מדבר

התעוררתי מצליל ליד אוזניי, הסתובבתי לראות אפה אני נמצאת ומהו הצליל. מסביבי ראיתי רק צהוב, קילומטרים על קילומטרים של צהוב. לידי היה עכבר שהסתכל עליי בעינים סקרניות… כאב לי הראש.רציתי לחזור הבייתה . התחלתי ללכת הלכתי והלכתי והלכתי … כלום. שום בית או אנשים לא נראו מרחוק, הצהוב שלפני זה עטף אותי בעדינות התחיל להתהדק סביבי. קראתי לעזרה, צעקתי ובכיתי רציתי לחזור רציתי לישון רציתי לשתות פתאום הרגשתי שאני צריכה אותו .
פעם ראשונה מאז שנולדתי הרגשתי שאני באמת זקוקה לו. לחיבוק שלו, למילים החמות לאיש הזה שאני קוראת לו אבא.. מאז שאמא נהרגה התרחקנו ולא דיברנו כמעט עכשיו אני כל כך צריכה אותו… הסתכלתי לעבר… אני לא ודעת.. למדבר.. וראיתי מישהו מתקרב, ראיתי את אמא שלי מתקרבת..
אמרתי לעצמי " טיפשה אמא של מתה! היא לא פה יותר תפסיקי לדמיין" כשהאיש התקרב ראיתי שו לא אמא של . האיש התקרב והתקרב .. התחלתי לפחד
הוא הגיע אליי ואז ראיתי רק שחור…