מלוכת הערפדים פרקים 3+4+5

בגלל שאתם קוראות מדהימות אמי עושה לכם פרק משולש! תהנו :)
פרק 3
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הוא צעד אל אור הירח, ואני כמע התעלפתי.הוא היה הבחור הכי חתיך שראיתי בחיי! העניים שלו היו כחלות כמו השמיים, והם הביעו קשיחות מבחוץ אבל ידעתי שמבפנים הוא רגיש. היה לו חיוך קורן שהיה יכול לעוור אותי אם אור הירח היה בהיר יותר. שיערו השחור והפרוע נפל חלקית על פניו ונראה כאילו הוא ישן ברחובות. “וואו…” אמרתי לעצמי. דילן חייך, הוא כנראה שמע את זה. “אז זה מה שאת חושבת עלי?” הסמקתי. “אולי…” לחשתי לעצמי. “טוב תודה על הכל אבל אני צריכה לחזור הביתה כבר מאוחר… אז ביי.” התחלתי ללכת משם אבל הוא תפס בידי. ״רגע! אולי אני יכול… ללוות אותך הביתה?״ ״אני לא יודעת… רק הכרנו ו…״ חשבתי לרגע. ״טוב בסדר, אתה יכול.” הוא ליווה אותי לביתי וכל הדרך תהיתי מי הוא.
פרק 4
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
התלהכנו ביחד ברחובות החשוכים. החושך והרוח הוסיפו נימה מאיימת. כמה פנסי רחוב האירו,אבל הרחוב עדין נותר אפל וקודר.”הגענו.” אמרתי ונעצרתי מול הבית שלי.” תגידי,” הוא אמר ונגע בידי, ואני הסמקתי כולי.”אני יכול אולי את המספר טלפון שלך? אני יודע שרק הכרנו אבל אני רוצה להכיר אותך יותר.” בסופו של דבר הבאתי לו את המספר טלפון שלי. ישר שנכנסתי הביתה, ג’וליה קפצה עליי.”מי זה? איך קוראים לו? הוא הציע לך לצאת איתו? אמא ואבא מזה יכעסו עליך!” למי שלא יודע ג’וליה היא אחותי הגדולה. היא גדולה מימני בשלוש שנים אבל נדמה לי כאילו היא אחותי התאומה לפעמים. יש לה שיער בלונדיני כמו לאמא שלנו ועניים כחולות זוהרות. לפעמים אנחנו כמו חברות טובות ולפעמים אנחנו שונאות אחת את השנייה למוות, אבל ככה זה משפחה.עד לפני כמה חודשים היא היתה אמורה לגור עם החבר שלה, אבל הוא כנראה בגד בה או משהו כזה כי לא מוכנה לדבר על למה הם לא ביחד יותר. אנחנו מנחשים שהוא בגד בה, אבל אנחנו לא בטוחים בזה. “תרגיעי קרציה, רק הכרתי אותו.” אמרתי. “בנות ארוחת ערב!” אמא קראה והלכנו לאכול.
פרק 5
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
“אז היה לך כיף עם ג’רי היום?”שאל אבא שלי. יש לו שיער כמו שלי ועניים חומות כמו שוקולד. קוראים לו אדם והוא האבא הכי טוב בעולם. שתקתי.”נפרדנו.” אמרתי אחרי כמה זמן.”אוי… אני כל כך מצטערת בשבילך.” אמרה אמא שלי. לאמא שלי קוראים קרן. יש לה שיער בלונדיני ועניים ירוקות- כחולות. היא מאוד נחמדה, אבל לפעמים היא קצת קשוחה שלא מקשיבים לה. “לא זה גם ככה לא יסתדר. ידעתי מההתחלה שהוא לא בשבילי.” אמרתי לה.”אבל עכשיו היא פגשה מישהו חדש…” ג’וליה אמרה בנימה שובבה.. “תסתמי!” לחשתי לה אבל זה היה מאוחר מדי. “באמת? מי זה?” אמא שלי התעניינה. “האמת, אני לא כל כך מכירה אותו, רק נפגשנו. קוראים לו דילן.” אבא שלי קפא ששמע את שמו, עם המזלג נעוץ בחוזקה בתוך הסטייק שהוא אכל. “דילן? את יכולה לתאר לי איך הוא נראה?” תיארתי לו את דילן והיה נראה שהוא עומד להתפוצץ כל שנייה.”אני צריך ללכת. אני כבר יחזור.” הוא נשק לאימי ויצא מהבית.” מה קרה לו?” ג’וליה שאלה. “זה סוד,” אמא שלי אמרה והסתכלה עלי במבט מפוחד ומתוח. “סוד אפל של המשפחה.”