מהעבר להווה

פרולוג

טעויות , כולם עושים טעויות ,דמעה נושרת מעיני.
מכירים את זה שאתם עושים טעות , מרגישים כמו גוש גדול במרכז החזה שלא רוצה לצאת
אני ,כמו כולם גם עשיתי טעות גדולה בחיים שלי ,טעות שהביאה אותי למצב הזה.
אמי, ריטה, שכבה על גבה בבית החולים נלחמת על רגעיה האחרונים בעולם הזה .
הרופאים כבר מזמן התייאשו.
היא מביטה בי.
גל של האשמות פוגע בי ברגע שעניינו נפגשים.
יכולתי למנוע זאת.
אני מסיר את עייני לרצפה ,אני לא יכול להסתכל לה בעיניים, המבט החודר.
בשעה שאני עושה זאת אני מרגיש את ידה מלפפת את ידי, אני מרים את עיניי מהרצפה.
אני לא יכול לברוח מזה, ואם כל זאת היא אמרה את המשפט שהרטיט לי את הלב.
"אני עדיין מאמינה בך,מייק "