מותר אבל אסור פרק ט'

גלית ושלומי לא החליפו באוטו ולו מלה היא הביטה לעבר הנוף והוא נהג ומרגישים שהוא נהג זהיר מאד.

לאחר כמה דקות הגיעו השניים לביתה של גלית והוא שאל אותה באם אפשר להיכנס כדי לעזור לה בהעברת המוצרים מהמרכול לביתה.

היא השיבה בשלילה וביקשה ממנו שימתין דקה והיא תיקח את עגלת השוק שיש לה ותעביר את המצרכים אליה.

גלית נכנסה פנימה וכשביקשה לצאת החוצה שלומי חסם אותה בגופה וחיבק אותה חיבוק אוהב מעין כמותו.

"תקשיבי לי גלית המטרפת אני יודע את כל הסיפור העגום שלך בררתי עלייך והסתבר לי כמה את אומללה בעניין הזה.

תביטי לי בעיני ותהיי כנה עם עצמך האם את חשה משהו כלפי או זו אהבה של צד אחד בלבד"???????

גלית פרצה בבכי מרורים. הוא חיבק אותה וניסה להרגיעה אותה אך ניסיונו כשל.

שלומי הוביל את גלית לעבר המטבח ושם הושיב אותה על אחד הכיסאות והוא ישב בכיסא לידה.

הוא ניסה להרים את ראשה המושפל כלפי מטה אך לא הצליח.

לאחר זמן רב מאד מאד גלית שבה לעצמה קמה ממקומה וניגשה לאמבטיה לשטוף את פניה ואת עיניה הדומעות.

"שלומי תודה על ההסעה שלך עם המוצרים אתה אדם משכמו ומעלה איש שלהתאהב בו זה בקלי קלות, כל הופעתך המדוקדקת והיחס שלך לא רק כלפי אלא כלפי כולם הוא מעל ומעבר אך בשלב הזה נבצר ממני להיענות לך וזה לא אומר שאני לא מאוהבת בך ממש לא, ההפך הוא הנכון".

שלומי קם ממקומו לקח את העגלה של גלית וניגש מיד לתא המטען כשהוא מכניס את כל הצרכים שלה בעגלה והסיע אותה לדירה ובלא מלה נוספת סגר את הדלת וחזר למכוניתו ואין ספק להרהוריו כלפי האישה היפהפייה הזו.

גלית כמה ממקומה והניחוח של שלומי הציף את המטבח כולו. היא החלה לרוקן את העגלה והדמעות שטפו את כל המצרכים והדמעות שטפו על לבה את נשמתה את כולה.

לאחר שהתעשתה קמעה הכינה לבנותיה ארוחת צהרים וישבה עם ההרהורים עם השנאות עם כל מה שכל כך כאב לה בתוך תוכה.

המשך יבוא