קשיי התבגרות..(פרק 3)

פרק 3

לא,זה לא היה אחד מחבריה של תמי אלא,היה זה אבא והוא החזיק קרטון גדול ביד.
אני ותמי לא הבנו מה פשר הדבר והבטנו זו בזו בתמיהה.אבא נכנס הביתה ואמר תמי הבאתי לך מתנה!
ומתוך הקרטון נשמעו רעשים אחדים.
תמי הסקרנית שאלה:
אבא!אבא!מה זה? מהי המתנה?וכבר החלה לנחש: אולי זה בית בובות ענק עם צלילים קסומים!,אולי זה.. בובה מדברת?…!
אבא ענה: לא ולא תמי אך אני חושב שתאהבי את המתנה יותר מבית בובות או מבובה מדברת.
תמי כבר התפוצצה מסקרנות ואני..כן,טוב נו גם אני כבר רציתי לדעת מה יש בקרטון.אבא פתח את הקרטון
וכלבלב קטן בצבעים חום ולבן ניתר עלי והוא היה כ"כ יפיפה !וכ"כ חמוד!העברתי לתמי את הכלבלב כי.. בכול זאת זאת מתנת יום ההולדת שלה.התלבטנו רגעים אחדים איך נקרא לו אבל..נזכרנו שכל רגע אורחיי יום ההולדת צריכים להגיע!.יצאנו אל הגינה במהרה ,הנחנו אותו בתוך המלונה שאבא קנה, הנחנו עצם שתהיה לו תעסוקה ושלא יפריע במסיבה וסגרנו את הדלת של הגינה.כעבור רגעים ספורים נשמעו דפיקות בדלת והפעם כן,אלו היו חבריה של מיכל היא הייתה כולה נרגשת ושמחה!כמה ילדים פנו אלי לשאול היכן להניח את המתנה שהביאו לכבוד מיכל הצבעתי לעבר הסל שהיה מונח ליד חדרה של מיכל הם ניגשו אליו והניחו את מתנתם.תחילה,כל הילדים ישבו בכיסאות ואכלנו מן הכיבוד הרב.היה פשוט מבחר ענק!לאחר מכן קראתי להם להתאסף בצידו השני של הסלון ע"מ לשחק חבילה עוברת. אני הייתי ממונת על הפעלת המוזיקה.התאפקתי באמת שהתאפקתי לא לצחוק בחלק מן המשימות שניתנו לילדים לבצע אבל פשוט לא יכולתי..!.כמובן שלבסוף עצרתי את המוזיקה ומיכל קיבלה את המתנה,המתנה הייתה שלל סוכריות עם עטיפות שעליהן היו מודפסים משפטים כגון: מזל טוב,יום הולדת שמח,אושר ועושר.ומיכל לקחה צלחת הניחה את הסוכריות בתוכה הניחה בתוך המעגל הילדים לקחו סוכריות אכלו ונהנו.
אח"כ עשינו הפסקה קצרצרה ע"מ שהילדים יוכלו לאכול ולשתות ועברנו למשחק הבא : לשים מטפחת. כולם ישבו במעגל והחלו לדקלם את השיר:"לשים מטפחת כדי לקחת שניים ביום תפרתי לך…."בעוד מיכל מסתובבת לה פעמים ספורות ומתלבטת אחרי מי להניח את המטפחת.. שהסתיים השיר הילד שמאחריו היה נמצאת המטפחת שהניחה מיכל היה צריך לתפוס אותה לפני שתתיישב במקומו.וכך המשחק התגלגל והתגלגל לו.בסיום המשחק כולם ישבו בכיסאות סביב השולחן והחלו לשיר "אין אין אין חגיגה בלי בלי בלי עוגה…."כיביתי את האורות ואימא הופיעה עם עוגת קצפת גדולה שעליה היה כתוב בקרם שוקולד:"מזל טוב ליום הולדתך ה-8 אושר ועושר,בריאות והצלחה.על העוגה היו עומדים שמונה נרות צבעוניים ואחד לשנה הבאה.מיכל ביקשה בליבה משאלה ונשפה בכול כוחה.הנרות כבו.הדלקתי חזרה את הנרות אימא פרסה את העוגה וחילקה.גם אני טעמתי מן העוגה ו..היא הייתה פשוט נפלאה!
כך הסתיימה לה המסיבה והמוזמנים החלו ללכת אט אט.כשכולם הלכו מן המסיבה ניקינו,סידרנו הוצאנו את הכלבלב מהגינה וחשבנו איך נקרא לו זרקתי כמה שמות גם אימא ומיכל הציעו רעיונות אבל בסוף החלטנו על שם נורא מיוחד: תות! (בגלל שהיא הייתה מתוקה בדיוק כמו תות!ואולי אפילו יותר..)פתחנו את המתנות ומיכל התלהבה מאוד!לאחר מכן היינו כולנו מותשים לבשנו פיג'מה והלכנו לישון…