מכורה פרק 5
אחרי המופע שהציג בפניי הראש שלי הותקף בכאב
"גם אתן עושות כאלה דברים"?
שאלתי בבילבול את שאר הבנות
הן הנהנו "וגם את" אמרה אחת מהן הבלונדינית
לרגע התחלתי לצחוק לעצמי בראש
"אז למה אני לא יכולה לעשות את זה"?
שאלתי "את כן יכולה את אוחזת בכוחות הרוח של המים בנתיים את לא מאסטר
אבל את בהחלט השפעת על כול האוקיינוסים בים לפי מצבי הרוח שלך"
נשארתי חסרת מילים ומיליארד מחשבות רצו לי בראש
"הצונאמי ביפן"? שאל ג'אק
"מה איתו"? שאלתי וניסיתי להתרכז
"את אחראית עליו"
הרגשתי איך חום גופי עולה, זיעה קרה הופיעה על כפות ידי ועורפי
"הנסיך הלבן ידע שבאותם ימים הנסיך השחור ירצה להזהיר אותנו הוא ידע שאת עוד לא מאסטר
וניצל את זה הוא העביר גלי מצב רוח רעים עלייך ואת בטח תזכרי זאת שאת התחלת
לבכות קרה האסון ביפן" הוא אמר במילים איטיות מהחשש שאני אקבל הלם חזק מידי
אבל לא, התחלתי להבין מה קורה מסביבי.
"ליסה ניסתה לשנות את המצב עם כמה הדפי רוח שהיא יכלה ליצור אבל לא הספיקה"
הוסיפה אחת קלואי "אני שולטת בכוח הרוח" מילמלה ליסה והרימה את ידה
"אני באדמה" אמרה קלואי "אני בדם אנושי" מילמלה אביגיל
"ואת במים" הוסיף ג'אק "אנחנו נסתדר כרגע ללא שאלות כחי את הספר תביני כבר הכול מימנו"
הוא אמר נאלם לחדר אחורי שתמיד היה נעול הוא חזר אחרי כמה דקות עם קופסא
עטופה והגיש לי אותה "תקראי אותו בלי שאף אחד היה בסביבה שלך ועוד היום לסיים אותו"
הוא אמר.
הם כולם הלכו בצעדים כבדים ובפנים רייקניות מהחדר.
נישראתי חשם רגע לבד עם המחשבות של עצמי
מלא מחשבות, מלא שאלות
גררתי את תיקי בחיפזון והלבשתי את רצועתו על כתפי והחבאתי את הספר
התקדמתי לעבר השרותיים הסמוכיים כדי לשתוף את פניי
סובבתי את ידית המים ושטף מים מהיר ירד מברז
שטפתי את פני וסגרתי את הברז
הסתכלתי במראה וניגבתי את פני לשבריר שניה הסתכלתי על עצמי
בדרך מוזרה השטף מים כאילו נפתח מחדש
נבהלתי וסגרתי אותו. אולי זה קשור ל….?
שאלתי את עצמי השטף נפתח מחדש שנית
זזתי כמה צעדים אחורה.
ניסיתי להתנהג כמו בסרטים ובסדרות האלה על כוחות העל
שבעזרת כוח החשבה המים יפסקו
אבל הם לא….
העברתי את ידי בשטף…
המים נפסקו…רגע של שקט סרר בשרותיים ניסיתי להתנשם מהמחזה המפחיד
לפתע נשברה המראה בקול מחריד השברים נפלו על מרגלות רגליי
הבחנתי בדמות אדם מתגבשת על החלקים השבורים של המראה
בן אדם מבוגר הערכתי שהוא היה בגיליי ה-40 50 הייתה לו צלקת על חצי פניו
ואיפור שחור לעייניו "אז זאת המאסטרית החמישית" הופיע קולו מהזכוכויות השבורות
הוא חייך חיוך שהפחיד אותי להחריד.
וצחוקו המרושע התגלגל וגרם לי לצאת צהשרותיים בריצה…
תגובות (3)
תמשיכי,סיפור מהמם!!!
כרגע סיימתי לקרוא את כל חמשת הפרקים. הצלחת לעניין! מחכה בקוצר רוח לפרק השישי(-:
תודה נחמד לדעת שאוהבים את הסיפור ♥