העלתי את זה בבוקר היום ( ב- 8:09 בבוקר... חח הסתכלתי בשעון שבמחשב...), ואני מקווה שזה יועלה עד שתחזרו מהבית ספר... חחח ... נשארתי בבית היום.. :) איזה כיף לי! בערך...
טוב , אם אהבתם , 'בקשה תגיבו!
אם לא....עופו מכאן!! סתם סתם.. :))
תהנו - ליאן♥
ואני יודעת שהסוף לא מותח ולא בטיח.. מה לעשות , החיים קשים ! (חיחיחי לא יודעת מאיפה זה בא לי..)

מה לעשות, החיים קשים! – פרק 9

05/05/2012 701 צפיות 7 תגובות
העלתי את זה בבוקר היום ( ב- 8:09 בבוקר... חח הסתכלתי בשעון שבמחשב...), ואני מקווה שזה יועלה עד שתחזרו מהבית ספר... חחח ... נשארתי בבית היום.. :) איזה כיף לי! בערך...
טוב , אם אהבתם , 'בקשה תגיבו!
אם לא....עופו מכאן!! סתם סתם.. :))
תהנו - ליאן♥
ואני יודעת שהסוף לא מותח ולא בטיח.. מה לעשות , החיים קשים ! (חיחיחי לא יודעת מאיפה זה בא לי..)

"מה קרה?" הוא הרים את ראשו והביט בי בבהלה.
"א…א…אתה.. אתה… זה אתה!" גמגמתי מבעד לידי.
"אני מה? " שאל מבולבל והתקרב אליי.
נרתעתי אחורנית.
הוא נעצר. "היית בחנות תכשיטים בזמן האחרון..?" שאלתי בזהירות והבטתי בעיניו, שכעת הבנתי למה היו מוכרות כל כך.
הוא החוויר. "לא… איך אני יכול להגיע מפה עד לחנות תכשיטים?" אמר בקול צרוד ובלע את רוקו.
"אני לא יודעת.. ולמה שמישהו יירצה להרוג אותך?" אמרתי והופתעתי מהשאלה שלי.
גם הוא. "איך.. איך את יודעת על זה?" שאל בהלם ובפחד.
"ראיתי בטלוויזיה." עניתי בפשטות וקמתי.
"זה… זה..זה לא מה שזה היה נראה.." הצליח להגיד לבסוף.
"אז מה זה כן היה? אתה פושע? אתה מסוכן? אתה סוחר סמים?"
הוא שתק והביט בעיניי. "מה אתה?!" שאלת בכעס כשהוא לא ענה. "פושע נמלט? סוחר סמים? גנב?" הוא המשיך לשתוק ולהביט בעיניי. "אני לא מאמינה שאני הולכת לשאול את זה אבל… אתה רוצח..?" הוספתי לבסוף.
הוא השפיל את ראשו. במילים אחרות : כן. הוא רוצח.
עיניי נפערו שוב והלכתי אחורה. התנגשתי במדרגות המעטות שהיו לפני הביתן, ונעצרתי. "אתה..רוצח? " שאלתי בהלם והרגשתי את פעימות ליבי המואצות.
"לא הייתה לי ברירה.. הייתי מת אם לא הייתי עושה את זה… הוא בא לנקום.." הוא התחיל להסביר.
הוא לפתע קפא ואמר בקול יציב וחד : " את לא הולכת לספר על זה לאף אחד " לא היה סימן שאלה בסוף המשפט. זאת לא הייתה שאלה. הנהנתי במרץ , והוא ברח. התיישבתי על המדרגות וטמנתי את ראשי בין כפות ידי.
בבוקר התעוררתי עם עיגולים שחורים מתחת לעיניי. לא ישנתי כל הלילה. היו לי יותר מדי מחשבות.
התלבשתי ללא רצון חשק וכוח, בשורט ג'ינס לבן , ובגופייה כתומה ופשוטה ונעלתי את כפכפיי הלבנות. שטפתי את פניי 5 פעמים, אך עדיין הייתי עם פנים עייפות. מרחתי קרם על פניי, ענדתי את השרשראות שלי ואת הצמיד ויצאתי אל חדר האוכל. בדרך, הטלפון בכיסי רטט. המספר היה חסום. עניתי בכל זאת.
"נועה?" שאל קול .
"כן.." עניתי ושפשפתי את עיניי שעדיין לא התעוררו. "מי זה?"
"ניק. "
"מי זה ניק?" שאלתי ונעצרתי.
"נו… את יודעת.. זה שראית בטלוויזיה… " הוא נשמע לא כל כך שמח לבצע את השיחה הזאת.
" אההה!" עניתי בהבנה. " איך יש לך את המספר שלי?" שאלתי בחשדנות.
"זה לא משנה.." התחמק.
"קוראים לך ניק? זה קיצור של מה?"
"זה לא משנה! אני ואת צריכים לדבר. תבואי לביתן 34 בסוף הלימודים." אמר וניתק.
וואו.. זה די מרגיש כמו איזושהי פעולה סודית .. 'תבואי לביתן 34 בסוף הלימודים' .. מי הוא חושב שהוא?!


תגובות (7)

יאייי ליאנווווווששש ! תמשיייכייי את מוכשרת ותעני לי במייל כע ?? XD

07/05/2012 05:26

הרגע בדקתי ת'מייל.. 5 שעות!!! לא הגזמת נכון?!! חח ואני שולחת לך עכשיו…

07/05/2012 05:43

אעאהעהאעאעאעאהעהאההעע!!
מה זה הפרק המהמם הזה??? וואי, תמשיכי!!!

07/05/2012 05:46

תמשיייייייכייי !! ^^

07/05/2012 08:39

איך ליאן ראיתי שענית לי במייל וסוף סוף הבנתי איך שומרים תמונה באייפד הדפוק הזה!
#woho

07/05/2012 11:26

ייאי*

07/05/2012 11:27

פרק מעולה אבל קצר…
פכככ כולם עושים פה קצר.. מה קורה אנשים??
בקיצור זה יצא מעולה ומושלם כרגיל! :)
המשך המשך המשך!!

07/05/2012 11:33
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך