מלחמות גן-העדן והגיהנום.פרק ג'-המלאך שבגיהינום

סיט הוביל את קאי בכמה רחובות
נטושים.אחר כך הוביל אותו במערה בעלת
מעברים צפופים.אחר כך,הוביל אותו
בגשר ארוך במיוחד.
אחרי שהלכו,כנראה שעות,הגיעו לבסוף
לגבעה שבראשה עץ שהסתיר את הפסגה.
קאי וסיט טיפסו עליה,ועצרו מתחת לעץ.
"אתה שד?" שאל לבסוף קאי כשסיט
הניח את ראשו על העץ.
"לא" ענה סיט והוריד את הגלימה.הייתה לו חליפה לבנה,ועניבה שחורה.
קאי כבר ראה חליפה כזאת,אצל המלאך שלקח אותו.
"אתה….מלאך?" היסס קאי.סיט לא ענה,וקאי היתיישב.
הם חיכו עוד כמה זמן,עד שלבסוף סיט ענה:"הייתי מלאך.עכשיו כבר לא" אמר.
"אבל….איך מישהו יכול ליהיות מלאך ואז לא? הרי מלאכים נולדים ככה,לא?!"
סיט חיכה עוד קצת עד שענה.
"זה קרה לפני כל-כך הרבה זמן.עידן ועידנים אחורה.הרבה לפני שמשהו היה כבר בעולם הזה.
כל מה שהיה אלה בני האדם הקדמונים.עד שכמובן התחילו לייצר את כלי המלחמה.
אבל,זה לא משהו שקל להיזכר בו.אחרים זוכרים זאת יותר טוב מימני".
קאי חשב,ואמר:"לא הבנתי.אתה מלאך או לא?!"
סיט קם,ולבש את הגלימה.הוא הרים את הגלימה עד שכיסתה את ראשו.
"אם ימצאו אותי כאן,אני אבוד.אתן לך עצה קטנה:אל תלך בעקבות האש.תבחר בדרך המים.
זהו,עכשיו אתה מוכן",אמר,ונעלם.
לקאי לקח זמן להבין שסיט כבר ברח,ועוד קצת זמן להבין שחיית גיהינום נמצאת בתחתית הגבעה.
קאי קם,וכבר שמע את קולות החייה.
הוא מיהר לברוח,וירד מהצד השני של הגבעה.
הוא רץ ישר,הכי מהר שהוא יכול.מידי פעם כימעט נפל,אך המשיך לרוץ.
הוא רץ אל עבר הר.הוא רץ בשבילים המסתובבים סביב ההר.ככל שרץ,שמע את קולות
החייה יותר ויותר.אחרי כמה דקות היה בפסגת ההר,ורק אז גילה שזה היה הר געש.
'אל תלך בעבות האש'.כמובן.זה מה שסיט הזהיר אותו.
החיה כבר הייתה מאחוריו.דוב שחור עצום.הדוב התקרב על שתיים,ניביו חדים.
קאי הלך אחורה מעט.ואז הבין.הוא בגיהינום-הוא לא יכול למות.
הוא קפץ אל הר הגעש.האש התקרבה אל פניו,והוא הרגיש את החום על גופו.
זהו,הוא הגיע אל הלבה.
קאי פקח עיניים,וקפץ מתוך אח.אח קטנה ובוערת,שנצבה בבית קטן.
בחוץ שמע כמה חיות גיהיום עוברות.הוא היתכופף וכשעברו,האח נכבתה.
"הזהרתי אותך" אמרה דמות בגלימה חומה.
"סיט!תודה לאל!" אמר וזרק את עצמו אל הרצפה.
"רק שתדע,שכל הר געש כאן מוביל אותך לאחד האחים,אם הם דלוקים במובן.
הדלקתי את האח כי ידעתי שלא תקשיב לי" אמר סיט.
קאי קם,ואמר:"סטזיוז מחפש אותי.תעזור לי".
סיט חייך,ואמר:"דבר ראשון-סטזיוס,ולא סטזיוז.דבר שני,נתתי לך עצה.לך איתה.
אתה לא היחיד שבורח מסטזיוס.אם הוא יידע שאני כאן,אני איהיה אבוד".

אנטרס כבר עבר על כל התכנית 7 פעמים לפחות.
ניתן לעבור מגן-עדן לגיהינום-אם מלך השדים מרשה.
או אם,המלאכים ייפתחו על השדים במתקפה.כבר שבעים שנה של/א פרצה מלחמה בין השדים למלאכים.אך אנטרס הבין שזה הזמן להוציא את הנשמות מגיהינום.
אנטרס,בולג-סגנו של אנטרס,בילל-ראש צבא המלאכים,אשוט-שומר הנשמות ורזיו-שופט גן-העדן ייצאו כולם ביחד בראש הצבא.
"מוכנים?" צעק לצבאו כשעמדו מול השער.

קאי וסיט היתיישבו בקצה החדר.לפניהם נר קטן שחימם אותם מעט.
סיט נאנח ולחש:"שאלת אותי אם אני מלאך או לא.אז-לא.לפני כמעט 9,000 שנה או יותר,
שלטה בעולמך דמות שחזקה יותר מן המלאכים עצמם.העיניין הוא,שאף אחד לא הצליח לעצור אותו.
מה שיותר מוזר,הוא שאחינו אמר לנו שזו הייתה חלק מהתוכנית שלו.
הוא היה אדון כל המלאכים.הוא לא פחד.
הוא ראה את דם אחיו,ולא נסג.
הוא שלח עוד ועוד קורבנות למות תחת חרב שלופה.ואני,הייתי אחד מהם".
סיט חיכה קצת,וקאי שאל בלחש:"ומה קרה אז?למה לא סירבת לפקודה?"
סיט ענה בלחש,ובקול שבור:"סירבתי.וזה מה שקרה" אמר.
הם ישבו שם,ולא זזו.כאילו כח בילתי נראה מקשה עליהם לזוז או לדבר.