מורה למכשפות *פרק 3*

נמנמתי ולפני שנרדמתי לגמרי שמעתי את העקבים של שרי מתקרבים לחדר. היא פתחה את הדלת ובידה היה נר. התחיל אור להיות בחדר והרגשתי שאני בתוך מנהרה ומישהו פותח פתח ומוציא אותי החוצה אל האור של העולם, זה בגלל החושך שהיה בחדר.
"קדימה, הגיע הזמן לקום" שרי אמרה בפנים שאין לה כוח אלינו
"מה כבר לקום?" אמרתי ושפשפתי את עיניי
"כן, השעון עובר מהר" היא אמרה וסמנה לנו לצאת. יצאנו מהחדר שוב אל המסדרון המבהיל, הפעם היה מאוד חשוך שבקירות היו הרבה נרות שיאירו את הדרך. פסענו אחרי שרי ולא דברנו מילה.
ברקע היה נשמע רק את הפסיעות שלנו וקולות של דלתות זזות ושל צרצרים. בזמן שהלכנו שרי אמרה
"אנחנו הולכות, אל החדר שנמצא בסוף המסדרון. אני רוצה שתקשיבו להוראות ברור?"
"רגע, שכחת להביא לנו לאכול" אליס אמרה ברוגע ושרי לא ענתה. זה היה מלחיץ, אני לא רגילה למקום הזה ולא חשבתי שאם יש מישהי שרוצה להיות מכשפה אז יש לה מוגבלויות.
לא ידעתי מה יהיה אז במקום לחשוב מחשבות ולדאוג כדי לעצור את הראש מלחשוב ולראות מה קורה.
הגענו לסוף המסדרון, שרי פתחה את הדלת ונתנה לנו להיכנס. החדר היה מואר היטב ומלא עם הרבה דברים מעניינים. היה שם ספרייה גדולה שהגיע עד התקרה עם המון ספרים גדולים, קטנים, עבים, דקים וכוסות של שיקויים בצבעים חיים. התרשמנו מכל דבר שהיה בחדר ולא הצלחנו להתאפק והתחלנו לגעת בכל דבר שהיה נראה טוב לעין.
קליאו ראתה את הקדרה הגדולה והסתכלה בתוך והביטה בה כאילו היא רואה סרט
אליס ראתה ספר על מדף גבוהה ורצתה לקחת אותו ולראות מה יש בתוכו אז היא גררה כיסא ושמה מעליו ספרים גדולים כדי שתוכל לתפס למעלה
קייטי פתחה מגירה והוציאה משם מקל מוזר, זה היה נראה מקל עם קסם חזק
ואני לקחתי את אחד השיקויים והסתכלתי מה כתוב על הבקבוק.
שרי לא ראתה מה אנחנו עושות, היא הייתה עסוקה בלחפש את מקל הלימוד והספר שהיא צריכה להקריא.
לבנתיים קליאו מנותקת מהכול ועסוקה להסתכל בתוך הקדרה ובמה שמבעבע בפנים.
אליס מתנדנדת עם כל הספרים, ומנסה להגיע אל המדף
קייטי התלהבה מהמקל והתחילה לסובב אותו לכול כיוון
ואני הייתי שקועה באותיות הקטנות במדבקה שהייתה על השיקוי.
פתאום אחד מהספרים שאליס עמדה עליהם יצא מהמגדל וכול שאר הספרים נפלו ביחד איתו, אליס כמובן לא נשארה באוויר ונפלה יחד איתם, היא נחתה ישר לכיוון שלי והפילה אותי קדימה, השיקוי שהחזקתי נפל מידי ונישבר על הקדרה, חצי מהשיקוי נשפך על הפנים של קליאו ובתוך הקדרה עצמה
קייטי המשיכה לנפנף במקל ולפתע הופיע אור חזק מהמקל וזרם חזק של קסם עף לכיוון הקדרה וניפץ אותה, וכל החדר היה רטוב ועם שלוליות של שיקויי בצבע ירוק.
כולנו נרטבנו והיינו על הרצפה מהמכה החזקה, פתאום שמענו הרמה של ספרים נופלים וראינו ששרי יצאה מתחת הרמת הספרים שנפלה בזמן המכה של הקסם.
לא דיברנו, היינו מפוחדות היינו מבוהלות, ולא הורדנו את העיניים משרי.
שרי קמה כולה מלוכלכת מהשיקוי הירוק והסתכלה עלינו במבט רציני
"יפה בנות" היא אמרה עם חיוך ומחקה אותו אחרי המשפט והמשיכה
"אתם מנקות את כל החדר הזה, אתם לא יוצאות מכאן עד שהחדר נקי!" היא צעקה ויצאה בכעס ותרקה את הדלת.
עמדנו על הרגליים גם מלוכלכות מהשיקוי הירוק ומריחות נורא בגללו. הסתכלו על אחת השנייה ולא דיברנו מילה.
רק קליאו הביטה בי במבט מאוכזב, ולפי המבט הזה הבנתי שהיא מבינה שזה בגללי.
הפעם באמת הרגשתי עצבנית, כי לא ניראה לי שאני התחלתי את הבלגן.