ונכריח אותו שלא יפרסם. ואיך בדיוק גילתם שהוא הצלם המסתורי?"
" קתרין סיפרה לי שבאותו יום ובאותה שעה שהתאמנתם יחד הוא הלך לגבעה . היא לא אמרה מה הסיבה אבל אני יודע שזה הוא"
" וגם כשהלכתי אליו הוא הודה . הוא אמר שצילם אותך ורוצה משהו בתמורה" .
המילה תמורה צלצלה לי באוזניי. למה הכוונה? מזה חששתי.
" מחר אני אליך אליו . אשאל מה הוא רוצה ואני אחזור ,אין לכם מה לדאוג." הבטתי בכריס ואחר כך בשיין. " לא " אמר לפתע כריס
" את חייבת ללכת עם אחד מאיתנו ואין כאן ויכוח"
שיין הנהן דבר המראה על הסכמתו .
נאנחתי . " בסדר . כריס תבוא איתי, אתה נשאר כאן עד שאתה מבריא ושלא תנסה להיפגש איתו שוב" חיבקתי אותו שוב והוא קרץ אליי , קרצתי בחזרה. יצאנו מביתו . וכריס ליווה אותי .
" תשמור עליו?" מביטה בו.
"כן , בטח " וצחק צחוק מתגלגל.
" נתראה" ונופפתי לו עם ידיו כשרגלי צועדות אל עבר ביתי . מתרחקת מהדמות שנעשית קטנה מפעם לפעם.
ביתי הופיע מולי לאחר מספר דקות ואימי קיבלה את פניי.
" שלום לך גברת , איך היה?" בידה מגבת וסינר עוטף.
" בסדר. אני עולה להתקלח" אני עולה במהרה משאירה את אימי פעורת פה.
פושטת את בגדי . עבר עליי יום ארוך ומיגע . האמבטיה מלאת קצף ומים חיכתה רק לי . אני נכנסת ונותנת לעיניי להתעצם , מנקה את היום העצוב והמלחיץ מחיי יחד עם הלכלוך שהצטבר מיומי. את בסדר .. הרגעתי את עצמי נותנת לראשי להתרוקן ולתת ליום חדש להיכנס לחיי.