מורדת-פרק 4

ירדנו לחוף ועגנו את הסירה למזח, "לאן נלך עכשיו?" שאלתי.
"אנחנו חייבים להשיג מפה" הוא הנהן בזריזות.
"חם כאן כל כך" נאנחתי ונופפתי בידי, היתושים נדבקו לגופי הלח והמזיע.
"את צודקת" הוא ניגב עגלי זיעה ממצחו, הוא לבש טישרט קצרה בצבע אפור ומכנסי חאקי חומים(אלוהים כמה שהבחור הזה לא אופנתי).
הרחתי ריח של תירס מתקתק באוויר, "בכיוון הזה, אני מריחה משהו".
הריח הוביל לתוך יער סבוך שהיה שם, לא יער אולי חורשה קטנה. נכנסנו לתוך החורשה והריח התעצם, אני חושבת שגם ג'יימס הבחין בריח כי הוא ריחרח את האוויר בסקרנות, "בשר עם דבש" אמר בשביעות רצון.
"זה לא יותר בכיוון של תירס?"
"לא אני בטוח שזה בשר עם דבש, אני מזהה את הריח המשכר בכל מקום" הוא חייך בשביעות רצון.
"קדימה, לך בעקבות הריח" חייכתי ודחפתי אותו בעדינות קדימה, הוא עיקם את גבותיו והביט בי במבט מוזר.
"מה?" שאלתי.
"כלום, הריח הזה באמת נהיה מעט תירסי לטעמי" הוא עקם את פיו.
גלגלתי עיניים, "בוא נלך כבר", התהלכנו בחורשה בעקבות הריח והעשב הגבוהה שרט את רגלי החשופות וגרם לי לגירודים , אלוהים זה כל כך גירד.
"מצאתי!" ג'יימס צעק.
"מה? מה קרה?" ניסיתי לקפץ מעל העשבים בזמן שאספתי את שערי לקוקו גבוהה דמוי זנב סוס.
"מועדון" הוא חייך.
"מועדון?" התאכזבתי.
"מזמן לא שתיתי כוס טובה של וויסקי משובח" הוא חייך ושפשף את ידיו.
"תן לי לנחש, מאז שהתארסת?" צחקתי.
"משהו כזה, אם ג'יין הייתה יודעת היא הייתה רוצחת אותי מיד" גיחך.
"היא כנראה בדרכה לעשות זאת עכשיו" הנהנתי, "אבל אל תדאג" הנחתי את כף ידי על כתפו, "ברגע שנפיל את הממשלה אתה תחזור אליה, אני בטוחה שאתה תראה בעינייה כגיבור" חייכתי.
"אולי כך זה יהיה" הוא הביט לתוך עיני זמן ממושך שנראה עבורי נצח.
"טוב, שנכנס?"
עצרנו ליד דלת המועדון הקטן, דלת נמוכה עשויה עץ שהתיישן וצבר שריטות רבות עם השנים.
"נשים קודם" הוא פתח את הדלת בג'נטלמניות.
גלגלתי עיניים, "יכולתי לפתוח אותה גם בלי עזרתך" נכנסתי למועדון וג'יימס נאלץ להתכופף בעקבות גובהו, בתוך המועדון שרר בלאגן גדול, גבר גדול שעמד על הבר היה שיכור ואינו יכל להשתלט על כולם, כל הגברים צרחו וקללו, קללות שאפילו לא הכרתי בשפות כה רבות, למרות שכל השפות הוצאו מהחוק בעקבות הממשלה, רק האנגלית הייתה חוקית ברחבי העולם. זה היה החוק הראשון של הממשלה שתמכה ב "שינוי" העולם והפיכתו למקום טוב יותר. בטח. המוזיקה בקעה מכל עבר והאורות הבהבו בשלל צבעים, המסיבה הזאת היא ללא ספק אינה חוקית, ואז קלטתי את זה סוף סוף.
"ג'יימס" לחשתי, אבל הוא היה מהופנט למוזיקה או אולי לבנות החצי ערומות שרקדו על הרחבה.
"ג'יימס!" צעקתי מעל הרעש והמוזיקה, הוא ניתק את עיניו מרחבת הריקודים או מה שזה לא יהיה והביט בי, "מה?".
"את מבין מה קורה כאן? מי כל אלה?" חייכתי והחוותי בידי לעברם.
"פורעי חוק?" הוא חזר להביט בהם.
"לא! הם מורדים! וברור שהם פורעי חוק גם אנחנו" תקעתי את מרפקי בבטנו.
"הם לא מורדים מהסוג שלנו" הוא לחש.
"למה אתה מתכוון?" לא הבנתי את כוונתו.
"אולי עדיף שנלך" הוא דחף את כתפי לעבר היציאה.
"חכה רגע! אולי הם יוכלו לעזור"
"לא, הם לא! הם פושעים, כאלה שבאמת צריכים להיות בכלא, הם כנופיות הם-" דבריו נקטעו בהשלכת סכין חדה או להב שהושלך לעברנו ופגע בקיר ליד.
הבטנו לעבר הכיוון שממנו הושלך הסכין ובטני התהפכה. מישהי גבוהה עם פנים שנראו פלסטיות לחלוטין-כלומר-עיניים כחולות זרחניות, שפתיים נפוחות יתר על מידה ועצמות לחיים ממש אבל ממש לא טבעיות, שיער שחור גולש,וצבע עור בהיר למדי הביטה בנו, ובבת אחת המוזיקה הפסיקה וכולם פנו להביט בנו, אפילו השיכורים. היא עמדה על במה גדולה ולבשה גרביון שחור ולרגליה ענדה שלל חגורות ורצועות, החגורות היו מלאות בסכינים ואקדחים ובייבידול כחול שחשף… הרבה ממה שלא צריך להיות חשוף.
היא זקרה את סנטרה וחייכה חיוך שחשף שיניים לבנות כפנינים צחורות, "שלום" היה לה קול של מעשנת פסיבית אך עדיין נעים באופן מפתיע.
היא רקעה בעקבים של המגפיים שלה על רצפת העץ הזולה והתקרבה אלינו.
"מה לעשות?" לחשתי, אבל ג'יימס היה מרותק אליה.
"ג'יימס" לחשתי, "ג'יימס!" לחשתי הכי חזק שיכולתי.
אלוהים! בנים והרצונות המיניים הטיפשיים שלהם, "אל תתקרבי" אמרתי בארסיות ושלפתי את הסכין שהיא השליכה עלינו מהקיר.
"אוי לא, אני ממש מפחדת, הילדה הדרדסית הקטנה שלפה סכין" אמרה בלעג, צחקוקים נשמעו ברחבי המועדון לשמע הכינוי החדש שהדביקה לי.
"אני נשבעת שאני אחתוך לך את הפיטמות עם הדבר הזה, הן גם ככה בולטות יותר ממה שצריך" עקצתי אותה, טוב זה היה די עלוב אבל הי! לא אמרתי שאני טובה בלעקוץ אנשים.
"אאוץ' זה כאב" היא שלפה את אחד האקדחים מהחגורהשלה וצחקה בלעג, "נראה מי הורגת את מי ראשונה?"
"אנחנו לא מהממשלה אנחנו מורדים" אמר ג'יימס שנעמד לפני פתאום.
היא הביטה בו במבט נוקב וצמצמה את עיניה, לקקה את השפה העליונה שלה והניחה את האקדח לצד גופה.
"או קיי, אני מקשיבה" היא רפרפה עם ריסיה הארוכות והכל כך מזוייפות.
"אנחנו שטים בסירה ומחפשים עוד מורדים שיעזרו לנו להציל את העולם מהממשלה שתפסה שלטון לא הוגן ומגוחך" אמרתי וסומק התפשט על לחיי, זה בטח נשמע מגוחך כל כך.
היא צחקה בקול ושאר אנשי המועדון פרצו בצחוק מתגלגל אחריה, "זה נחמד" היא עשתה תנועה של כאילו מחאה דמעת צחוק וחזרה להביט בנו.
"זאת האמת" ג'יימס דיבר.
"אתה מוצא חן בעיניי" היא חייכה.
"יש לו אישה בבית" דברתי במקומו.
"לכולם יש" היא חשפה את שינייה הלבנות שנית.
"לא שאתה אוהב אותה" היא הייתה מרחק מטרים ספורים ממנו, "נכון?"
הוא החל להזיע, "על מה את מדברת?"
"נו באמת" היא צחקה, "אתה לא מצפה שאאמין ששידוך ממשלתי הוא מה שאתה מחפש בחייך".
הוא שתק ובלע רוק, "קדימה, תודה בזה" ציחקקה.
"עזבי אותו, אנחנו לא כאן בשביל שטויות" יריתי לעברה.
היא הביטה בי במבט נוקב, "אתם מחפשים במקום הלא נכון"
"מה הכוונה?" לא הבנתי.
"אנחנו אנשי כנופיות, אנחנו לא מחפשים שטויות והממשלה ממש לא מפריעה לנו, אם היא תעמוד בדרכנו יש לנו את הדרכים שלנו להתמודד. אנחנו לא צריכים להיות גיבורים כדי להסתדר", היא צחקה.
"הדרדסית והסופרמאן יצילו את העולם נכון?" כולם פרצו בצחוק למשמע דבריה.
הזעפתי את פני, "את נראית כמו סתם איזה זונה" פלטתי.
היא הסתובבה והביטה בי במבט נוקב מלא בזעם, "חזרי שנית".
"זונה" ירקתי לעברה את היריקה הכי גברית ומביעת לעג שיכולתי להוציא מפי.
"סתמי את פיך" היא כיוונה אלי את האקדח.
"אז תרצחי אותי! יופי! מה יצא לך מזה בדיוק? אם אני רוצה אני יכולה להלחם בך גם בלי אקדח בלי סכין, את כלום לעומת מה שעברתי" צעקתי לעברה.
"בואי" היא זרקה את האקדח הצידה, "את תובילי".
מתחתי את שריריי, מוכנה להסתער.
"את בטוחה שזה רעיון טוב?" ג'יימס לחש לי.
"סמוך עליי" אמרתי לו בחיוך קטן, "אני אהיה בסדר".
היא חייכה וחשפה שוט שחור וארוך שהסתלסל, הסתערתי לעברה והיא השליכה לעברי את השוט, קפצתי מעליו ותפסתי את פניה ביד אחת, היא נפלה אחורנית ונשכה את ידי בכוח, זעקתי בכאב והתגלגלתי. היא קשרה את רגלי בשוט ולמרות זאת הצלחתי להתרומם ולהחטיף לה אגרוף באזור הפרצוף, אני לא בטוחה איפה פגעתי בדיוק אבל שמעתי את זעקת הכאב שבאה מיד אחר כך. היא החטיפה לי עם השוט בכוח באזור הגב והכאב פילח אותי, מעולם לא חשתי כאב פיזי כה רב, היא החטיפה לי עוד מכת שוט חזקה קצת יותר נמוך ונפלתי על בטני, השתנקתי. שמעתי את ג'יימס שצעק משהו ואז הרגשתי אותה עומדת, ישר מעלי ועד כמה שזה נשמע לא טוב רגליה היו פתוחות, חסמו אותי מכל הצדדים, מכל צד חסם אותי מגף עור גדול. שמעתי את הצחוק שלה והיא רכנה להביט בי, "נכנעת?"
"לא ממש" איגרפתי את ידי למרות הכאב הרב והשלחתי אותו היישר לפרצופה, היא כשלה אחורנית ולקחתי את השוט מידה, נעמדתי מאחוריה במהירות והצלפתי במגפי העור שלה כדי שתיפול, תורי היה לעמוד מעליה. שלפתי את הסכין שלי והצמדתי לגרונה, "אז?" חייכתי.
"נכנעת?" לחשתי את המילה באותו הלעג שהיא לחשה לי אותה לפני דקות אחדות.
היא הביטה בעיני בארסיות ואז ארשת פניה התרככה והביעה כניעה, חייכתי חיוך ניצחון וזזתי הצידה.
"היה קרב נחמד, תודה לך" צחקתי ולפני שאני וג'יימס פנינו לצאת שאלתי את הברמן אם הוא יכול למזוג את כוס הוויסקי הכי משובח שלו.
"זה בשבילך ג'יימס" הושטתי לעברו את הכוס.
"תודה" הוא שתה אותה בידיים רועדות ויצאנו מהמועדון.
"היית גדולה" הוא חייך.
"תודה" הבחנתי שהשוט שלה עדיין בידי, "כדאי שאחזיר לה את זה" הבטתי בו בחיוך.
"ממש פחדתי שהיא תפגע בך" הוא אמר ודאגה אמיתית נבטה מעיניו.
"הו זה בסדר אני יכולה להתמודד גם עם בנות כאלה נוראות" צחקתי.
"למרות שהגוף שלה היה ממש לוהט" הוא הודה.
"הי!" שמענו מאחורינו והסתובבנו בבת אחת, זו הייתה היא.
"שכחת את השוט שלך אצלי" הושטתי לה אותו.
היא לקחה אותו מידי והאודם האדום מידי שלה החל לדהות, כנראה נמרח.
"אני רוצה להצטרף" היא אמרה.
"מה?" הייתי כל כך מופתעת.
"ראיתי את מה שעשית שם" היא החוותה בראש, "אף אחד מעולם לא גבר עלי כך" היא הנהנה.
הבטתי בג'יימס שהביט בי במבט ספקני.
"בבקשה, אני חושבת שעם הכוחות שלנו באמת אפשר למרוד, אפשר לשנות משהו" היא הצמידה את שפתייה.
"אתם צריכים אותי"
"או קיי תוכלי להצטרף" משכתי בכתפיי.
היא חייכה חיוך רחב, "אבל אחד מכללי ההצטרפות הוא ללבוש משהו פחות את יודעת…" הצבעתי על הבייבידול שלה.
"לי אין בעיה עם זה" אמר ג'יימס.
היא נאנחה והנהנה, "בסדר, יש לי כמה בגדים מאחור במועדון".
"דרך אגב קוראים לי קייט וזה ג'יימס" אמרתי לה והצבעתי לעבר ג'יימס.
היא הביטה בי ואז סקרה אותו, "אני מוניקה".
"ברוך הבא למורדים" חייכתי לעברה לפני שפנתה ללכת.
כשהיא פנתה ללכת חזרה למועדון להחליף בגדים שילבתי את ידי ופניתי לג'יימס, "עדיין חושב שיהיה קשה להשתלט על ספינה של הממשלה?"
"טוב, כן. את יודעת הכוחות שלנו לא מספיקים כדי להשתלט על ספינה של הממשלה" אמר.
גיחכתי, "בקצב הזה הצוות שלנו יתרחב במהירות" חייכתי באופטימיות, "אנחנו עוד נצליח" הבטתי בג'יימס שהביט בי במבט ספקני אך בכל זאת חייך.
היא חזרה במהירות, שערה השחור הארוך אסוף לצמה מרושלת שנחה על כתפה, היא לבשה גופיית עור ושרשרת כסף ארוכה שלא הבחנתי בה קודם לכן, היה לה תליון של חרב ועליה הייתה חרוטה מילה "חופש" לדעתי. השורטים שלה היו עדיין קצרים מידי לטעמי, כלומר ראו לה את כל התחת! אבל בחרתי להתעלם, המגפיים נשארו וכך גם רצועות הרגליים שמלאות בנשקים, אבל זה יכול להועיל. היא סחבה מאחוריה תיק גב חום דמוי עור, או עשוי מעור אמיתי, לא בחרתי להתעמק בפרטים.
"אז לאן הולכים?" שאלה.
"חזרה לסירה כנראה, אחרי שנבשל איזה ארוחה טובה" חייכתי בשביעות רצון.
"או קיי…ואז לאן שטים?" שאלה.
"התוכנית היא להשתלט על ספינה של הממשלה ואז ללכת להציל את המורדים מבתי הסוהר" אמר ג'יימס.
"אנחנו צריכים עוד צוות" אמרה מוניקה.
"כן, ואנחנו נמצא" עניתי.
"אז לאן שטים בדיוק? לא עניתם לי".
"אין לנו ממש מפה אז אנחנו לא יודעים" ג'יימס משך בכתפיו.
"לי יש מפה" מוניקה חייכה.
"וואו זה נהדר!" אמרתי.
"אל תתלהבי דרדסית, את לא נראית כמו אחת שקוראת מפות"
"אבל אני כן" חייך ג'יימס.
"כן, ואל תקראי לי דרדסית" הזעפתי את פני.
"אין בעיה. דרדסית"
יופי, אני בטח אצטער על זה שצרפתי אותה.