מבעד למשקפיים- פרק 1

אור השמש שהייתה קצת פחות עוצמתית מאתמול נכנס דרך חריצי התריס וסינוור אותי.
קמתי מהמיטה בעייפות, וירדתי במדרגות לכיוון המטבח.
הוצאתי בקבוק של מיץ תפוזים מהמקרר,ומזגתי אותו לתוך כוס.
הרגשתי נוזל קריר שנוזל במורד ידי.
הסתכלתי על ידי, וראיתי שמיץ התפוזים נשפך על ידי במקום שיימזג לכוס.
שטפתי את ידי במים, והבאתי סמרטוט רצפה לח, כדי לנקות את המיץ שנשפך על הרצפה.
לאחר ניקיון יסודי שנמשך כחצי שעה, בעקבות מיץ התפוזים הדביק, עליתי במעלה המדרגות לכיוון חדר האמבטיה.
ראיתי את הכוס שבה אני שמה את מברשת השיניים שלי ומשחת השיניים שלי,אבל כשניסיתי להוציא אותן מהכוס בעזרת ידי לא תפסתי בהן.
"כנראה שאני מטושטשת בגלל שרק לפני חצי שעה התעוררתי",חשבתי.
לבסוף הצלחתי לתפוס בידי את מברשת השיניים ומשחת השיניים,וצחצחתי את שיני ביסודיות.
לאחר מכן, הסתכלתי על ערמת הבגדים שהנחתי על סל הכביסה אתמול,ולבשתי אותם.
צעדתי לכיוון חדר הארונות,שם אני שומרת את המעילים המנופחים של החורף.
אומנם היו לי רק שלושה מעילים,אך כל מעיל היה מנופח וגדול,ולא היה אפשר לקפל אותו,אז שמתי את המעילים על קולבים.
לכל מעיל היה צבע שונה:למעיל הראשון מצד שמאל היה צבע לבן והייתה לו פרווה באזור העורף,למעיל השני מצד שמאל היה צבע סגול בהיר כפרח הלילך,ולמעיל השלישי מצד שמאל היה צבע אדום עם דוגמה משובצת.
את המעיל השלישי מצד שמאל אהבתי הכי הרבה,ולכן לבשתי אותו.הוא היה עדין ונעים.
הלכתי לחדרי, לקחתי את המסרק מהשידה וסירקתי בקושי רב את שיערי,שהיה מלא בקשרים.
לאחר שוידאתי שאין אף קשר בשיערי,ושהוא חלק ונקי,נעלתי מגפיים גדולות ומגושמות,וירדתי למטה.
הוריי לא היו בבית,הם רק השאירו פתק על המקרר שבו היה רשום:
"קייט,
לא הספקנו להכין לך כריך אז תכיני לך,
כי יצאנו מהבית ממש מוקדם.
הוצאנו לך לחמנייה אחת מהמקפיא,
הארוחת צהריים בתנור וצריך לחמם אותה.
נחזור בערב,
אוהבים אמא ואבא".
קראתי את הפתק.
היה לי קשה לקרוא, כי כל האותיות היו נראות כל כך קטנות ומטושטשות.
"אולי זה בגלל שאני עייפה",חשבתי.
לקחתי את הלחמנייה שאמא ואבא השאירו לי על השיש.
החלטתי לא לשים בה כלום,לקחת אותה כמו שהיא, ריקה, כי לא היה לי זמן.
מילאתי את בקבוק השתייה שלי במים,ולקחתי מטרייה.
שמתי את בקבוק המים שלי בילקוט שלי,ואת הילקוט שלי שמתי על גבי.
פתחתי את דלת הבית העבה והמגושמת…