מסוכנת ~ פרק ראשון

"שלא תעז…" הזהרתי,
הוא גיחך, "מה כבר תעשי לי?" צחק,
נשמתי עמוקות ובעטתי בבטנו,
"אחחח.." הוא התקפל לכמה שניות,
התחלתי לרוץ במעלה הסמטה,
"ביי!," צעק מאחורי "תחזרי לפה מיד…",
הגברתי את קצב הריצה שלי, יכולתי לשמוע אותו מאחורי,
"ביי תעצרי!" פקד עלי, הוא היה קרוב יותר,
יצאתי מאותה סמטה חשוכה והתחלתי לרוץ לכיוון ה"מרתף",
עדיין שמעתי את צעדיו מאחורי,
הבטתי לאחור לרגע, אבל הוא לא היה שם.
החזרתי את מבטי לשביל כדי שלא אכנס בעמוד, אבל ניכנסתי במשהו אחר…,
יותר נכון, מישהו אחר, זה היה גבר גבוה ומוצק,
הבטתי בו בפחד, אבל הוא רק סינן בקול עמוק,
"תיזהרי לאן שאת רצה" הוא עקף אותי והמשיך בדרכו,
המשכתי לרוץ, הגעתי למרתף ודפקתי על הדלת בחוזקה,
הדלת נפתחה עד כדי חריץ, האישה שעמדה בפתח ראתה את עיני והכניסה אותי פנימה בזריזות.
היה הרבה יותר נעים בפנים, "מאדאם בנט ממתינה לך," אמרה בקול חלוש ונתנה לי עששית קטנה ביד רועדת, "תודה" לחשתי וירדתי במדרגות עץ מתפתלות.

דפקתי בדלת עץ הזרה וחיכיתי למענה,
"היכנסי," שמעתי קול חלוש,
פתחתי את הדלת בזהירות וניכסתי לחדר בשקט,
התיישבתי מול שולחנה של מאדאם בנט והרכנתי את ראשי בבושה,
"נתפסת," אמרה ביובש,
הנהנתי בלי אומר, ידעתי שהייתי אשמה,
"אבל הצלחת לברוח," אמרה בהרשמות,
"אף אחת עדיין לא הצליחה לברוח מהשבי של אורגון,",
הייתי מבולבלת,
"מה שמך שוב?" שאלה תוך כדי שפתחה מגירה המפוצצת בתיקיות מצהיבות.
"ביי," עניתי ביובש,
"ביי?," "זה שם מעניין," ,
היא מצאה את התיקייה שלי,
"אז ביי," פתחה תוך כי שעניינה בתיק שלי,
"את יודעת למה את פה?" שאלה בהתעניינות,
נענעתי את ראשי בשלילה,
היא צחקה בקלילות,
"מי שלח אותך אלי?" שאלה,
"מאדאם ביאטריס" עניתי,
ראשי עדיין היה מורכן,
"הביטי בי" פקדה,
הרמתי את ראשי והבטתי בה ביובש,
היא הסתכלה עמוק לתוך עיניי הכחולות,
אישוניה התרחבו בהפתעה והיא הניחה את ידה על פיה בתדהמה,
"א… א… את…," גימגמה,
"מסוכנת." שמעתי קול מאחורי.

קוראים לי ביי צ'רי,
אני בת 15,
ואני מסוכנת.