מי תוך עולמו של מיכאל. פרק 2

פרק2

האם לא נמצאה בדירה הנחתי את הילדה על הספה והתחלתי לטפל בא, היא נכוותה מידה הימנית ועד צווארה. הפשטתי אותה והתחלתי לנקות את הפצעים הזכוכיות בגב לא חדרו עמוק ניקיתי אותן ושטפתי עם מגבון ויוד, לגבי הכוויה כיסיתי אותה במשכה, האם הייתה אישה מסודרת היא שמרה תיק עזרה ראשונה עם כלים לכל תרחיש. הנחתי לילדה לשון וחיכיתי, בינתיים פשטתי על המקרר רעב מאוד, החלטתי שהכול יסתיים החזיר להם על הארוחה. הלילה ירד ישבתי ליד הילדה כל הזמן מסתכל עליה ומחכה שתקום נכון גם חקרתי קצת את הבית אבל כל מה שהיה בוא לא היה מעניין כל כך, היו חפצים שחלק מדיירי הבית לעולם לא ישתמשו בהם שוב. פיג'י חזרה מי בחוץ וסיפרה לי שהוירוסים עזבו. החלטתי לחכות עוד זמן עד שהאם תחזור אם בכלל בינתיים פיג'י יצאה שוב לחפש אותה. עם עלות הבוקר המקרר התרוקן והאם לא חזרה החלטתי לקטוף קצת ירקות בחצר ולקחת חלב מהעז שחזרתי גיליתי שהילדה התעוררה, היא ניסתה להתיישב רצתי לתמוך בא. "מי אתה?" הסתכלתי עליה מנסה להרגיע עם חיוך רך כמה שהייתי מסוגל להוציא מעצמי "את בבית שלך השם שלי אשד-1 את נמצאת בבית שלך את צריכה לנוח כי נפצעת ואנחנו מחכים לאמא שלך אני מקווה שהיא תחזור כל רגע" הילדה הסתכלה סביב מחפשת משהו וחזרה להסתכל עלי והפעם בוחנת ומתעמקת בעייני "העיניים שלך מוזרות. אפו הנשמה שלך?" ליטפתי מתחת לסמיכה את החתלתולה הקטנה של שגרגרה והתחילה לנועה מתחת לידיה של הילדה היא הוציא את הראש מתחת לסמיכה סוף סוף מראה את עצמה לפני ומתנהגת בחיבה "אין לי נשמה אני לא היכר" הילדה נרתעה מיד והנשמה שלה התחבאה שוב מתחת לסמיכה "אז אתה כמוהם, אתה תביא את החיה שלך לאכול אותי" "אני שייך לגזע הוירוס אבל אני לא רוצה לאכול אותך את לא לא זוכרת אבל הצלתי את חייך וריפאתי את פצעייך. אין לי כוונה לפגוע בך רק לעזור לך" הילדה נצמדה לראש הספה מחזיקה את בִּירְכִּיָּיה מתחת לסמיכה והתקבצה. "למה.." היא הסתכלה בי באומץ הפעם לא מפנה את עיניה הצידה עוד "למה החברים שלך עשו לנו את זה אנשי העיר לא עשו להם כלום האחים שלי לא עשו להם כלום והחתול הענקי הזה פשוט הרג אותם" לא חשבתי הרבה אני מאמין בכנות גם אם מדובר בילדים "בני הגזע שלי הם אנשים רעבים הם מסתובבים סביב עוסקים בעיינם עד שהבטן מקרקרת אז אף אחד ושום דבר לא יעמוד בינם לבן מזון. אם אנשי העיר שלך לא היו נלחמים ונותנים להם לקחת את האוכל וללכת הם לא היו נפגעים כלל" הילדה כעסה והחזיקה בידי עם כל כוחה צועקת "האחים שלי רק עברו שם לא נלחמו באף אחד רק רצו לחזור הביתה" הסתכלתי עליה שם יד על ידה הקטנה הרגשתי קצת לחות על פני אולי קצת התביישתי או תחושה אחרת גרמה לי לחוש את הדם עולה ויורד בפני "מה שקרה לאחייך היה אי הבנה. השותפים שלנו לפעמים מתרחקים מאיתנו משתוללים ללא רסן. היכרים לא טעימים לחיות הג'ונגל הנמר לא אכל את אחייך רק קרע אותם. זה היה להט של חייה חסרת רסן. מצטער על חוסר האחריות של בעליו" הילדה בכתה שמה את עיניה מעל ידי "הם לא יחזרו לעולם למה כל זה קרה?" ליטפתי את ראשה "אני לא יכול להחזיר את אחייך אבל אני רוצה לעזור לך בכל דרך שהוכל, אם את רוצה שאמצא את הרוצח שלהם אעשה זאת אם את רוצה שאהרוג אותו אעשה זאת תחליטי מה את רוצה לעשות ואעשה בשבילך, ככה אני מרגיש שהשתיק את התחושה הזאת שמציקה לי" "לא לא זה לא יעזור לי אם תרדוף אחריו לא יעזור לי אם הוא ימות זה לא יחזיר את אחיי" "יש משהו אחר שהוכל לעשות עבורך?" הילדה לא ענתה היא נשכבה וכיסתה את פנייה" קמתי והלכתי למטבח שופך חלב אל תוך כוס ומביא לה "לא אמרת לי את שמך" "לאייסה"-2 כולה עדיין הייתה מכוסה מתחת לסמיכה היא הוציא יד אחד חבושה ולקחה את כוס החלב מרימה את עצמה מעט ושותה מתחת לסמיכה .

1 אשד- גזע איקסלה. תת גזע וירוס. מחובר לשותפה מסוג עוף דורס. שערו חום בהיר חלק באורך עד כתפיו, עיניו גדולות ואישוניו גדולים צבע עיניו ירוק ומסגרת עיניו כשל עוף דורס. כל גופו נירא רגיל מלבד עיניו, ואוזניו שמכוסות פלומה לבנה הן נעלמות בתוך הפלומה הלבנה אבל שערו מסתיר את אוזניו תמיד. גילו עשרים ואחת למרות שהוא נירא בעיני רבים צעיר יותר

2 לאייסה- גזע היכר . ילדה קטנה בת שבע. עיניים חומות כאות גדולות צבע אור בהיר. הנשמה שלה בצורת חתולה קטנה לבנה ואלגנטית. היסוד שהנשמה שלה נוטה אליו מים. עוד לא פיתחה מיומנויות שליטה ביסודות ולא יודעת להגן על עצמה