שיר כהן
יצא לי קצר כי רציתי שיהיה לי מה לכתוב בפרק הבא...
גם לא יצא ממש יפה,אבל אני אשמח להערות.

מבעד למשקפיים-פרק 2

שיר כהן 24/01/2013 638 צפיות אין תגובות
יצא לי קצר כי רציתי שיהיה לי מה לכתוב בפרק הבא...
גם לא יצא ממש יפה,אבל אני אשמח להערות.

-בפרק הקודם-
פתחתי את דלת הבית העבה…
-הפרק-
פתחתי את דלת הבית העבה ויצאתי החוצה,אל השביל שמוביל אל שער הבית.
בחוץ נשבה רוח קרירה,שליטפה את עורפי והסיטה את שערי על פניי.
השביל היה מלוכלך בעלים ובענפים,שהגיעו מהיער ש"עטף" את העיר.
באותו הזמן שהלכתי לאורך השביל המלוכלך,ניקיתי אותו מהעלים ומהענפים בעזרת רגליי.
הגעתי לשער.
הוא היה דק,והיה בצבע בז' מלוכלך.
פתחתי אותו,לקול נביחת הכלב שלי,שהזכירה לי ששכחתי להאכיל אותו.
"לא נורא",חשבתי."בטח לא יזיק לו יום אחד בלי אוכל,ואני אאכיל אותו כשאחזור מבית הספר".
יצאתי משער הבית.
סגרתי אותו אחריי,כי היה לי חשש שלמרות שלוקה (ככה קוראים לכלב שלה אבל אני אשמח אם תמצאו לו שם אחר כי לא היה לי שם) קשור הוא עדיין יוכל להשתחרר ולצאת מהשער.
לאחר שסגרתי את השער,סובבתי את פניי מכיוון השער לכיוון הרחוב.
הכביש היה שקט במיוחד,אולי בגלל השעה המאוחרת,והמדרכה הייתה מלאה בעלים.
הלכתי במדרכה,והאזנתי לקול הציפורים המצייצות,שאותו קטע קול דריכתי על העלים.
הגעתי ל"פינת הרחוב החשוכה",כך הייתי מכנה אותה,מפני שגם כאשר השמש זורחת בשיא עוצמתה היא תישאר חשוכה,בגלל העץ הזקן והרחב שעמד בה,שענפיו הרחבים הסתירו כל קרן אור קטנה שהייתה מנסה לחדור לפינת הרחוב.
מיד לאחר שפניתי בפינת הרחוב,חציתי במעבר החצייה הקרוב אליה.
התחלתי לעלות את העלייה שממנה כל התלמידים מגיעים לבית הספר.
העלייה הייתה עמוסה בתלמידים שנדחפו אחד בין השני.
נדחפתי בין קבוצת תלמידים,ועליתי את כל העלייה.
הגעתי לבית הספר.
הסתכלתי על שלט בית הספר, "תיכון —" (כי אין לי שם וגם לזה אני אשמח אם תביאו שם חדש).
נכנסתי לבית הספר…


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך