מוות בע"מ-פרק 1
זהו הפוּקס של הפוּקס. יום שישי ה13, ירח מלא.
זה הזמן המתאים לכל מפפלצת, אלמוות, וכו' להפגש בבית הקברות של העיירה. וזה מה שהם עושים.
זה גם מה שעושות שתי מפלצות שונות במיוחד. אלמוות, והמוות עצמו. גרים ריפר, וג'מה פאין. שתי מפלצות מדרגה ראשונה, צמאות לדם. (או לפחות זה מה שחושבים)
בשביל שתבינו יותר: אתאר את ג'מה: [את גרים ריפר (גרים) כבר תבינו לבד]
נתחיל מהביגוד: סווטשירט שחור, שבו יש חור שעולה עד לצלעות, ומכנסי ג'ינס קרועים, דרכם רואים פצע ועצם לבנה המכוסה בבשר רקוב. שיערה של ג'מה חום כענף עץ האלון, והוא פרוע ויבש. חצי מראשה של ג'מה כולל בו עין צהובה, אוזן קרועה, פה נוטף דם, ואף שבור, אילו החלק השני רק גולגולת.
והשניים נכנסו באיטיות, צמודים אחד לשני, ומרתיעים את השאר. ג'מה אחזה בידה הימנית בקבוק קטן, שתכולתו הייתה אקונומיקה, וגמעה את תכולתו. היא המשיכה בדרכה לבדה, הלכה לדוכן ההספדים, והחלה לדבר:
"ידידי היקרים,מפלצים ומפלצות, ברוכים הבאים למפגש המפלצות השנתי."
נשמעו מחיאות כפיים חלשות, ומתות. ג'מה המשיכה: "אם למישהו יש חלקי גופות כגון, גופה, חלקים, בשר, ראשים, גפיים, עצמות, וכו', אנא הניחו אותם שם. תודה." היא אמרה, מורה לעבר אנדרטה כלשהי. הבקשה העירה אנחות אכזבה מעטות, ולא מעט מן במשתתפים בכנס הלכו לשמוט את הגופות. כאשר כולם חזרו, אחד מן המשתתפים, בחור עם סווטשירט לבן וחיוך פסיכופתי (רמז-זה ג'ף) שאל בחוצפה: "ולמה דיוק אסור לנו? אין כאן כיבוד אמיתי!" אחד מן ה"אנשים" שהיו לידו, בחור גבוה מחוסר פנים (אם לא הצלחתם לנחש מי זה-אין לי מושג איפה אתם חיים) הכה אותו בעזרת מרפקו, אך זה היה מאוחר מדי. ג'מה הביטה בבחור במבט נזעם. אמנם מכת המרפק הייתה חזקה, אבל המכה התיאורטית של ג'מה, הייתה קצת יותר. היא פצתה את פיה ושאלה אותו בכעס: "אתה רוצה כיבוד? למה? אתה רוצה בורקסים כמו בכל ישיבה אחרת? זה לא משנה. כי אם אתה רוצה, אני רוצה לראות אותך הולך לחנות וקונה!!!!!!" היא צעקה. שתיקה מבועתת הסתררה. "ככה חשבתי." ג'מה אמרה, והמשיכה.
תגובות (3)
ווהו אני מגיבה על מאתיים סיפורים בדקה~
היי, יש שם סלנדי וג'ף.
המשך
יש בפרק אחר את ג'ק סקלינגטון, ואתשר היער.