מטורפת\\ פרק 17

דפיקות חזקות נשמעות מבעד לדלת.
"אליס!!!" ליאר אומרת מהצד השני.
כולי בוכיה ומלאה בדמעות, אני לא מתכוונת לפתוח לה.
טיה שמה לב שאני נרתעת מלקום לדלת ומובילה אותי אל חדרה.
"בואי אליס" היא לוחשת ואנחנו מתיישבות על מיטתה.
היא מדליקה את האור בשקט וסוגרת את הדלת כדי שלא ישמעו את דפיקותיה ההולמות של ליאר.
___________

אני מנסה לשמור על שפיותי, אליס יושבת על מיטתי ואני מנסה להניח את הכל בסדר לרגע ולהראות לה את מה שאני רוצה להראות כבר הרבה זמן.
אני פותחת את מגירת השולחן ומוציאה משם חופן של דפים דחוסים אחד על השני.
סערת רגשות מחוללת בתוכי, אליס אחותי, אני מאומצת, המנהלת דופקת בדלת הבית ואני מנסה להיות אדישה.
אני פורסת את הדפים על הרצפה ברווחים שונים, נותנת לכל ציור וציור מקום ונושמת לרווחה

________________
אני נפעמת מכמות הציורים, מהאופי שלהם ומהביצוע. לא ידעתי שהיא מציירת כל כך יפה, לא ידעתי שהיא מציירת.
"זה יפהפה" אני אומרת ומתקרבת לכל אחד מהציורים, הם כל כך יצירתיים.
ריאליסטי וסוריאליסטי, אנחנו הרבה יותר דומות ממה שחשבתי.
"חכי כאן" אני לוחשת ויוצאת במהירות מן החדר

____________

אליס חוזרת במהירות ואיתה מחברת קטנה.
"קחי" היא אומרת ומגישה לי את מחברתה, "מה זה?" אני שואלת בתהייה מה יש בפנים.
אליס מצביעה על הציורים שלי המוצגים על הרצפה ואני פותחת את המחברת.
אני נפעמת לגלות בתוך המחברת ציורים מדהימים החתומים על שם אליס.
"זה מדהים אליס, מתי הספקת לצייר את כל זה?" אני שואלת
"בין לבין את יודעת" עונה לי אליס ומגניבה קריצה קטנה.
"אני כל כך שמחה שאת אחותי" אני אומרת ומחבקת את אליס.
"גם אני אוהבת אותך טיה" היא לוחשת באוזני.
זה כל כך מוזר שאליס אחותי, אני שמחה שהיא אחותי והיא המשפחה שלי ולא קריס.
אבל איך לא ידעתי את זה עד עכשיו? למה קריס לא אמרה לי אם היא כל כך שנאה אותי?
ליאר הפסיקה לדפוק, אני מקווה שהיא הלכה, אני מאוד מקווה שהיא הלכה.
אליס מקבלת הודעה, מביטה בה ונותנת לי לקרוא אותה.
על צג הטלפון כתוב "אליס, זאת ליאר. משהו נורא קרה, כתוב שזה בגללך"