מלחמה וקבלה של מציאות – הסבר

זה היה יום חמישי רגיל ,ואני ביליתי בקניון עם חבריי.
בדרך כלל ,היינו אמורים להיות עכשיו בים ,אך מאחר שהיה פיגוע בקרבת העיר החלטנו להישאר בקרבת מקום המקשר אותנו לרכבים ,כדי שאם וכשיגיע הרגע ,נוכל להישתנות ולברוח כמה שיותר מהר.

קוראים לי ליליאנה ,אך חברי קוראים לי ליאן או אנה בהתאם לצורך ,וחבריי הקורבים קוראים לי אן ; אני בת 14 וכמה ימים ויש לי שיער חלק עד למותניים בצבע חום עם גוונים בצבע אדום כחול סגול ואפילו ירוק מידי פעם בהתאם למצב רוחי ,יש לי עיניים ירוקות אפורות ,ואני מטר 64.
אימי נטשה אותי בגיל ארבע מול הדלת של בית היתומים כי לא יכלה לסבול יותר את המראה שלי שהיה כה דומה למראה אבי בזמנו, היא השאירה איתי תיק צד שחור אדום ובו מכתב ,שמלה אפורה עם מגפי עקב ירוקות אפורות ,ספר ריק עם נוצת כתיבה ודיו ,וז'קט ישן המגיע עד הברכיים בצבע קרמל.
במכתב היה כתוב:

לילי-אן היקרה ,
כאשר תקראי את המכתב הזה אני בטוחה שתהיי לפחות בת 14 ,בגיל שבו פגשתי את אביך לראשונה.
ואני ללא ספק בטוחה ,שאת כועסת עליי ומאוכזבת ממני על שנטשתי אותך ככה ,אני לא אומרת שהכעס שלך הוא שטותי ,להפך אני לגמרי מצדיקה אותו ומסכימה איתך ,מכיוון שאם אימי הייתה נוטשת אותי ככה אני הייתי כועסת כנראה עוד יותר.
השארתי לך את הדברים האלו בגלל שתיי סיבות :
1.הדברים הללו ישמשו אותך בבו העת
2.לא היה לי את הלב להשאיר אותך חסרת כל
אינני יכולה לומר לך כיצד דברים אלו ישמשו אותך ,אלה רק שאני מאוד מקווה שכשאר הרגע יגיע תשתמשי בהם בתבונה ותוכלי לסלוח לי על מעשיי.

דבר אחרון ,את בטח לא מבינה למה אני לא מסבירה היכן אביך ,אבל אני ממש מצטערת כי אני לא יכולה לומר לך כלום עליו ,את זה תצטרכי לגלות בעצמך.
כל מה שאוכל לומר לך זה ששמו בקרבנו הוא משתנה ירוק-אפור-לבן.

באהבה,
אמך קיריאנה,
משתנה אדום-סגול-אפור

לאחר שקראתי את המכתב ביום הירח הירוק ה14 לגביי ,כ-10 שנים לאחר הגעתי לבית היתומים, התחלתי לחקור בנוגע למשפחתי.
לפני כן הזיכרון הקלוש שהיה לי בנוגע לאותו לילה היה אימי הבוכייה מנשקת אותי במצח ,ובשתיי לחיי ונוטשת אותי ליד מפתן דלת בית היתומים בעודה אומרת לי תחכי עד שלא תראי אותי עוד ,ותדפקי בדלת מתוקה שלי ,כאן ידאגו לך , ומאז כל לילה ביום הירח הירוק אני חולמת את החלום הזה שוב.

אני היא משתנה אדום-סגול-ירוק-קרמל ,והגיע הזמן שאני יצטרף למלחמה עם אבי.