מלאכית מאומצת -הקדמה

"פייפר! קומי כבר בוקר !" אמרה לי איימי
"לא נכון! השמש עדיין לא זורחת!" אמרתי לה
"איך את יודעת? עדין לא פקחת את העיניים!"
היא אמרה פקחתי את עיניי בשביל לגלות שהיא
עומדת לי ממש מול הפנים "מרחב או שאני חוזרת לישון!"
אמרתי לה והיא ישר זזה שלושה צעדים אחורה
לאיימי היו עיניים אפורות ושיער בלונדיני בניגוד אליי
לי היה שיער אדמוני ועיינים זהובות מעולם לא הייתה מלאכית כמוני
נכון היו לי אותן כנפיים לבנות כמו אצל כול המלאכים אך אני אומצתי אל תוך
המציאות הזאת, אימי הייתה מלאכית ואבי מת כאשר ניסה לחפש אותה
ואני יתומה, אני יודעת אני הרגע אמרתי מאימי היא מלאכית,
אך היא מתה בזמן שהיא ניסה להציל את אבי, היא לא הצליחה אך
לפחות הם מתו אחד בזרועותיה של השניה "נו קדימה המפקחת
רוצה לפגוש אותך!!"אמרה אימי "מה כבר הספקתי לעשות?!?"
שאלתי אותה "אני לא יודעת" ענתה לי ואני התלבשתי במהירות
לבשתי גינס וחולצה אפורה, זה לא נכון שמלאכים צריכים ללבוש
לבן כול הזמן אנחנו יכולים ללבוש כול צבע שנרצה
"המפקחת?" שאלתי בעוד נכנסתי אל המשרד
"הא פייפר יופי הגעת " אמרה המפקחת וחייכה אליי
היא הייתה נחמדה כשהיא לא כעסה עליי
היו לה אותן עיניים ושיער כמו אצל איימי וכול המלאכים
"למה רצית לראות אותי?" שאלתי אותה
"כי אני חושבת שאת מוכנה לצאת חזרה אל העולם האנושי "
אמרה לי "את החלמת לחלוטין ונראה שאת מתאימה יותר לשם מאשר
לפה אך זכרי אם תרצי לחזור לפה רק צלצלי בפעמון והגידי את השבוע"
היא אמרה "את בטוחה?" שאלתי אותה ידעתי טוב מאוד למה הגעתי לפה
בגלל שהייתי מלאה זעם על מות אבי וגיליתי דברים שלא הייתי אמורה לדעת
"כן אני בטוחה " אמרה וחייכה אליי