מחנה קיץ- פרק 7 (הסיפור שלכם)

נקודת מבט טיילור
התאכזבתי..
התאכזתי ממנה, לא ציפיתי שהיא תלך עם בנים אחרים, חשבתי שהיא שונה, אבל היא בדיוק כמו כל אחת, אם היא הלכה גם לי מותר למה שאני ישב ויחכה לה?!
לפחות מצדי היה משהו, עכשיו זה נראה שמצדה לא היה כלום סתם נשיקה שאין לה משמעות, אני יודע שהייתי קצת נדחף וקצת רציתי יותר ממה שהיא רצתה, אבל אני ידעתי שזה הדדי.
אני ידעתי שהיא גם רוצה כמוני, אז למה היא הלכה איתם?
השאלה הזו ריחפה בראשי במשך כל הזמן הזה עד שהיא חזרה, ישבתי על הדשא במשך שעתיים עד שהיא הגיעה.
אותו הנער החנה את המכונית, ואני קמתי מהדשא והתקדמתי אליהם.
היא התגלגלה מצחוק וחייכה חיוך מאוזן לאוזן.
עד שהיא ראתה אותי.
"היי טיילור" אמרה
"מה את עושה איתם?" שאלתי אותה
"סתם כלום, הם לקחו אותי ואת אביה לסיבוב" אמרה לי
"טובבב" אמרתי ומשכתי את המילה
"טיילור מה יש לך?" שאלה והרימה טיפה את קולה
"כלום, לא מתאים לי שתלכי עם בנים אחרים" אמרתי והייתי עצבני
"סליחה?, לא ידעתי שאסור לי ללכת עם מי שבא לי!"
"את מוכנה לבוא רגע לצד?" אמרתי לה כשראיתי שכל העיניים של הבנים ואביה מופנות אלי ואל פז
היא התקדמה לצד והלכתי אחריה
"אתה לא תבוא ותגיד לי מה לעשות, אני לא הרכוש שלך! ואני לא חברה שלך! שיש לך זכות לבוא ולומר לי מה לעשות, עם איזה בנים ללכת או עם מי ללכת, כולה הייתה נשיקה"
"כולה?" שאלתי אותה והרגשתי חץ פוגע לי עמוק עמוק בלב
היא לא ידעה מה לענות והיא הסתובבה מצד לצד מבולבלת , ולא יודעת לענות לי
"אני לא יודעת טיילור אני לא יודעת!!" צעקה עלי
"מה את לא יודעת? את מוכנה להסביר לי אני לא מבין אותך?! אני לא מבין מה את רוצה, את משחקת בי ומשחקת בלב שלי, אני לא בובה שלך! את לא יכולה לנשק אותי ואז ללכת עם בנים אחרים ולומר לי שכלום לא קרה את לא מבינה שאני אוהב אותך!!!" צעקתי אליה בכל כוחי
ירדו לה כמה דמעות
"אתה לא יכול לומר לי מה לעשות! תפסיק, זה הייתה נשיקה וגם אני הרגשתי באותו רגע משהו ותפסיק להיות קנאי אני לא שלך!"
"בזה את צודקת שאת לא שלי, אבל ללכת ולומר לי שלא קרה כלום שהיית שם עם הבנים האלה, זה שקר!"
"אני אומרת לך באמת לא קרה כלום" השיבה לי
"תסתכלי לי בעיינים ותגידי לא קרה כלום" אמרתי לה
העיינים שלה היו מכוסות בדמעות והיא הסתכלה אל תוך עיניי ואמרה" אני מבטיחה לך שכלום לא קרה" אמרה, והיא הסתובבה והלכה..
הייתי עצבני כל כך שהכיתי את הקיר שעמדנו לידו, וקלטתי שיורד לי מהיד דם.
"סמעק" מלמלתי.

נקודת מבט ורוניקה
ישבתי על הדשא האוויר הקריר הכה בי קראתי את הספר שלי, מספר על משלוש אהבה, אף פעם לא התאהבתי הכרתי כל מיני בנים שהייתי 'דלוקה' עליהם אבל לא קרה שום דבר בכל זאת לא התאהבתי.
אני משחקת אותה קשה להשגה אבל בפנים הייתי מתה שיהיה לי מישהו אני רוצה כל כך אהבה, אבל כל הבנים של היום מחפשים את אותו הדבר, אותו סטוץ יומי או יום יומי שישפר להם את ההרגשה החסרה של אהבה.
הם מחפשים סטוצים , אבל מה שהם באמת מחפשים זה את הרגש הזה של האהבה להרגיש מישהו שהוא רק שלך, שאתה יודע שלא ילך וכשאתה צריך משהו הוא הראשון שיהיה לצידך, וימלא את הלב באושר ושמחה זו אהבה.
הלוואי והייתה לי אחת, אני נשמעת נואשת אני לא, אני רוצה אני יודעת שזה יבוא מתישהו זה חייב לקרות לכל אחד זה קורה באיזה שלב בחיים.
"היי" מישהו מאחורי אמר לי
"לא נמאס לך?" שאלתי מנסה לשחק אותה קשה להשגה אני יודעת שזה הולך, אבל לפעמים לא.
"עדיין לא אמרת לי את השם שלך" אמר לי מאט אם אני זוכרת נכון
"ואני גם לא יגיד" השבתי לו
"אני כבר יודע, אבל אני ישמור על זכות השתיקה" אמר וחייך חיוך רחב
"ואיך גילית בדיוק?" שאלתי
"גיליתי" אמר במסתוריות
"נוו" האצתי בו לדבר
"ורוניקה נכון?" אמר
הייתי בשוק איך הוא גילה אין לי פה חברות חוץ ממישהי שסיפרתי לה
"אולי" אמרתי
"אז ורוניקה, קבענו דייט לא?"
שיט אני שכחתי שאם הוא מגלה אני צריכה לצאת איתו לדייט
לא ה' לא!!!!!!! התחננתי
"אממ.. אוקי אוקי, אני יצא איתך" אמרתי
"היום ב8 תהיה מוכנה" אמר לי וקם מהדשא
אוי זו הייתה טעות, חשבתי לעצמי ונשענתי
"איההה" מלמתי דפקתי את הראש בעץ לא יש יותר טוב מזה?!
יום מעצבן..