מורדת בגלגלים-פרק 19

"הגיע הזמן שנחליף את המנעולים." רטנתי ואימא צחקה. היא סגרה את הדלת והתיישבה על ידי. "ריילי, אני יודעת שזה קשה. ופתאומי. אבל יכול להיות שזה מצב שנצטרך להתרגל אליו. אבא שלך, בשלוש עשרה השנים האחרונות, טייל ברחבי אירופה. אבל עכשיו, לפי מה שאמר, הוא מתכוון להשתקע בלוס אנג'לס." אבא שלי, שנטש אותי בגיל שלוש, יגור ברחוב ממול? "לפני שבאתי לתיכון שלך," אימא המשיכה וחיבקה את אחת הכריות "אבא שלך אמר לי… הוא אמר ש-" "ריילי?" נשמע קולו של וויל מאחורי הדלת.
"תיכנס." אמרתי והדלת נפתחה.
"היי גברת שפרד." הוא אמר במבוכה.
אימא קמה ממקומה וחייכה אליו. "וויל, נכון?" הוא הנהן. "קרא לי קורניליה." אמרה לו ויצאה מהחדר.
"ביקשו ממני להעביר לך את זה." בידו היה פלייר זוהר.
"מי ביקש? מיה או קארין?"
"המאמנת. היא רוצה שתשפטי שם."
הפלייר שהראה לי היה של אליפות הריצה העירונית, שתתקיים בסוף השנה. כשראיתי אותו, חשבתי שזו בדיחה נוראית של של מיה וקארין, אבל באותו רגע קיבלתי הודעה מהמאמנת שנל.
'שלום ריילי, בהתחשב בעברך שלך בריצה,אשמח אם תהיי חלק מצוות השיפוט באליפות העירונית בסוף השנה. ביקשתי מפטריק אוונס שיעביר לך את הפלייר. המאמנת שנל.'
כשגמרתי לקרוא את ההודעה מיד ידעתי מה תהיה התשובה שלי. אבל אני לא מהסוג השופט.
'תודה על ההצעה, המאמנת, אבל באליפות הקרובה אני ארוץ.'

"ריילי? מה ענית לה?" משחקי ידיו של וויל ברצועת התיק שלו העידו על אי נוחות. אבל למה?
"אני לא יכולה לשפוט בתחרות שאני משתתפת בה, נכון?" הרגשתי שפניי זורחות מהתלהבות.
וויל חייך לרגע. ואז חיוכו נמחק.
"מה קרה?" שאלתי אותו.
"כשנכנסתי," הוא היסס. "שאל אותי האדם פתח לי כל מיני שאלות."
אבא שלי רק הגיע, וכבר מפדח אותי.
וויל בלע את רוקו והמשיך. "הוא מאוד דומה לך." כן…
"ריילי, זה אבא שלך? אמרת פעם שהוא עזב."
"כן, זה אבא שלי, והוא עוד מעט שוב עוזב."
"למה?" הוא הוריד את התיק והתמקם בחדר.
"הוא אמר את זה." בסדר, אז אימא אמרה את זה. אבל זה נכון. זה באמת משנה מי אמר את זה?
וויל לא ענה ואני שמעתי צעדים מתרחקים מכיוון הדלת.
אבא שלי רק הגיע וכבר מצותת לי.
"מצטערת וויל. כדאי שתלך." ניסיתי להסתיר את הכעס על אבא שלי, אבל וויל זיהה אותי.
"נדבר בלימודים?"
"שם לא יצותתו לנו." סיננתי בכעס.
וויל לקח את התיק שלו, אמר "ביי ריילי", ויצא מהחדר.
הרגשתי רע. עד שהתמקם, וויל כבר עזב.
אבא שלי רק הגיע וכבר הורס לי קשרים.
למה הוא היה צריך להגיע? אם הוא זוכר את הכתובת שלנו, הוא בטוח זוכר את מספר הטלפון של אימא.
"ריילי," אימא הציצה בדלת. "ראיתי את וויל. קרה משהו?"
אבא, זה מה שקרה. אבל לאימא רק אמרתי "לא, הוא רק עצר להביא לי את הפלייר לאליפות." הושטתי לה אותו.
"של הריצה?" היא לקחה ועיינה בו.
"כן, אני רוצה להירשם."
אימא לא הסתייגה. כשמצאה עט על השולחן שלי מיד מילאה טפסים וחתמה. ואז היא אמרה "אבא שלך רוצה שנצא לארוחה, מה את אומרת?
אבא שלי רק הגיע, אבל הוא כבר עוזב.