מה שזה עושה לך… – 7

"דם ?" שאלתי בלחש…
"אמרת משהו ?"
"אני צריכה ללכת…"
"ללכת? למה ?"
"אני מצטערת דני…." אמרתי והסתכלתי לו בעיניים "אני לא יכולה להישאר כאן יותר…" אמרתי ויצאתי מביתו.
הרגשתי את הלב שלי פועם בחוזקה אבל לא יכולתי לחזור לשם… קשה לי עם זה….
אממ…. מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את מצב רוחי? אולי ? לא… די…. זה מה שגרם לכל זה לקרות…. אבל אתמול אחרי זה הרגשתי יותר טוב נפשית…. כי פיזית לא ממש… נו רק שלוק אחד …. מה זה כבר יעשה לי ? טוב נו….
הגעתי הביתה, נכנסתי למטבח וחיפשתי את זה …. בטוח נשאר משהו …. אבא בטח החביא ….. רגע …. מה אני עושה ?! זה בדיוק מה שקרה לאבא שלי… אוקיי…. אני אלך לבר… ואם במקרה יתנו לי משהו …. בטעות…. אז אני אקח… ואז אכעס על מי שנתן לי את זה …
יצאתי מהבית, הלכתי לבר וראיתי שם את דני….
"דני ?" שאלתי
הוא הסתובב "מה את עושה פה?"
הסתכלתי עליו, התחלתי ללכת ובכיתי… אני לא מאמינה… הוא הבטיח לי שהוא לא יגע בזה יותר… הסתכלתי על הרצפה… הרגשתי מושפלת…
"אל תבכי …"
הרמתי את הראש וראיתי את אבי.
"אהה היי …"
"איזה קטע…."
"מה קטע?"
"שכל פעם שאני פוגש אותך חבר שלך עושה לך משהו רע…."
"איך ידעת שהוא חבר שלי או שהוא עשה לי משהו רע?"
"קודם ראיתי שדיברת איתו והתחלת לבכות וגם עכשיו אז הנחתי…"
"או שאתה פשוט טוב בלקרוא אנשים…"
"גם אפשרות…"
חייכתי אליו.
"מה ?" הוא אמר וחייך אליי חזרה.
"אתה ממש נחמד…"
"תודה…."
"אתה…. אפשר את הטלפון שלך …?"
"בכוונה של ידיד כן בכוונה של חבר…. לא…"
"ברור בכוונה של ידיד" חייכתי "רגע… מה רע בלהיות חבר שלי …?"
"אני לא מתחיל עם בנות שכרגע נפרדו עם חבר שלהן…."
לפתע שמתי לב ראיתי שדני רץ אליי.
"מאיה !"