Wings
אוקיי אז אני רואה דם אמיתי
ובאמצע הפרק רציתי לכתוב דודתי היא האישה עם החזיר
חחחחחחחח >,<

מלאכית מאומצת פרק חמישי

Wings 16/04/2013 660 צפיות תגובה אחת
אוקיי אז אני רואה דם אמיתי
ובאמצע הפרק רציתי לכתוב דודתי היא האישה עם החזיר
חחחחחחחח >,<

אני ודיימון נכנסנו לכיתה,
היא הייתה מסודרת בשורות
היו מספר ילדים בכיתה והם תפסו את
המושבים הקידמיים ודיימון הלך אל סוף הכיתה
אני רצתי מהר ותפסתי את הכיסא בסוף הכיתב ליד החלון
"באתי, ראיתי, כבשתי" אמרתי לו "את יודעת בכלל של מי
המשפט?" שאלה ילדה שישבה בקדמת הכיתה
היה לה שיער בלונדיני ועיניים כחולות "כן, של יוליוס קיסר "
אמרתי לה ונימת קולי מלאת בוז כלפיה והיא פשוט העבירה את מבטה ממני
"מה? אל תסתכל עליי ככה"אמרתי לדיימון כאשר ראיתי כיצד הוא
מביט בי, כאשר לא ענה הסתובבתי ממנו ובדקתי מה המפקחת
שמה בתיקי הרוב היו סתם ספרים ומחברות רגילות ואז שמתי לב
למחברת אחת היא הייתה עבה יותר מהאחרות"אלוהים אני לא
מאמינה שהיא עשתה את זה" מילמלתי בקול רם ובחנתי את מחברת
הציורים הישנה שלי, חשבתי שהיא נאבדה, בחנתי את המחברת
והתעלמתי מדיימון שאמר "מה היא עשתה?"
ואז הגעתי לתמונה אחת שכמעט גרמה לי לבכות
זה היה ציור של עוגת יום ההולדת שלי,
תמיד התבדחתי שליום הולדת 16 אני ירצה
כזאת, אבל גדולה יותר "תלמידים הייתי רוצה שתכירו את
פייפר"אמרה גברת ליוון, היא היתה גבוה בערך בת שלושים
והיתה מאוד יפה היה לה שיער חום ועיניים כחולות חודרות
"האם תואילי בטובך להראות לנו במה את מתעסקת?"
שאלה אותי "לא" עניתי לה וסגרתי את המחברת
"אם כך הורידי לפחות את משקפי השמש" אמרה לי
"בחיים לא" עניתי לה "אם אינך מתכוונת להקשיב לי לשם מה הגעת?"
שאלה אותי "הגעתי לעיר, בגלל שנמאס לי מהשיגרה ואני בכיתה
הזאת בגלל שדודתי החליטה שנמאס לה מכך שאני מחונכת בבית"
עניתי לה "כול חחיך למדת בבית?" שאלה אותי
"לא שזה עיניינו של מישהו מפה, אבל לא" עניתי לה וחזרתי לחפור בתוך
תיקי ואז מצאתי פתק"אל תחשבי אפילו להרוס את זה!" "מאוחר מידי"
מילמלתי לעצמי "תיזהרי, את עוד תסיימי בכלא אם תרגיזי את
האנשים הלא נכונים" אמרה לי "אם כך, אני מקווה לשבת בכלא של דנמרק"
עניתי לה ועל שפתיי חיוך זאבי "ומדוע זאת?" שאלה אותי
"מכוון שאם אתה מצליח לברוח מהכלא בדנמרק אז אתה חופשי
אך אם תופסים אותך אתה נאלץ לסיים לרצות את העונש שלך"
עניתי לה "ומאיפה את יודעת זאת?" שאלה אותי
"סתם, קראתי איפה שהוא" עניתי לה ושמתי לב שכול העיניים
מופנות אליי "דמיאן, כאילו, הצילו?" שאלתי אותו ושמתי לב כי
הוא מסתכל עליי בתדהמה "מה אתם מופתעים שאני יודעת לקרוא?"
שאלתי אותם "לא אנחנו מופתעים שאת יודעת על בתי הכלא בדנמרק"
אמרה לי אחת התלמידות "ולמה זה?" שאלתי אותה "מכוון שכמעט
איש לא יודע על כך" ענתה לי "אז אני מניחה שאיני
כזאת אידיוטית כמו שחשבתם מה?" אמרתי להם


תגובות (1)

מהמם,מדהים,מופלא,מאלף (ועוד מחמאות שמתחילות ב-מ׳)
תמשיכי!!!

16/04/2013 10:51
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך