מלחמות המוות פרק ט'

מערת הגבול

אודון ורודון הלכו בחשכת היער למערה. רודון, שהיה אפל מטבעו, חמק מצל לצל, והתעטף בחשכה. אודון נאלץ בלית בררה לנסות לעקוב אחריו בגמלוניות. בתוך זמן מה הם הגיעו למקום המפגש. אודון ורודון התקרבו אל פתח המערה, "יש כאן מישהו"? שאל אודון. "אם תמשיך לצעוק כך" אמר קול עמוק וחלק מתוך המערה "סביר להניח שתקים מקברם את כל המתים עלינו" אמר הקול המדהים והמהפנט. "אורוז" אמר רודון. "מה מעשיך כאן, הכיצד הפכת להיות שליח"? שאל אודון "איני שליח!" הרעים אורוז "אביך רצה לשלוח שליח שידבר איתכם על הבעיה שלנו, אך אני דרשתי לדבר איתכם בעצמי". "למה רצית לדבר איתנו בעצמך?" שאל אודון. שתיקה. לפתע החלה המערה לרעוד. "אין די זמן, הפתח לא מחזיק מספיק זמן. תקשיבו, רעה גדולה מגיעה אפילו לעולמינו. נתיני מתחילים להיהפך מרדניים, וחלקם כבר הצטרפו לצבאות של בני הסורר. גם נתיניו של אביך מתחילים לפקפק ביכולותיו. אתם חייבים להתקדם בחיפוש, ולמצוא את הספרים כמה שיותר מהר" אמר אורוז. "כל דבר בעיתו" אמר אודון "אך יש דברים דחופים יותר לדון בהם". "אבי הצליח למשוך את סהר אליו בזמן שישן" אמר רודון. "הוא מתחזק במידה ניכרת, הוא אפילו הצליח במכה אחת להוציא אותנו מהחלום. מזלנו שהאלף הצעיר נכון היה לתת מכוחו בשביל לחלץ את סהר מאחיזתו של אבי. הוא נגלה בחלום בגופו המלא. לא יעבור זמן רב עד שהוא יצא לעולמותינו במלוא כוחו". "אתם חייבים למצוא את כל הספרים. לא רק על מנת לחשל מחדש את החרב אנטוראס, אלא מכיוון שברגע שישיג את הספרים, הוא יוכל למחוק כל חולשה ופגם בישותו. ברגע שזה יקרה, אפילו אנטוראס המקורית לא תוכל לפגוע בו" אמר אורוז. רחש נשמע עולה מהמערה. "אני חייב ללכת, הפתח הולך ונסגר. זכרו מה שאמרתי לכם. אתם חייבים לספר לסהר את האמת כמה שיותר מהר" אמר אורוז. רעש נשמע במערה כשאורוז קם ממקומו ונכנס דרך הפתח שנמצא בפנים המערה. אור בוהק יצא מתוך המערה, ולאחר כמה שניות נכבה. "טוב, אנו צריכים לחזור אל המחנה לפני שמישהו יתעורר" אמר רודון. "אוו, אל תדאג" אמר אודון "נתתי ללינדור אבקת שינה מיוחדת למקרה שאחד מהם יתעורר". וכך עשו אודון ורודון את דרכם למחנה, בעודם מהרהרים בליבם על הזמן הנכון לספר לסהר את האמת.