מה אני?-פרק רביעי

"תשמעי" נשמע קול מאחורי הדלת הסגורה
"אני ממש מצטערת, לא היתכוונתי"אמר הקול
"פשוט הייתי סקרנית!" אמרה ונשמע כאילו
הסקרנות היא החטא הנורא שלה
"סקרנות אינה חטא"אמרתי לה "אלא רק חוסר נימוס ענק"
עניתי לה, ופניתי להוציא את הבגדים מהמזוודה
שלמרבה הפלאה הגיע למקום הנכון בדיוק הוצאתי את מברשת השיער שלי
כאשר ראיתי תזוזה בחלון וזרקתי את המברשת,
למי שזה לא יהיה בדיוק בין העיניים."תפתחי בבקשה את הדלת"
קולה של הערפדית נשמע עכשיו ממש נואש, כאילו היא מאמינה שאני חותכת
ורידים או בוכה או משהו בסגנון הזה.
פתחתי את הדלת ועברתי על פני הערפדה במהירות
"לאן את הולכת?" שאלה אותי "היה משהו בחלון, פגעתי בו עם המברשת"
אמרתי בזרירות בעוד ירדתי במדרגות ופתחתי את דלת הכניסה וממש
בפתח הדלת מתחת לענף עבה של עץ ישב נער, היה לו שיער חום בהיר
וענים כחולות עמוקות "מה אתה רוצה, ולמה הצצתה לי בחלון?"שאלתי
בקולי הקר וראיתי שנימת קולי גרמה לו לצמרמורת
"הובכן דבר ראשון, בפעם הבאה תשיגי לעצמך מברשת שיער
ללא קוצים בחלק האחורי שלה" אמר והרים את המברשת השחורה שלי
עם הניטים הדוקים שקניתי לעצמי לכבוד יום ההולדת
"אוי, מגניב איפה קנית את המברשת?" שאלה המכשפה "זה לא הזמן..
אין לי מושג מה השם שלך" אמרתי לה "אה, קוראים לי סופי והערפדית
היא אן" אמרה סופי "שמות נחמדים" אמרתי ועכשיו פניתי אל הנער
"אם חסר לי שם אפילו ניט אחד אני אדאג שאתה תהיה מת" אמרתי לו
"ומה הדבר השני?" שאלתי את הנער "הדבר השני הוא שכשמישהו
נתקע על העץ צריך לעזור לו לרדת בדרך פחות כואבת" אמר אליי
"תלוי בגלל איזו סיבה הוא נתקע על העץ" אמרתי והוא האדים לגמרי
וזה גרם לי לצחוק כול כך הרבה שלא יכולתי לגרום לעצמי להפסיק
"לא" אמר ונאה נבוך לגמרי"אני פשוט הייתי בהתערבות-"אמר
ואז הבין איך דבריו נשמעים והשתתק ואני ?
אני רק צחקתי יותר "ילד, כדאי לך לברוח, אתה עושה מעצמך צחוק"
אמרתי לו "אז את כאילו סולחת לי ?"שאל "א, כרגע הודת שהצצתה לי
מהחלון ו-ב.עשיתה מעצמך כול כך הרבה צחוק שכול מה שאני אעשה יהיה
פחות שווה" אמרתי בין צחוק לצחוק "שמעי, את יודעת להעמיד אותם במקום"
אמרה אן "חבל שאני לא כמוך" אמרה באנחה "את ערפדית, לא?את לא אמורה
להיות שופעת בחינניות וכאלה?"שאלתי אותם "כן, אבל אני גם ביישנית למוות"
אמרה "גם אני הייתי כזאת פעם" כשעוד היה אכפת לי, הוספתי לעצמי
"קיבלתן כבר את המערכת?" שאלה סופי "אה, כן, היא נמצאת אצלי בחדר"
אני ואן אמרנו זאת האותו הזמן ואז צחקו .
אולי לא יהיה פה כול כך נורא אחרי הכול "רגע יש לי שאלה"
אמרתי להן"מי זה הנער ההוא שפגעתי בו עם המברשת?"
שאלתי אותן "אה, זה גייקוב, ההורים שלו כאילו עשירים מוות והוא די מקובל"
אמרה אן "טוב לדעת שמי שמגיע לחלון שלי יודע שהוא צריך להיות
מאוד עשיר וגם אז כמובן הכי הרבה שהוא יקבל יהיה מכה מהמברשת שלי"
אמרתי וחייכתי חיוך זדוני