מה אני?-פרק עשירי

נכנסתי חזרה אל הקפיטריה
והלכתי אל השולחן שבו ישבו חברי
וכך גם חבריו של גייקוב
"הוא לא יחזור בקרוב" אמרתי לחבריו בחיוך מנחם
"למה?" שאלה נערת זאב אחת שישבה בסוף השולחן
"מה הוא לא סיפר לכם?"שאלתי בפליאה
"סיפר מה?"שאלה בחשד,
כנראה שהיא לא מחבבת אותי
"הוא לא סיפר לכם, שאני מכירה את החברה שלו
ושהוא ביקש להיתקשר אליה?" שאלתי אותם
"אין לו חברה"אמרה נערת הזאת
"יש לו, אבל הוא לא מספר לאיש מכוון שהוריו
אסרו עליהם להיפגש, אתם יודעים, היא אלפית"
אמרתי ונדתי בראשי כאילו זה מסביר הכול
האמת היא שהמצאתי את כול הסיפור
בדרך חזרה לקפיטריה .
"אז אין את רווקה?" שאל בן פיות אחד
"כן" אמרתי וחייכתי חיוך שובה לב
"אבל, כנראה נצתרך לדבר בפעם
אחרת כי כרגע, אנחנו צריכים לזוז"
אמרתי בחיוך"לאן?" שאלה נערת
הזאב שלא נפלה בקסמיי
"בעוד כדקה אריקה תיכנס ותבקש מאיתנו
לשבת במקומותינו ושולחננו נמצא שם,
וכך גם כול דברינו"אמרתי לה ואני וחבריי קמנו
מן השולחן"אבל אתם תבואו לשבת איתנו מחר בבוקר, נכון?"
שאל אחד מן הנערים וכול השאר הסכימו איתו
"ברור" אמרתי להם בחיוך פלרטטני והלכתי משם
"אלוהים, את עשית כרגע את הבילתי יאומן!"
אמרה אן"ומה בדיוק בלתי יאומן?"שאלתי באדישות
"את הצלחת לגרום בחמש דקות, את מה שלוקח
שנים להשיג! את השגת לנו מקום בשולחן המקובלים!"
אמרה אן בהיתרגשות "אני יכולה לסובב כול אחד על האצבע הקטנה,
אבל עכשיו אנחנו צריכים לזוז אריקה כמעט בדלת!"אמרתי להם
ודחפתי אותם אל השולחן שבו ישבו טיילור גייל, ועוד נערה לא מוכרת
התיישבנו בשולחן "היי,אני איימי" אמרתי לנערה "נעים להכיר, אני
ג'לייטה" אמרה בחיוך "איימי, אני חייב להגיד את היית הגיבורה שלי
ואת ממשיכה להיות"אמר טיילור ובאותו הרגע נכנסה אריקה
"ילדים אנא שבו במקומותיכם ואל תקומו מהם עד אשר ארשה לכם"
אמרה אריקה "איימי, אני רוצה שתבואי איתי" אמרה לי והצורה בה אמרה זאת
גרמה לדמי לקפוא ולעורי להיצתמרר, מה עכשיו?
שאלתי את עצמי כאשר יצאתי עם אריקה מחוץ לקפיטריה