מורדת בגלגלים-פרק 37
"ריילי, את תישארי בחוץ עוד הרבה זמן?" אימא יצאה אלינו.
איגרפתי את ידיי באכזבה. זה היה רגע מדהים.
"מה השעה?" התיישבתי והסתובבתי אליה.
"חצות מותק."
כבר חצות? שכבנו כמו שש שעות?"
"כדאי שאחזור הביתה." אמר וויל וקם גם הוא.
לפני שנעמדתי, פירקתי את הצמה איתה הסתובבתי כל אותו היום והייתה מלאה בניצי דשא.
כשהגעתי לדלת הבית וויל הסתכל אליי מקצה שביל הגישה.
"ביי וויל."
"השיער שלך יפה כשהוא פזור, את נראית רגועה ככה." הוא משך בכתפיו.
חייכתי אליו. "לילה טוב פטריק."
וויל צחק וענה "לילה טוב ברברה!"
כשסגרתי את דלת הבית, ראיתי שאימא מתאפקת לא לומר שום דבר.
"הוא לא החבר שלי!" אמרתי בכעס, אבל כועס אתה יכול להיות עם חיוך?
אימא עדיין לא אמרה דבר אך חיוך התגנב לפיה.
"את תצפתת עלינו? שאלתי אותה, מפניה ידעתי את התשובה.
"אני לא מאמינה שעשית את זה!"
"שכבתם שם שש שעות!" אימא הגנה על עצמה.
"מה חשבת שנעשה? אנו צמודים לבית!"
"אני בסך הכל דואגת לבת שלי."
"הבת שלך בת שש עשרה!"
לאימא לא הייתה תשובה לזה. היא השפילה את פניה לרצפה וגירדה בראשה. ואז היא התנצלה. "אני מצטערת ריילי."
"זה וויל! כל החודש האחרון יצאנו לפארק ולא חשדת פעם אחת!"
"תסלחי לי. בבקשה."
"לא המבט. אימא!" אבל זה היה מאוחר מידיי בשבילי. לאימא יש את המבט שבכל פעם שרצתה ממני משהו, אפילו שאעביר ערוץ בטלויזיה, ולא הסכמתי, היא הייתה הייתה עושה אותו. לא יכולתי להתנגד למבט.
"סולחת. אבל תבטיחי לי שלא תתצפתי עלינו יותר."
"מבטיחה."אימא אמרה בחיוך מרוצה. גם לה היה ברור שהמבט יעבוד.
"שבועת שפרד?" לאימא היה המבט, לי הייתה השבועה.
"שבועת שפרד." היא ענתה.
נכנסתי למיטה רק באחת וחצי, וגם אז לא הצלחתי להירדם.
שש שעות! מעולם לא הצלחתי לסבול בן אדם במשך יותר משלוש שעות.
שש שעות! אבל לא דיברנו הרבה. פשוט היינו שם.
הוא פשוט היה שם.
בוויל היה משהושתמיד הרגיע אותי. ייצב אותי. גם בחודש שעבר, כשסיפר לי על המשפחה שלו, הוא נשמע לי רגוע. בגלל זה אהבתי אותו.
למה אימא הייתה חייבת לעצור את זה?
אני לא מאמינה שהיא תצפתה עלינו!
למרות שמחשבה מאוחרת, זה היה דיי משעשע.
אבל וויל?
כשהסתכלתי על השעון המעורר שליד המיטה שלי, השעה הייתה ארבע ורבע בבוקר. היה לי ברור שכבר לא אצליח לישון. נעלתי את נעלי הבית שלי ובעזרת הקביים דידתי למטבח. חיממתי מים והוצאתי ספל מהארון. הכפית שלקחתי מהמגירה נפלה על הרצפה והד הפגיעה נשמע בחלל הבית. שמעתי את דלת החדר של אימא נפתחת וצעדים שקטים שהתקרבו אליי. דמות בפיג'מה כחולה הופיעה מולי כשחפץ שחור בידיה.
"תמיד יש לך מחבת בחדר?"
תגובות (0)