מיאמי ביץ' – פרק 10 (פרק סיום)
פרק 10 (פרק סיום הסיפור):
חודשיים עברו מאז שהגעתי למיאמי, ומסתבר שרון, סם, שון, אמילי ואנה הפכו ליותר מחברים בשבילי – הם כבר משפחה.
היו לנו הרבה מאוד ריבים, בגידות,צעקות,דרמות,כיף, יציאות ואחרי הכל אני יכולה להגיד שהחודשיים האלה הם הדבר הכי טוב שקרה לי.
היום אני חוזרת הביתה לניו יורק ואני ממש עצובה מזה, אני אשמור על קשר עם כולם והם הבטיחו לי שהם יבואו לבקר אותי בניו יורק מתישהו…
ההורים שלי ממש מרוצים שאני חוזרת הביתה כי הם דאגו לי כל כך כשהייתי פה, אני לא יודעת כמה הם ישמחו כשם יראו את הקעקוע שעשיתי… אבל למי אכפת.
אז זהו, כל הדברים שלי ארוזים במזוודות, ואני עומדת בפעם האחרונה בחדר שלי בבית האחווה, בסלון, ועם החברים שלי.
אני מחבקת את כולם ואפילו מוציאה כמה דמעות מעצמי ומאנה ואמילי.
אני שוב אומרת להם שאני אוהבת אותם ושאני אתגעגע, ושוב מבטיחה שאני אשמור על קשר ושנפגש שוב והם אומרים לי את אותו הדבר. ומתכוונים לזה בדיוק כמוני.
אני כבר בשדה התעופה והדמעות שלי לא מפסיקות כששוב אני נזכרת בכל מה שעברתי פה וחיוך עולה על פני.
הטיסה שלי מגיעה ואני עולה למטוס ונפרדת ממיאמי (בינתיים), שוב מביטה בתמונה שלי עם החברים שלי מהיום שביקרנו בבאולינג וניצחתי את כולם, כמה צחקתי באותו היום.
הכאב בבטן שלי מתעצם כאשר המטוס ממריא ואני כבר לא במיאמי.
כשאני יורדת מהמטוס בניו יוקר המשפחה שלי מחכה לי שם.
הם אמרו שהם התגעגעו וכשראו את הקעקוע אז קצת גערו בי אבל.. אני כבר ילדה גדולה.
נתתי לכולם את המתנות שקניתי להם במיאמי וסיפרתי להם חוויות.
אחר כך הלכתי לחדר שלי, ושמתי את התמונה במסגרת בדיוק על יד המיטה שלי.
וככה אני זוכרת את מיאמי ביץ'. המקום הכי מדהים בעולם. לפחות בשבילי.
תגובות (2)
אהבתי מאוד!
את כותבת ממש יפה.
חבל שאת לא ממשיכה …
תמשיכי לכתוב סיפורים מרתקים!
תודה:) ופשוט רציתי סיפור קליל כזה וקצר אז כתבתי לסיפור הזה רק 10 פרקים.