מישהי פרק ניסיון
צפתי,
צפתי בחשכה הכבר כל כך מוכרת
החשכה שבין החיים למוות, תנועה אחת לא נכונה
ואני נשאבת אל החיים או אל המוות
אני מניחה שאני מסתובבת פה כבר כמה שעות אולי יום- יומיים,
פוחדת לזוז אבל עכשיו לא ממש אכפת לי אני בסדר עם שני הצדדים
אם אני אמות- ראיתי מספיק רוע בשביל לדעת שאני לא מפספסת דבר
אם אני אחיה- זה יצטרף לאוסף הכישלונות שלי,
חשבתי במרירות שמאפיינת אותי וזזתי מעט אל אחד הצדדים
"הייי נראה שהיפיפיה הנמה התעוררה" אמרה אישה בערך בגיל העמידה
בעלת שער חום עם מעט שערות אפרות ועיינים חומות, בזמן שבחנתי
אותה הופיעו פתאום מספר ילדים רובם דומים וגילם נעה בין 6 ל10
"היי נחמד שהתעוררת" אמר נער שנכנס שניה אחרי הילדים היה לו
שער שחור כמו לחלק מן הילדים אך גם היו לו עיינים ירוקות מה שהיה
גם רק לחלק מן הילדים והיה לו את העור השזוף בדיוק כמו לשאר הילדים
אז הצלחתי לצמצם את האיפשרויות לכך שהוא רק אחיהם מכוון שהוא לא
מספיק מבוגר להיות אביהם"קדימה ילדים, היא צריכה לנוח קצת תוכלו
להציק לה בפעם אחרת" אמר וחייך אל הילדים "אז מה שמך?" שאל
כאשר הילדים והאישה הלכו "אתה יכול לקרוא לי ניקי" אמרתי
"מה בלי שם מלא או לפחות שם משפחה?" שאל בקול נפגע
"חוץ מזה אני הצלתי אותך" אמר "אין שם משםחה ואים שם מלא
רק ניקי, תודה שהצלתה אותי וכל זה, אבל אני צריכה לעזוב" אמרתי וקמתי
מן המיטה הנוחה "לאן נראה לך שאת הולכת?" אמר הנער והסיג אותי
"לא אמרת לי את שמך" אמרתי בעודי מנסה להתעלם מן השאלה
"שמי הוא קרטר ואת מתחמק מן השאלה שלי" אמר קרטר
"מי יודע לאן אני הולכת? אני פשוט אלך בעקבות הרוח
תגובות (2)
אויימאיגאד תמשיכי זה פשוט מדהים התמכרתי :)
תמשיכי