מלוכת הערפדים פרקים 15+16+17

פרק 15
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אם ג'וליה מציעה לכם עזרה להתארגן לדייט, אל תסכימו. הייתי כמו בובת ברבי שהא הלבישה. היא הלבישה אותי לפחות 14 תלבושות שונות עד שהיא מצאה תלבושת מתאימה. היא הלבישה אותי שמלה לבנה שהגיעה לי עד הברכיים, נעלי עקב שחורות שרשרת כסופה ועגילים תואמים. ״יואו, איזה מהממת!!! אבל עכשיו הגיעה הזמן לחלק השני והכי כיף!״ ג׳וליה התלהבה. ״החלק שאת סוף סוף עוזבת אותי בשקט?״ שאלתי. ״מה פתאום! תסרוקות ואיפור!״ היא הושיבה אותי מול המראה ואיפרה אותי בעיפרון שחור מסביב לעניים וליפסטיק בהיר. היא תלתלה לי מעט את השיער וסיימה. ״אין אני אומרת לך, הוא יתאהב בך יותר ממה שהוא מאוהב בך עכשיו!״ היא הסכלה בשעון. ״כבר שבע! יאללה לכי!״ היא גררה אותי לדלת הכניסה ודחפה אותי החוצה. ״בהצלחה!״ היא אמרה וטרקה לי את הדלת בפרצוף. לפעמים אחותי כזאת מוזרה. ראיתי את דילן מחכה לי במדרכה. ״היי.״ אמרתי. הוא הסתובב עלי ועניי נפערו לרווחה. ״וואו! את פשוט נראת מהמם.״ הסמקתי מעט, ומאוד קיוותי שהוא לא ראה בגלל החושך. הוא הושיט לי את ידו. ״מוכנה לדייט ראשון?״
פרק 16
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נקודת המבט של דילן
התאהבתי בפעם הראשונה. ישר שראיתי את קרסטין, התאהבתי. זו תחושה נפלאה שהתחילה בלב, והתפשטה בכל הגוף. זה היה מדהים. לקחתי אותה למכונית שלי. ״וואו איזה מכונית יפה. וגם בצבע שאני אוהבת.״ קרסטין אמרה. יש לי מכונית עם גג פתוח בצבע אדום-דם. ״באמת? איזה יופי לדעת שאת אוהבת את אותו הצבע כמוני.״ נכנסנו לאוטו ונסענו.
נקודת המבט של קרסטין
בדרך לבית קפה, דילן שם רדיו. ״היי, זה השיר האהוב עלי!״ אני ודילן אמרנו בו זמנית. שנינו הושטנו את ידנו להגביר, וידנו נגעו. שנינו הסמקנו. בסופו של דבר דילן הגביר. שרנו את השיר שתינו כל הנסיעה. היה ממש כיף. הגענו לבית הקפה ונכנסו לבפנים. משום מה היתה לי הרגשה שהערב יקרה משהו, משהו שישנה לי את החיים.
פרק 17
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני ודילן ישבנו באחד השולחנות של בית הקפה. הנוף מהחלון היה מדהים. היה שם כנראה פארק ליד בית הקפה. המלצר בא בשביל לקחת את הזמנה שלנו. היה לו שיער חום ועניים כחולות כמו קרח. שדילן ראה אותו הוא החוויר. ״שלום. מה תרצו להזמין?״ הוא שאל. ״אני יזמין מה שהיא תזמין.״׳דילן אמר והסתכל עלי. ״אני יזמין מילקשייק שוקולד עם קצפת כפולה.״ אמרתי. המלצר רשם את זה בפנקס שלו.״ אוקי, אז שני מילקשייק?״ הוא שאל. הנהנו. ״בסדר, ההזמנה שלכם תוגש עוד חמש דקות בערך.״ ובמילים אלה הוא הלך משם. דילן הסתכל עליי והסמיק. ״אז… איך היה היום שלך?״ ״לא כל כך הקשבתי בשיעורים, ובשיעור אומנות היה לי פשוט נורא…״ השבתי. ״למה מה קרה?״ הוא דאג. לא כל כך רציתי לספר לו על הסיוט שלי, אבל הרגשתי שאני יכולה לבטוח בו. סיפרתי לו על הסיוט שלי. ״אז אמרת שזה היה סיוט נכון?״ הנהנתי.״ למה אתה שואל?״ הוא נשם נשימה עמוקה והתחיל לדבר.