מילים מרות משפתיים רכות- פרק 3.

בבוקר יום חמישי בקושי הצלחתי לקום מהמיטה. הרגשתי חולה, כאב לי הראש, היתה לי סחרחורת, והיתה לי בחילה נוראית. "יש לך חום. אתה נשאר בבית." אבי אמר בדאגה בעודו מוציא את המדחום מפי. "אני חייב ללכת לעבודה.. תנוח ותשתה הרבה תה.". "היי קאפקייק" קולו של ג'ייק בקע מהטלפון. "אני חולה.. נשאר בבית." אמרתי בעייפות. "אוי דווקא ביום של המסיבה?! אני יכול לבוא אלייך אחרי בית ספר ולנסות לרפאות אותך אם תרצה.." הוא הציע. "כן תבוא.." מלמלתי. "נדבר אחר כך, תחזור לישון." הוא הורה לי ועשיתי כדבריו. כשהתעוררתי כעבור שעתיים, הייתי שקוע במחשבות. שלושה ימים עברו מתחילת הלימודים ובריאן לא התקרב אליי אפילו. הוא היה עובר לידי,מבחין בג'ייק ופשוט חולף משם במהירות. לא שאלתי את ג'ייק למה בריאן מתנהג ככה, כי כשנפגשנו בפעם הראשונה, הוא נתן תחושה לי שהוא לא ממש רוצה לדבר על זה.. קמתי מהמיטה וירדתי לסלון, עדיין עם מחשבותיי. התיישבתי על הספה והדלקתי את הטלוויזיה…. "שון…. שון… תתעורר… למה לעזאזל הדלת הייתה פתוחה… שון…" שמעתי קול קורא מעליי. לאט לאט פתחתי את עיניי והדבר היחיד שראיתי זה זוג עיניים חומות וגדולות. מרוב בהלה צרחתי ונפלתי מהספה. ג'ייק הושיט את ידו לעזרה בעודו צוחק, "אתה בסדר?". "כן.. הבהלת אותי." אמרתי בעודי משפשף את ראשי. "איך אתה מרגיש?" הוא שאל. "בסדר.. אני חושב.. כבר לא כואב לי הראש, אבל יש לי בחילה." עניתי. "אז אתה הולך איתי למסיבה?" הוא שאל בשמחה, עדיין צוחק על הנפילה שלי. "אני לא יודע… אם אבא שלי ירשה לי." אמרתי בעייפות. "תשאל אותו." הוא אמר והושיט לי את הטלפון. "הלו? שון? אתה מרגיש יותר טוב?" אבי שאל. "אממ כן. אני מרגיש טוב. אבא.. זוכר את המסיבה ההיא שסיפרתי לך עליה?" שאלתי בקול מלא תקווה. "אתה רוצה ללכת? אבל אתה לא מרגיש טוב." הוא אמר. "אני מרגיש יותר טוב וג'ייק בא לרפא אותי.. בבקשה.." התחננתי. "בסדר.. בסדר.. לך למסיבה הזאת שלך. רק אל תיגע באלכוהול!" הוא הזהיר אותי. "בסדר אבא.. אני לא אגע באלכוהול.." מלמלתי. "תודה." הוספתי וסגרתי את הטלפון. "אני הולך לשירותים שנייה.." אמרתי, וקמתי מהספה. גם ג'ייק קם והלך אחריי. נכנסתי לשירותים ושטפתי את פניי, מנסה לא לחשוב על הבחילה הנוראית שהייתה לי. לא שמתי לב, אבל מעט מים זלגו על הרצפה. ברגע שיצאתי החלקתי קדימה ונפלתי על.. ג'ייק. ראשנו היו קרובים מאוד, ממש מרחק נשיקה. הבטתי שוב בעיניו החומות הכהות שהסתכלו עליי, למרות שהן היו חומות, הן היו מהפנטות. רק עכשיו שמתי לב עד כמה הריסים שלו היו ארוכים וצפופים. לאט לאט קמתי, מתנשף. "מצטער.. הרצפה מחליקה.." מלמלתי. "זה בסדר.." הוא אמר בעודו קם מהרצפה הרטובה. ג'ייק הלך למטבח להכין לי תה ואני חזרתי לספה, שקוע במחשבות. "על מה אתה חושב?" ג'ייק שאל בחיוך והשיט לי את התה. 'עלייך..' רציתי להגיד לו. "סתם.. דברים.." אמרתי. "בפעם האחרונה שאמרת את זה, חשבת על האפשרות שאני גיי." הוא צחק והסמקתי. "נו.. עברה הבחילה?" הוא שאל, מתעלם מלחיי האדומות.