מי תוך עולמו של מיכאל. פרק 4

פרק 4

הם לקחו לנו כמעט הכול "ויטו"1 היה נירא לא מרוצה, שעמדנו עם ההרמה הדלה עמוק בתוך הג'ונגל הוא נירא כמי שיש לו השגות על חלוקת המזון. "אשד אני מתנצל אבל אני לא מעריך את זה שלא סיפרת לי שדובער מִתְנַכֵּל לך. אני מצטער אבל אין מספיק לכולם והלהקה שלי גדולה יותר" הוירוסים והכלבים עמדו מאחוריו בעיניים מצומצמות הם לא התכוונו לוותר. הסתכלתי על חברי הלהקה שלי הם הסתכלו עלי בעיניים בוחנות, נדמה שהיום מנהיגותי עמדה במבחן מולם יותר מי מאי פעם. עברתי על ידם מבחנים רבים וגם ספגנו נזק. אבל הפעם זה שונה יש לי תחושה שכבר פשוט נמאס להם ממני. הייתי בשלב שקודמים לי כבר נכנסו אליו זה היה או לעלות לדרגה חדשה של כוח ושליטה שאף אחד לא יערר עליה או שמחר או מחרתיים יסלקו אותי ומישהו אחר יחליף אותי "בוא נעשה את זה בדרך המקובלת, אחד על אחד אתה ואני המנצח יוכל הלילה" ויטו הביע הסכמה שני הלהקות התרחקו ויצרו מעגל, נתתי הוראה לסימיון לשמור על לאייסה. לאייסה עמדה ליד העורב הגדול ונירא שהיא לא הייתה מרוצה מאיך שהדברים קורים למרות גילה הצעיר היא הבינה מה אנחנו הולכים לעשות. שתי השותפים שלנו הלכו אחורה זה היה רק אנחנו. לויטו היו שניים חדות ולסת חזקה הוא היה מהיר ובעל כוח סבולת. לי לא היה כלי נשק, חוץ מלעוף אין לי כישורים מועלים. אין לי טפרים כמו לפיג'י ולא מקור חזקה. הרמתי אבן גדולה מהאדמה ידעתי שאני חלש ממנו בתנאי השטח הנוכחים אבל בתור בוס אין לי את הפריבילגיה לברוח. סמכתי על הכוחות בידיים שלי והמוטיבציה שלי. זה התחיל הוא הסתער ראשון לא הספקתי לתכנן את צעדי והוא כבר נעל את לסתו על הכתף שלי. ראיתי אותו קרוב קרוב עיניו נצצו בחושך. הפלתי את האבן. הוא לא הסתפק בלנשוך את כתפי ידו עם הציפורניים המחודדות כיסתה את פניי ולחצה פנימה יורדת לאט זה כאב. לא הייתי טוב כמוהו בנשיכות הייתי חלש בקרב אחד על אחד באדמה אבל הייתי חייב לעשות משהו. הזירה שלנו הייתה קטנה חברי הלהקה תיחמו אותנו לאזור קטן נורא. התחלתי לשמוע את היללות וקריאות העידוד של בני הלהקה שלו. יכולתי כבר לשמוע את רחשי הלב של הדורסים שלי חושבים קודחים מי הם יבחרו להחליף אותי. ואז שמעתי קולות של צעדים קטנים ולאייסה צועקת. ידעתי שאם היא תיכנס פנימה היא תמות. החלטתי להשתמש בזה. הסתכלתי כמה שיכלתי על לאייסה שרצה אלינו ואמרתי בקול חלש "תצעקי חזק" טימורי לא הצליחה לעצור אותה היא נכנסה לזירה וצעקה חזק. זה גרם לכלב לרגע להתבלבל וניצלתי את זה. משכתי את ראשו מתה אל חזי ועם הברך שלי הכנסתי לו מכה חזקה בבטן. אחרי כן הרמתי את ידי מושך באוזניו הרגישות ומכניס את האצבעות עמוק עמוק. הוא ילל. נתתי הוראה ללאייסה לברוח מהר. ובעזרת מכה נוספת זרקתי את ויטו לאדמה. אחד הוירוסים של ויטו נכנס לזירה כועס ורץ אל עבר לאייסה שזחלה מפוחדת אל כיוון טימורי, רגע לפני שחבר הלהקה של ויטו תפס את לאייסה טימורי עצרה בעדו. טימורי הייתה חזקה ממני ובנוייה ממני פיזית יותר. אומנם עורה עדין מי שלי אבל טפרים חדים התקבצו וקפצו מאצבעותיה, והיא הייתה מהירה חדה וחזקה יותר ממני. היא עמדה בין הכלב של ויטו לבין לאייסה והדפה אותו מחזיקה בזרועותיו עם הטפרים שלה בתוך בשרו. זה לא גרם לו לנאום הוא עמד מולה בשקט נותן לה לחדור את בשרו ולא זז. ויטו קם מחזיק באוזנו השמאלית ונותן טפיחות על אזנו הימנית. הוא שאף בתסכול פולט כמה הבערות נרגזות "אתה יודע אשד שמה שקרה כאן פסול" הוא הסתכל עלי בעיניים חודרות "מה שעשית פסול. אפילו לג'ונגל יש חוקים. אתה צריך להיות הסיר תודה שיש לי כלפך עדיין קצת חסד נעורים. ואם אתה חושב שאני אוויל שלא יודע שתכננת את הכול אתה טועה" הרגשתי מבויש וכועס הסתכלתי עליו ישירות "לא לא תכננתי את זה אבל ניצלתי את זה בגלל מצוקתי" "זה לא משנה. אתה עברת על החוקים. הייתי אמור להורות לאנשי לקרוע את התרנגולות שלך. למעשה.." ויטו נקש עם כפות רגליו מספר פעמים על ענף באדמה "למה שלא אעשה זאת" ידעתי שזה מגיע לי אבל אני לא מוכן היום להישחט בגלל ההוגנות "נכריז על הקרב הזה כפסול. אתם תקבלו את השלל וכל אחד ילך לדרכו. אמרת חסד נעורים ויטו אז תעמוד מאחורי מילותיך" שמעתי נהמות מאוחרי ויטו שהביעו חוסר שביעות רצון. ידעתי שויטו שומע את הקולות אבל ויטו תמיד היה ראש להקה שלא התכופף לפני גחמות. ויטו ניגב עם ידו את הדם מאוזניו וליקק את הדם חוזר על הפעולה שוב. "אני אתן לך ללכת עכשיו אבל יום אחד אם תשרוד אתה חייב לי טובה. אני יודעה שיש לך זיכרון טוב אשד ממש כמו שלי. אבל אני מבטיח לך אם תפנה לי את הגב אהרוג אותך" הוא סימן עם ידו לכלב שלו לבוא אליו הוירוס שלו2 עזב את טימורי ונעמד לצידו "עכשיו עוף לי מהעיניים יחד עם התרנגולות הפחדניות שלך" סימנתי לטימורי לקחת את לאייסה והלכנו מי שם מהר ועם הזנב מקופל בין הרגליים .

החלטתי לעצור לחנות ליד הנהר הגדול זו החלטה מסוכנת כי ליד הנהר יש הכי הרבה טורפים אבל גם הכי הרבה מזון אז לא היה לי בררה. התפצלנו כמה דורסים אספו גרגרי יער כמה ניסו לצוד כמה דגים וכמה דלו מי תוך הסלעים רקיחות וסרטנים קטנים. עמוק אל תוך הלילה סוף סוף ישבנו סביב המדורה ואכלנו. נתתי חלק מהמנה שלי ללאייסה היא הייתה תחת אחריותי ואף אחד אחר לא היה חולק איתה את ארוחתו או נותן לה מנה. בעיקר בזמנים קשים אלה שאנחנו אוכלים בצמצום. את המעט שלנו היינו חייבים לחלק בין חמש עשרה נפשות ואולי הייתה לי הזכות להשתמש בכוחי בתור מנהיג לקחת יותר אבל הייתי הלילה הזה החלש זה שמועד לפֻּרְעָנוּת זאת תהיה הפתעה אם לא כבר הלילה יהיה מישהו שיִבְעַט אותי החוצה מהלהקה. לאייסה בקושי אכלה כל הזמן היא שטפה בד וניסתה לעצור את הדם השותף שירד מי תוך נקב גדול ועמוק שעמד בצד השמאלי של מצחי. היא כל הזמן צעקה עלי לטפל בעצמי אבל בריאות גופי לא הייתה בראש מעייני בעיקר שידעתי שאולי המות לפני זריחת השמש. בגלל שהשטח שורץ טורפים אסור היה לנו לשון טוב. לי היה אסור לשון כלל. לכן החלטתי שיהיו ארבעה שומרי לילה שתיים בחלק הראשון ושתיים בחלק השני. אומנם הזריחה קרובה אבל גופנו היה חלש מרוב רעבון השינה חשובה בזמן כזה. אני ממילה נשארתי ער הוראתי לטימורי וסמיון להצטרף אלי והשאר הלכו לשון .

————-
1 שם ויטו . ראש להקת כלבים וירוסים שמונה כלבים, זאבים וכלבי בר. גובה מטר שישים וחמש, אופי קשוח מאוד חסדן והגון מאוד. לרוב הוא מראה רק קשיחות. עורו כהה מאוד למעשה שחור, אוזניו חצי אנושיות שפיציות כהות, שיניו שיני כלב ולסתו חזקה. השותף שלו כלב מגזע דוברמן ענק, גדול באחד וחצי מגודל אדם. ראשו מגולח גס רק צמה אחת ארוכה קלועה אֻיְיטַב נמשכת עד האדמה. גיל עשרים. לויטו יש כמה צאצאים שתי בנות מאישה אחד שנהרגה במלך ציד אגרסיבי של הלהקה, היא מתה שבנותיו היו צעירות והוא בניגוד למקובל גידל אותן בעצמו זה קרה שהיה בן שבע עשרה. היום הן גדולות וחזקות בזכותו. כיום יש לו שתי נשים אחת בעלת שותף זאב, הזאב השחור הכי חזק בלהקה ואחת שהיא האחות הצעירה של אשתו לשעבר.(בלהקות של כלבים בעולם שלהם אין דבר כזה מנוגמיה בגלל שכמות הנימנים ללהקה גדולה מאוד בנוסף מצרפים כמה גזעים יחד ובגלל שגזע כלב כזה חי אורך חיים מסוים וגזע כלב אחר חי אורך חיים אחר. למנוע תחושת קיפוח כמעט תמיד ראש הלהקה מחויב לקחת נשים לפי שתי צורות אורך החיים. כמו שועל שנוהג לחיות בזוגות עם גורים וזאבים שחיים בלהקה. הלהקה היא כללית אבל הם מחולקים פנימית לשתי קבוצות שמתאימות לשתי אורחות החיים הקבוצות מנוהלות על ידי הנשים. זאת התעקשות שלא תשתנה בין זאב או כלב בר לחיות בקבוצה גדולה ובין קיוטי שועלים ודומיהם לחיות במשפחות מוגדרות. בכל הנוגע להשגת מזון זה מחולק לעתים יחד ולעתים כמו העלאת מס. אם מדובר בטרף גדול כל הלהקה חייבת להשתתף. אבל בדרך כלל רק הסוגים הלהקתיים צדים יחד הסוגים המשפחתיים מעלים מס למנהיג הלהקה. בעולם האמיתי היחסים בין כלבים לכלבות הם לרוב מנוגמים) השותף של האחות הצעירה הוא מגזע שועל שחור. מאישתו בעלת השותף זאב יש לו שתי תינוקות ומהשנייה עוד אין לו ילדים. ויטו החליט להחיל את התהליך הפורמלי של הוירוס על שתי בניו בניגוד למה שהיה אם בנותיו הוא החדיר בתוכם ובתוך שותף את הנגיף ושלח אותם להסתדר בעצמם. פעמים רבות בגלל רגישותו כלפי בנותיו ניסו בני הלהקה להדיח אותו בגלל שבפורמט הרגיל גם להם הוא היה צריך להחדיר נגיף ולשולח לגורלן. אבל הוא סירב בגלל רגישותו לאימם. חמש פעמים בני הלהקה שלו ניסו להרוג אותו וחמש פעמים הוא דיכא את המרד .

2 הכוונה בטקסט הזה למי שזה לא ברור פעמים רבות מאוד מתייחסים לוירוסים בדיבור יחס כמו לשותפים. לדוגמה להקת וירוסים כלבים אפשר להגיד פשוט להקת כלבים

סוף

{ dMa }

נר השם נשמת אדם