מותר אבל אסור פרק א'

במרכול השכונתי כשגלית עורכת את הקניות בא מולה גבר משכמו ומעלה גבוה חסון וחייך אליה.

היא התעלמה מחיוכו והמשיכה לערוך את הקניות.

לאחר שסיימה ניגשה אל הקופה ואותו גבר היה לפניה בתור.

"סליחה אמר לגלית אני יכול לוותר על התור שלי למענך מאחר ונראה לי שאת ממהרת".

"לא תודה"

"שמי שלומי ומה שמך ???? "שמי גלית" השיבה והחלה לרוקן את העגלה שלה על גבי הדלפק שליד הקופאית.

שלומי קנה רק 2 בונבוניירות ואיחל לה יום טוב ויצא מהמרכול.

הקופאית שהכירה היטב את גלית לחשה אליה כי הגבר הזה עשיר מאד מאד ולפני שנה בערך נפטרה רעייתו ומאז הוא לבדו לפחות כפי שאנו בסופר רואות אותו.

"דינה אמרה לה גלית הלוא את יודעת את מצבי אז למה לי לקשור קשרים כשאינני יכולה לממשם"??????

"דינה לא הירפתה אוקיי רק בתור ידיד בתור חבר כמה זמן את רוצה להסתגר בדלת אמותייך עם התאומות המתוקות שלך ולצפות לנס"

גלית חייכה אליה הודתה על על העדכון ויצאה לעבר החנייה לעבר המכונית שלה.

המשך יבוא

שלומי המתין לה ביקש לעזור לה לרוקן את העגלה והתנדב להחזירה למרכול.

"תודה שלומי אך אני יכולה להסתדר לבדי"

"גלית אני רוצה להכיר אותך אני רוצה לצאת איתך ולו פעם אחת את אשה יפהפייה וכל הזמן רואים אותך עם התאומות שלך שהן מדהימות"

"שלומי תודה אך אינני יכולה לצאת איתך וזה לא אישי פשוט זה הגורל שלי"

"אוקיי מאחל לך רק טוב ונקווה שנמשיך להיפגש לפחות במרכול".

"תודה ויום מקסים חייכה אליו גלית ונכנסה למכוניתה"

היא מיהרה לביתה כדי להספיק להכין ארוחת צהרים לבנות שלה וזאת למרות שהן כבר נערות גדולות מסיימות את כתה י"ב שתיהן בהצטיינות אך לגביה הן קטנות ושלושתן סועדות מדי צהרים וערב יחדיו.