מסיבה גדולה שלי פרק א – 4

4 – ריקוד הבדידות

נפגשנו לראשונה לפני ארבעה חודשים במסעדת דגים לחוף ימה של תל אביב, מרחק הליכה מהמלון בו התאכסנה. היא הייתה יפהיפיה אמיתית, וכשקרבה אל שולחני אספה מבטים סקרניים מכל עבר. מרחוק נראתה בת גילה של בתי, בעיקר בגלל חולצת הבטן והג´ינס נמוך הגיזרה שלבשה, אך כשלחצה את ידי זיהיתי שתי טבעות יהלומים יקרות במיוחד על אצבעותיה, וכמה קמטי גיל בזוויות פיה. היא הבזיקה בי חיוך, התיישבה מולי, והניחה את תיקה על ברכיה. עיני החתול הירקרקות שלה בחנו אותי כמו הייתי נחש שנלכד בכפותיה, או פקעת צמר סריגה שנשכחה על השטיח.
כשהתקשרה לנייד שלי, כמה שעות לפני כן, הציגה עצמה כמפיקה בערוץ טלוויזיה ברזליאי, הסבירה שהגיעה לארץ במיוחד כדי לפגוש בי, אולם סרבה לפרט בטלפון מדוע, והבטיחה שבפגישה פנים אל פנים יתברר הכול. קול השוקולד החם שלה המס את כל הסתייגויותי, והיו לי לא מעט כאלו, למעשה, כל חושי זעקו לי שעדיף להמנע מפגישה זו, ובכל זאת נכנעתי, אולי משום שהבנתי שהיא לא תוותר כאן, והעדפתי לסיים את העניין כמה שיותר מהר.
שמה – ג´ובאנה, ג´ובאנה סלסטיני, ולמרות המראה הצעיר שלה היא כבר מפיקה בכירה ברשת הטלווזיה הברזילאית ´ערוץ 77´ שמתמחה בסדרות ´ריאליטי´ עתירות רייטינג. היא שמעה על הסיפור שלי, והוא מאד נגע ללבה, וכשסיפרה עליו לבעלי הרשת, הביעו אלו עניין ברכישת הזכויות עליו. ההצעה שנשאה עבורי כל הדרך מברזיל הייתה פשוטה וכמעט חצופה: ערוץ 77 מעוניין לרכוש את הזכויות לצילום ושידור של חיי, מרגע יציאתי לדרך, דרך מסיבת הפרידה שתכננתי, ועד שאעצום עיני בפעם האחרונה בשידור חי. כדי להבהיר את רצינות כוונותיה שלפה מתיקה קלסר מעוטר בסמלה של הרשת, והניחה אותו על השולחן בינינו. הדפים שבקלסר כללו כבר הכול – המחיר שישולם לי, הפרומט הטלוויזיוני, התסריט, החובות, התגמולים, ואפילו ייפוי כוח שהתיר לנציגתו לסגור על ´אקסטרות´ במידה ויידרשו.
ההצעה הייתה פנטאסטית, ולמרות שהיה לי ברור כי אדחנה על הסף, קראתיה עד תום מבלי להעיר מטוב ועד רע, נהנה מהקסם שהשרתה עלי נוכחותה מולי. זמן רב חלף מאז חלקתי שולחן במסעדה עם צעירה מצודדת או עם מישהו בכלל. כשהשבתי אליה את הקלסר התכופפה כך ששני עופרי שדיה קרצו לי ממחשוף חולצתה כמו מבהירים משהו על ה´אקסטרות´ שהוזכרו בין דפיו, הנה עוד שתי סיבות בעטיין הייתי חייב להמנע מהפגישה הזו, אך כבר היה מאוחר לכך. הצעתי שקודם נאכל והיא נענתה בשמחה. מאז נחתה כאן, לפני שעות רבות, לא הכניסה דבר לפיה והיא ממש גוועת ברעב. הזמנו מנת סרטנים גדולה ובלסנו אותה בידיים, ועוד בקבוק יין תחת זה שהתרוקן. מחלונות המסעדה נשקף חוף ים סוער. גלים כסופים דהרו בחשכה והתנפצו בכעס על החול.
"אני יודעת מה אתה מנסה לעשות" אמרה כשמילאתי שוב את כוס היין שלה
"אני מנסה לשכר אותך" אמרתי
"לא זה" קולה הפך ללחישה: "אני יודעת את הסוד שלך"
"את הסוד שלי?"
"כן, את הסיבה האמיתית למסיבה הזו שלך"
"?"
"Círculo de Amor" הפורטוגזית הפכה את קול השוקולד לקול של לבה ניגרת.
"מעגל של אהבה?"
"מעגל של אהובות"
"מה זה?"
גבותיה התרוממו בתמיהה קלה
"באמת אין לי מושג על מה את מדברת"
ובאמת לא היה לי.
היא לגמה שוב מן היין, התרחבה בכיסא שמולי, ובקולה הניגר סיפרה לי את האגדה הברזילאית על רופינו של כל הנשים