מסלול של אהבה פרק 7

שעון היד היקר שקיבלתי מאימי הראה שש וחצי. איפה הוא? הוא חייב להגיע . כריס תמיד מאחר לכל אירוע שהתקיים בבית ספר או למסיבות אחרות. הייתה פעם שקתרין ארגנה מסיבה בביתה והייתה חייבת את כריס לידה . לבסוף אני הגעתי במקומו להרגיע אותה. קתרין כעסה נורא והבטיח לה כי לא יקרה שוב. אבל כריס זה כריס אי אפשר לשנות אותו ולהאמין לו בפעם הבאה. ככה שלא התפלאתי מהאיחור האפנתי של הבנאדם. אבל חיכיתי נואשות לאימון שהולך לשנות את חיי ועוד ללמוד את כל המהלכים שבכל השנים האלה צפיתי כשמישהו אחר מבצע אותם. עכשיו הגיע תורי ! לנצח בתחרות ולהוכיח לכולם ובעיקר לעצמי שמי שרוצה יכול . וכי אין גבול להצלחה .
שקיעה הביטה בי בעיניה היפות ומלאות הרחמים. נראה שגם סבלנותה פוקעת.
עליתי על האוכף . אני לא יודעת למה ציפיתי או קיוויתי אבל בפעם השנייה הייתה מדהימה אף יותר , כל הרוח הנעימה שנשבה לאיטה התגברה ושערי עף איתה. רציתי לחוש , להרגיש משהו ויותר מכול הנאה וכיף.
" אני רואה שכבר התמקמת . יפה לך" צעק כריס מרחוק, עולה לגבעה ומתקרב אליי. בידו בקבוק מים,לבוש בבגדי הרכיבה וכובע הקאובוי שכיסה את פניו. וסוסתו לידיו.
" מה קורה אש? " שאל כריס וחיבק אותי .
" בסדר, אני ממש מתרגשת" הרגשתי את ליבי שעומד להתפוצץ ואת ידי רועדות.
" אני רואה , את חייבת להירגע. ואת יודעת יש זמן להתחרט" . הוא סידר את האוכף שלו ועלה על סוסו.
" אני ממש לא הולכת להתחרט וגם אם משפחתי תגלה אני אמשיך להשתתף". ישבתי בדשא הנעים ובשמש שהפיצ ה חום נעים על פניי.
" טוב בסדר. אני אעזור לך . אבל שתדעי שאני פוחד , אם ייגלו לא רק שיעיפו אותי מהתחרות, משפחתי גם לא תדבר איתי. ועוד הכול אני עושה זאת בשביל חברה."
" תודה " אמרתי ועליתי על שקיעה. חייכתי לו והוא חייך בחזרה. החיוך של כריס, חשבתי לעצמי.
" אוקיי, בגלל שאין קונוסים או קפיצות שאנחנו יכולים לבצע נתחיל בבסיס. תתקרבי אליי"
התקרבתי עם שקיעה אליו , נזהרת מלא ליפול ולשבור עצם שאחר כך אצטרך להמציא סיפור להוריי איך זה קרה.
" רכיבה זה דבר פשוט אך מסוכן. הוא דורש יכולת ריכוז גבוהה ושליטה. אני רוצה שתלמדי לרכב , כי בלי לדעת לרכב בכללי לא תוכלי להשתתף. " ברגע שאמר לרכב הרגשתי בעננים. אני ? לרכב? אישה רוכבת? מי היה מאמין ?
לרגע רציתי לחבק אותו ולנשק ולהגיד תודה מיליון פעם אך ידעתי שאצא מטומטמת.
" את חייבת לשלוט בשקיעה כי איבוד שליטה עליה לא תהייה חוויה כה נעימה "
" איך אני מתחילה בכלל? " שאלתי , מסתכלת עליו והוא עליי . חושב איך להראות לי.
"אוקיי , אני ארכב כאן מסביב לגדר ואת תביטי , תנסי ללמוד את התנועות. "
" יהיו" צעק כריס . בן רגע הוא רכב כאילו הרוח לוקחת אותו איתה , הוא נסחף באוויר והקיף את הגדר כאשר הוא מנסה להראות לי איך הוא עוצר את סוסו , איך לגרום לסוס לסמוך עליו ולנסות לשלוט בדרך הקלה ביותר. לאחר שני הקפות הוא עצר לידי וירד ממנו.
" הבנת ? פחות או יותר ? עכשיו תנסי לעלות על שקיעה ואם קורה משהו אני כאן" ונגע בזרועי להרגיע.
" אוקיי " עליתי על שקיעה נשמתי שני נשימות ודיימנתי את עצמי בתחרות, התנתקתי מכריס , מהמקום שהיינו , מטיילור , ממשפחתי ושמעתי מחיאות כפיים , אנשים מכול העולם מקיפים אותי , קוראים בשמי ,באו לראות את האישה הראשונה שרוכבת ועושה היסטוריה. קול הרמקולים מציג אותי ומחיאות הכפיים גוברות. הוריי בקהל גאים בי על היותי אמיצה וכך גם טיילור.
פקחתי את עיניי. כריס עמד מולי במרחק מה ממני . חיכה , כאשר יהיה מוכנה להתחיל.
ומבלי להתחרט , מבלי לחשוב מה יקרה .
צעקתי : " ההוי " ובן רגע שיערי התנופפף ברוח וליבי נרגע מעט , ידיי חיזקו את המושכות ובפעם הראשונה בחיי הרגשתי מאושרת . אני רוכבת ! שקיעה עקיפה את הגדר בדיוק כמו שכריס הראה לי ולפתעתי הרבה לא פחדתי. ביצענו שני הקפות ושמחתי כל כך ששקיעה היא הסוסה שלי . קרני השמש חיממו את פניי והרוח הרגיעה אותי. ראיתי את כריס מביט בי מרחוק, המום במקצת.
אחזתי במושכות על מנת לעצור את שקיעה ועצרתי מול כריס . הוא מחא לי כף והתקרב אליי.
" ואוו, את מדהימה ! איך עשית את זה ?" מביט בי ומתפעל מהביצועים שהפגנתי.
" לא יודעת , פשוט לא נתתי למחשבות שלי להציק לי בזמן הרכיבה , כמו שאמרת צריך ריכוז גבוה ושליטה."
" אני מורה גאה . את בטוחה שלא למדת לרכב לפני זה ? "
" ממש לא . אחרת לא הייתי מבקשת " צחקתי וכך גם הוא.
ירדתי מהסוסה והובלתי אותה לכיוון היציאה .
" אני הולכת , כבר מאוחר והוריי יתחילו לשאול שאלות אם לא אגיע עכשיו וממש לא מתחשק לי לענות עליהם"
" בסדר" הוא צחק והתקרב אליי.
" את משהו מיוחד , את יודעת ? " ונישק נשיקה מהירה על הלחי. הרגשתי שאני מסמיקה וכי הצבע הורוד הולך להתפשט בפניי.
" תודה , אבל אנחנו ידידים זוכר ?" וליטפתי את שקיעה.
" כן , בטח זו הייתה נשיקה ידידותית" אמר וחייך את חיוכו השובה לב.
כריס הוא בחור יפה תואר . כל בחורה הייתה מאחלת לה בחור כזה ואכן בחורות רבות הסתובבו לידיו. אך אף פעם לא לקח אותן ברצינות. הוא היה שונה מרוב הבחורים בבית הספר אך תמיד הסתכלתי עליו כידיד לא יותר מי זה .
ולכן , חשדתי . אך ניערתי את המחשבה האחרונה שקיוויתי שרק במוחי ולא אמיתית.
" ניפגש מחר ? " שאל
" כן , יש עוד על מה להתאמן " חייכתי .
הפניתי את גבי אליו וירדנו מהגבעה . שקיעה נראתה מותשת מהיום הארוך שנגמר מהר.
הכנסתי אותה אל ביתה הנעים . הנחתי לה מים בצד ואוכל לשעת הצורך .
"מה את עושה כאן? " קפאתי במקומי , רציתי להיבלע, להסתתר ולהכחיש שהייתי כאן. הסתובבתי אל הקול המוכר. טיילור !
" היי " עניתי מנסה להסתיר את הלחץ שהתפשט בגופי. הוא כנראה קם משנתו כי הוא לבש פיג'מה שאבי קנה לו ליום הולדת השבע עשרה והיא עדיין עולה עליו. על החולצה מופיע משפט : 'הצלחה היא חייך' .שיערו מבולגן, ושערות על הסנטר בצבצו על ימים של אי גילוח . עכשיו כשהבטתי בו הוא ניראה נורא. מה קרה לו ? מתי מצבו הידרדר?
"מה את עושה כאן ? " הוא התקרב אליי, בודק את השטח ומתבוננן אם אין עוד מישהו שנמצא כאן ומצותת לשיחה שלנו.
" באתי לבדוק את שקיעה , אם היא בסדר. שמעתי קולות מכאן וחשבתי לרדת לבדוק. "
טיילור הביט בי כלא מאמין ועדיין חשד בי.
" למה את לבושה כאילו יצאת לאנשהו? " וסרק אותי מכף רגל ועד ראש .
" לא יודעת , לא נעים לצאת ככה בבגדים רגילים כאשר כל אחד יכול להיכנס לכאן" עניתי כמובן מאליו.
" אני לא מאמין לך . מה את מסתירה? שקיעה נראית לי בסדר גמור" והעיף מבט נוסף אל עבר הסוסה שאכלה מהמזון שהבאתי לה.
" מה אתה רוצה ? אני מספרת את האמת. למה שאשקר?" הבטתי בו, מנסה לזהות את אחי שאני מכירה ולא את הבנאדם שעומד מולי שנראה שלא הניח את ראשו על כר.
" לא יודע . אולי יש לך משהו להסתיר."
" מה יש לך ? " ויצאתי בסערה אל עבר הבית . כל כך כעסתי. מה אכפת לו? נכנסתי לביתי וטיילור אחרי טורק את דלת הכניסה בחוזקה .
" מה אתה עושה? אימא ואבא ישנים. אתה רוצה להעיר אותם ?" לחשתי ,מקווה שלא קמו.
" למה ראיתי את כריס נפרד ממך לשלום ? "
" מה ? עקבת אחרי ? " הייתי על סף התפוצצות , איך הוא יכול לעשות לי דבר כזה ? לכול אחד יש סוד ואין לו שום זכות לגלות.
" למה עשית את זה ? " הרגשתי את פניי אדומות וזיעה על מצחי על אף שהיה יחסית קר.
" את מתראה עם כריס , אני רואה אותך יורד עם שקיעה ואת לא רוצה לספר לי ? מה העניין ? את יכולה לסמוך עליי" והדגיש את המילים האחרונות.
לא ! לא יכולתי לסמוך . למה ? כי אתה תצחק , אתה תכעס ולעולם לא תדבר איתי שוב. אתה תביט בי כזרה בבית ולא כאחות אוהבת, תגיד לי שאני משוגעת, שיצאתי מדעתי. אבל , אני לא חושבת כך .
כל המילים האילו רציתי להגיד לו אבל לא אמרתי.
" אני מצטערת . נפגשתי עם כריס כדי ללמד אותו את המשחק ששיין ואני סיפרנו לך . "
"אני מבין , ולמה שקיעה הייתה נוכחת בכל הסיפור?"
" " הוא רצה להפגין את כישוריו באמצעות שקיעה אז הסכמתי. זה לא סיפור גדול" .
אחי הביט בי , מנסה להאמין לי. מה הבעיה להאמין לי? אני אחותך.
" לילה טוב !" עניתי מהר לפני שיתחיל לשאול שוב שאלות.
" אני מאמין לך , ואת אחותי כך שאני יודע לעולם לא תשקרי לי . הייתי טיפש כשלא הרפיתי."
" תודה " חיבקתי אותו חיבוק לילה טוב , כמו שעשינו כשהיינו ילדים קטנים. ועליתי למעלה , אל הקומה השנייה , אל חדרי הקטן והחמוד.
סגרתי את דלת החדר ונשמתי לרווחה . זה היה קרוב מאוד. עלי להיזהר לפעם הבאה. ומה אם עוד מישהו ראה אותי ? ניסיתי לא לחשוב על אפשרות השנייה. פשטתי את בגדיי מהיום הארוך , לבשתי את שמלת הלילה שאיתה אני הולכת לישון ,התכסיתי בשמיכה הנעימה , עצמתי את עיניי וניסיתי לסלק את מחשבותיי ופשוט להירדם. ועוד לפני שהספקתי הפלאפון שלי צלצל , הושטתי את ידי לבדוק ממי ההודעה בשעה מאוחרת : משיין.
" אש אני ממש כועס , לא יכולת להיזהר ?"
"מה קרה " סימסתי לו בחזרה. הרגשתי לחץ בגופי.
אחרי שני שניות ענה : " צילמו אותך ! בזמן שהיית עם כריס . איך לא שמת לב? את לא נורמאלית !"
אוי לי ! גילו אותי ! אני לא בתחרות ! מה עשיתי ? קמתי מהמיטה והתרוצצתי בחדר הלוך וחזור כמו משוגעת .
סימסתי : " אני לא ראיתי אף אחד . " מנסה להציל את עצמי מהמצב.
" היית יכולה להתחפש לבחור בזמן האימונים . למה לא עשית את זה ? " ניראה שהמילים שהיו כתובות במסך הפלאפון רוצות לקום לחיים ולטרוף אותי על היותי מטומטמת.
" אני לא יודעת . הייתי בעננים כשלמדתי לרכב היום כך שבכלל לא חשבתי על תחפושת ועוד נפגשנו בגבעה. מי מסתובב בגבעה? זה המקום הכי מרוחק מכולם" שלחתי , גוזזת את ציפורני שלפני כן לא עשיתי .
" זה לא משנה , היית חייבת לחשוב על זה. מה עושים עכשיו ? איך מבקשים מהבחור או מי שלא יהיה לא לפרסם ?" על זה לא ידעתי לענות . רק חשבתי מה יגידו הוריי כשיגלו. קיוויתי שהסוד שלי לא יתגלה במהירות אבל כנראה טעיתי. אני חייבת למצוא פתרון .
" אולי נשלם לו ? נבקש ממנו שלא יפרסם ונביא לו סכום כסף "
" את משוגעת ! זה נקרא שוחד . אני פועל לפי חוקי המדינה לא לפיך" צחקתי . עכשיו נזכר.
" ומה לעזור לי להיכנס לתחרות ועוד אישה לא נקרא לסתור מחוקי המדינה ? " והוספתי שני חייכנים
"מצחיק מאוד " ענה
טוב , אש אני לא יודע איך נפתור את הבעיה שצצה לנו פתאום אבל אני אופטימי וכך גם את צריכה להיות . תבטיחי לי דבר אחד , מעכשיו כל פעם שאת יוצאת לאימונים או רוצה לרכב את לובשת תחפושת והכוונה היא לקייל אדם , מבטיחה?"
" כן" סימסתי במהירות בלי לחשוב פעמיים
" אני שמח. אני הולך לישון , לילה טוב אש. נחשוב על פתרון מחר בבוקר."
" לילה טוב " סימסתי. הנחתי את הפלאפון על השידה הקרובה אליי . וידעתי שהלילה עומד להיות ארוך . הנחתי את ראשי על הכר ועצמתי את עיניי. אני רואה אותי רוכבת, שקיעה מקיפה סיבוב שלם ואני אוחזת במושכות מפחדת לא ליפול. כולם מסתכלים עליי וצוחקים , לועגים לי וכועסים . ראיתי את שיין מניף את ידו כלפי , ובן רגע הייתי ברצפה . הוא מתקרב אליי ומרביץ לי . הוא לא מפסיק. לא עשיתי שום דבר רע רציתי להגיד לו אבל גם אם כן הוא לא ישמע.
הוא כיווץ את ידו לאגרוף ,כיוון אותו אליי וחבט לי בפרצוף.
" לא !" התעוררתי