מלאכית שחורה פרק ראשון :) + הודעה
"תעבירי לי את הסכין והמזלג" אמר השני
"אין בעיה" השבתי. 'בשביל מה הוא צריך סכין ומזלג?' אמרתי לעצמי.
הוא התחיל לאכול עם סכין ומזלג. לדעתי זה ממש שטותי ועוד בשביל לאכול בורקס,
פתאום הגיע מלצר עם צלחות לכל הילדים.
'מממ… מעניין מה יש לאכול' אמרתי לעצמי.
פתחתי את המכסה בהתרגשות אך שלפתע אנג'ול "אנג'לינה מה את עושה???"
"פותחת את המכסה בשביל לאכול" השבתי
"אין לך נימוסים?,את לא פותחת את המכסה עד שלא מבקשים ממך לפתוח עם כל הילדים ברור????" אמר בכעס
"ברור ברור" אמרתי.
~כעבור שלושים שעות~
"יופי סוף סוף חוזרים הביתה" אמרתי.
"למה את כזאת? זה לא כזה נורא אני שם כבר 30 שנים" אמרה לי אחת התלמידות מישל
"30 שנים???!?!?! את בטח סובלת" אמרתי לה מרחמת עליה.
"חחח ממש לא עוד שלוש שנים ואני הופכת למלאכית שחורה" אמרה לי.
"מלאכית שחורה?,מה זה?" שאלתי.
"מה? אף פעם לא שמעת על מלאכית שחורה?,מלאכית שחורה לא כל אחד מקבלים רק מי שמאלך אמיתי,אבל הוא שובב,הוא חייב להיות הנין של המלאכים הקדושים,אני מקווה שאני אחת מהם" אמרה לי נרגשת
"נין של מלאך קדוש?,איך יודעים מי הוא נין?"
"רק המלאכים הקדושים יודעים,שורפים את אותו בן אדם אומרים לפי השמועות, אם הוא נשאר חיי הוא מלאך שחור,ואם לא?,הוא הולך לגהנום" המשיכה לספר.
נורא פחדתי,אף אחד לא יודע אם הוא נין או לא.
'ואני? לא נראה לי,אבל אם אני עוברת את המבחן אני עדיין נשארת,טוב כנראה אני יצטרך לדעת להיות מנומסת.' אמרתי לעצמי.
חזרתי הביתה,אני לבד בבית כל יום ההורים שלי מאוד עסוקים והדבר הכי גרוע שאני לא יודעת במה.
נכנסתי לחדר הניסויים שלי,היה שם פתק, 'כל חפציך נלקחו עד שתלמדי להיות מלאך מנומס'.
"זה ממש חוצפה,זה שאני לא מלאכית חמודה ומתוקה עם כתר על הראש לא אומר כלום,שיחזירו לי את הציוד שלי" אמרתי בכעס.
תגובות (1)
איזה סיפור מעניין בגדול