מורדת בגלגלים-פרק 34

"אימא של ריילי תגיע-התעוררת!" וויל נכנס לחדר בסערה. כשראה שאני בהכרה נראה שירדה לא אבן מהלב.
"כמה זמן הייתי מחוסרת הכרה?" שאלתי אותו ואת מיה.
"לא הרבה זמן. האחות אמרה שניתן לך להתאושש ואת תתעוררי מהר. משהו על טראומה." השיב וויל.
"היא בסדר?" שמעתי את המאמנת במסדרון, היא נכנסה לחדר ותפוח היה בידה. "האחות אמרה שאת צריכה פרי." היא זרקה אלי אליי את התפוח ואני תפסתי אותה בידי השמאלית. "אתם איתה?" וויל ומיה הנהנו מהר בראשם.
"כשאת הולכת," היא פנתה אליי שוב "תעברי דרכי. אני רוצה לדעת שאת מסתדרת."
הנהנתי גם אני בראשי. כשקיבלה לבסוף את כל התשובות לשאלותיה, המאמנת נפרדה ממנו והסתובבה לצאת מהחדר.
"קורניליה!" היא קראה פתאום "כמה טוב לראות אותך!"
"הלוואי והיינו נפגשות בזמן שמח יותר" שמעתי את קולה של אימא. "ריילי כאן?"
"כן." אמרה המאמנת וזזה מפתח החדר.
כשאימא מצאה אותי במבטה היא זעקה "ריילי!" ואז התקרבה אליי ובחנה את ראשי ורגליי. "את בסדר? מה כואב לך?"
"אני בסדר אימא." עניתי לה, מתעלמת בשבילה מהכאב בראש וברגליים מהנפילה.
"החבר שלך סיפר לי מה קרה." הוא לא חבר שלי! " באתי ברגע שיכולתי."
"את יכולה לחזור לצילומים, אני בסדר."
"אני רוצה שניסע לרופא, שהוא יגיד לי שהכל בסדר."
"לא צריך רופא!" אימא כבר תפסה בתיקי שלא ידעתי שהיה שם והושיטה לי את הקביים.
"לפחות תחזרי איתי הביתה." היא ביקשה.
"בלי רופא?" שאלתי בחשד.
"בלי רופא!" היא הבטיחה לי. לקחתי את הקביים והלכתי אחריה. כשיצאנו למסדרון אימא הציצה אל תוך החדר. "תודה וויל, שהתקשרת. ותודה גם לך מיה, שהיית עם ריילי."
"אימא, את באה?" כשראשה של אימא חזר למסדרון פניתי חזרה לחדר. "תודה, לשניכם."
"היום בחמש?" שאל אותי וויל. מיה הביטה בו בשאלה ואז גם בי, אך לא אמרה דבר.
"היום בחמש." עניתי לוויל ואימא ואני יצאנו מבית הספר.
*
"ריילי," כחצי שעה אחרי שהגעתי הבייתה מיה התקשרה אליי. "וויל סיפר לי."
"סיפר לך מה?" התשובה הייתה ברורה ברגע שהתקשרה.
"שהוא עוזר לך לחזור ללכת!"
"זה נכון." הרחקתי מעט את הטלפון מראשי ובלעתי את רוקי. כל מה שיכולתי לחשוב עליו היה 'אוי לא.'.
"אני רוצה לעזור." בעצם, אולי זה לא רעיון כל כך גרוע.
"היום בחמש?"
"היום בחמש." היא ענתה, וניתקה.
זה רעיון ממש גרוע!
למה הסכמתי?
נכון, מיה ואני היו חברות טובות מאוד פעם. ונכון, היא עזרה לי היום.
אבל לא ממש דיברנו במשך חצי שנה. השיחה האחרונה שלנו הייתה בשיעור הריצה הראשון. וגם אז היא התקילה אותי בשאלה שלא הייתי מוכנה אליה. וכם השאלה ההיא הייתה קשורה לוויל.
וויל… לפעמים יש לי הרגשה שאני היחידה התיכון שלי שלא התאהבה בו.
כן ריילי? את בטוחה שלא התאהבת בו?