מבטה של בת המלאכים: הרשמה+דמויות

תשמרי דמות

מה זאת אומרת?

היא מתכוונת שתשמרי לה דמות שהיא תכתוב אחרכך\עודמעטXD
ובקשר להרביץ למנהלת, לכי על זה!

המנהלת של היסודי בו למדתי הייתה כלבה מפגרת. אני הייתי מוכנה להרביץ לג'ף, לגנוב לו את הסכין, ללכת להרוג אותה, לתלות את הראש שלה על עמוד, לטוס לכוכב המוות, להשתלט עליו, ולפוצץ את בית הספר הזה. הכל בשביל להפטר מהחרא הזה שקורא לעצמו "בית ספר שמקבל את האחר"

נשמע מעניין. זה מרגיש לי משהו מיוחד, אני אשמח להירשם. אני אעלה את הדמות שלי בעוד מספר דקות.

לכו על זה. אני צריכה דמויות, כי אגי לא רוצה להישאר לבד שוב!
ואגב- אחת הדמויות שמוזכרות בסיפור לא מעט היא…. פיודיפיא.

קודם כול באמת הייתה לך מנהלת כלבה.
דבר שני אני הייתי עדה להתעללות בילד אוטיסט, שלא פעם הגנתי עליו ולא פעם רבתי מכות בגללו, אז בגלל שאני מתחברת לנושא אני ארשום לך את הדמות של החבר הכי טוב.
שם: איידן אייט
גיל: מה שאת צריכה.
אופי: רגיש, מתחשב, מגונן, מנומס, עדין ושקט.
מראה: שיער אדמוני, עיניים חומות, צבע עור בהיר, רזה , גבוהה.
רקע: ההורים שלו עובדים הרבה, כך שיוצא שעוזרת הבית שלו גידלה אותו.
אני מקווה שזו דמות טובה ושתכניסי אותה

נראה לי שכן. בריונים יש? כי לבריון יש לי רקדבר אחד להוסיף: אנשים קוראים לי אספרגוס וזה מעליב ברמות…

שם; ג׳ון רייטר.
גיל; כמי אגי.
מראה; שיער בלונדיני, עיינים ירוקות עכורות. דיי רזה. גובה נורמלי. מבנה גוף נורמלי. נראה… ממש נורמלי.
אופי; אוטיסט. זה לא אופי, אבל אני מציינת את זה פה.
הוא מאוד שקט תמיד. קשה לו להתחבר לסביבה.
אם מעצבנים אותי הוא נכנס להתקף.
הוא יכול להתפרע ולהרביץ. הוא יכול להתכנס איפשהו ולבכות בשקט. או לא. הוא יכול לפגוע בעצמו. הכל תלוי במה שמעצבן אותו.
הוא לוקח תרופות הרגעה, תרופות שינה, תרופות לכל דבר. אין דקה שהילד לא מסומם בה כמעט לגמרי מתרופות.
עבר; יאבחנו אותו בגיל שלוש, אחרי כמה התקפים נוראיים שבהם הוא פגע בעצמו כמו משוגע- או בעצם, לא כמו. הוא הלך לגן מיוחד לילדים אוטיסטים במשך שנה, אבל זה לא התאים לו. הוא נשאר בבית ולמד עם ההורים שלו עד כיתה ד׳, ואז הממשלה החליטה שעם יתנו לו עוד תרופות הוא יוכל ללכת לבית ספר רגיל.
עכשיו {הוא כבר לא בכיתה ה׳.} הנערים האחרים החליטו שכיף להקניט אותו. להרביץ לו. הם לא מבינים את מצבו. הוא חסר אונים. אם הוא לא יעשה כלום- הוא יסבול. אם הוא יחזיר- ההורים שלו יכעסו עליו ויפטמו אותו בעוד תרופות.
הוא במבוי סתום; אדם אחד סובל בעולם גדול.
עד שהוא פגש אותה. את אגי- כמוהו כמוה.
עוד אחת כמוהו.
היחידה בעולם שהוא הצליח לנהל איתה שיחה שלמה. וככל שהזמן עבר..
הוא התחיל להתאהב בה.

אוקי, אני אכתוב לך דמות של ילד עם OCD, אתה יכולה לעשות איתו מה שבא לך.
ולפני הדמות, הנה הסבר קצר מוויקיפדיה על מה זה OCD:
Obsessive Compulsive Disorder, ידוע גם בראשי התיבות OCD, או בעברית- הפרעה טורדנית כפייתית
הפרעה טורדנית כפייתית של גיל ההתבגרות היא הפרעה המתבטאת בדימויים או דחפים החוזרים ונשנים או נמשכים בעקביות וגורמים לחרדה. החרדה גוררת אחריה התנהגויות או פעולות החוזרות על עצמן, מכוונות למטרה, המבוצעות לפי כללים או על פי נוהל טקסי בתגובה לטרדנות. הפעולות חמורות מספיק כדי לגזול זמן, או גורמות ללחץ ניכר או נזק משמעותי.

את רוצה בריון, אוקיי
שם: רוס קיין
גיל: 17?
מין: זכר
אופי: קר: יהיר, שחצן, שוויצר, תחמן, קשוח רע ומנוכר.
מראה: שיער שחור וחלק עם כמות גדולה של ג'ל לשיער, עיניים כחולות, גבוהה ושרירי.
רקע: אביו נטש את אמו, והיא התחתנה בפעם השנייה עם איש עשיר מאוד, כך שהוא מקבל כול דבר שהוא רוצה, ולזה הוא התרגל, אבל הבריונות שלו נובעת מהנטישה של אביו.

כמה תגובות! אף פעם לא מגיבים כל כך הרבה על משהו שאני אומרת! תודה רבה! רבה רבה רבה רבה רבה!!!!!

ואני חושבת שג'ון יהייה דמות בשביל הרומן. (די חדשה ברומנים-ועדיין רווקה)

רגע, אז הוא בסדר? תתעלמי מהתגובה האחרונה, זה בטעות.
והיי פייב, גם אני ^

היי פייב!

עד עכשיו יש לי 3 דמויות. למישהו יש עוד רעיון?

אני עושה לך דמות עם תסמונת טורט – תסמונת טורט (Tourette Syndrome או בקיצור TS) היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית‏ אשר באה לידי ביטוי בטיקים מוטוריים וקוליים. באופן סטריאוטיפי מייחסים ללוקים בתסמונת טורט שימוש בשפה גסה באופן בלתי נשלט, אולם תופעה זו מתרחשת רק במקרים קיצוניים של המחלה ובקרב אחוז קטן מהחולים.

אז… כן.

שם: קלאיי הייבורן.
מין: זכר
גיל: גדול מ-אגנס בשנה.
מראה: שיער שחור ופרוע הנוטה על צד שמאל, קצוות השיער צבועים בדרך כלל בכחול בוהק אך זה משתנה – קלאיי צובע את השיער, הוא חיוור, עיניו כחולות בבוהק שמזכיר כסף, גופו רזה להחריד, והוא גבוה. אפו סולד ויש לו פלסטר תמידי על הלחי הימנית, אף אחד לא יודע למה – כנראה תוצאה של צלקת שברצונו להסתירה. שיערו מסתיר בדרך כלל את עינו השמאלית, ואצבעות ידיו דקיקות ומוארכות. הוא נוהג ללבוש חולצות שעליהן מקשקש בעצמו, ג'ינס עם שרשראות מתכת המחוברות לחלק הקדמי וחלק האחורי של ה'סקיני' ג'ינס.
אופי: ביישן אך יודע תמיד לעמוד על שלו, מפוחד בקלות למרות שמנסה להסתיר זאת, שונא להשתעמם ויעשה כל דבר על מנת לצאת ממצב השעמום, הוא יכול להיות אמיץ על מנת להגן על חבריו הטובים, אך הוא לרוב בודד מאוד וביטחונו העצמי הדרדר מהצקות ילדים על תסמונת הטורט שלו, הוא סקרן ביותר לגבי כוכבים , הוא גאון כמו שאומרים, אך אף פעם לא מראה זאת באמת מכיוון שהוא כלכך שקט ומופנם.
רקע: גילו את תסמונת הטורט אצלו עוד בגיל 5, מוציא קולות משונים ללא כל מטרה. הוריו לא האמינו שלילד בן חמש תהא תסמונת טורט, הרי יש פחות מ3% שזה יקרה, ילדים קטנים תמיד מוצאים קולות. עברו השנים, והטיקים הקוליים של קלאיי החלו להחריף – הוא הוציא אותם בתדירות זמן גבוהה יותר, ולעיתים נדירות, אף ידיו זזו לפתע בצורה לא רציונלית. הילדים בבית ספרו צחקו עליו, הוא אף פעם לא הרגיש חום אמיתי – הוריו ניסו לאהוב אותו, אך כאב עליהם שהם קיבלו 'בן פגום', וחבריו בכיתה צחקו עליו על כך שהוא שונה. שום דבר לא עזר, הוא ניסה לשנות את עצמו, אך הוא נשאר לבד – הקולות איתו. תמיד כאשר ניסה להגן על תלמידים בודדים מאוד שיש להם הפרעות כמוהו, הם פשוט התרחקו ממנו – כאילו שלהם אין בעיה. קלאיי התרחק, הדבר היחיד שאהב לעשות הוא לקרוא ולהביט אל הכוכבים, לתהות מה הטעם בכל זה, אך תמיד יש בו תקווה מעטה, שמישהו יצליח לעזור לו לשנות את המצב הזה. או שאולי בעצם הוא יכול לשנות זאת?

מקווה שהוא לא יצא לי יותר מדי… איך אומרים זאת כיום… 'צומי'?

די אהבתי. יש קשר מסוים לאגי, שאת רוצה בשבילו?

די אהבתי אף פעם לא מספיק בשבילי (מציבה בשבילי רפים גבוהים) – אני דומה לקלאיי.
בכל אופן, זה הסיפור שלך – איך שבא לך.

אממם… הורים יש לכם? אהמם אהמם אוהבים אהמם אהמם…

אכן. אני דומה לו באופי XD

אני עוד מעט אכתוב לך דמות XD
מאג'יק – טורט. עוגה. תסמונת העוגה. קסם.

עכשיו בא לי עוגה…

אפשר לכתוב את אמא של אגנס??

כן. בטח.

אני שונאת עוגות XD
קבלי ילדה בעלת תסמונת דאון! ~טרפהפהפהפה~
שם: סרינה בלום. (Serena Bloom)
גיל: קטנה מאגי בשנה וחצי.
מראה: פניה שטוחות, אפה קטן ואוזניה קטנות, מצחה רחב, צווארה קצר, אצבעותיה דקות וקצרות ושיערה דליל ודק, בצבע משונה של חום-אדמדם בהיר, שלא עובר את סוף צווארה. עייניה מלוכסנות, בצבע חום אגוז כהה, והיא לא כל כך גבוהה.
אופי: סרינה היא ילדה שקטה, אין לה הרבה חברים והיא מרבה להסתובב לבד. היא מעט ביישנית. סרינה חסרת ביטחון עצמי, היא נבהלת בקלות וקל להפחיד אותה.
עווווווווווווווווגיותתתתת

יאלי- את יכולה בבקשה לכתוב על האמא.?

פעם אחת לפני שנים רבות אמרתי שאני אכתוב דמות עם OCD, אז הנה הוא.

שם: דנקן ליין
גיל: גדול בשנה ממגי, אבל באותה כיתה. (השאירו אותו שנה בגן.)
מראה: שיער בצבע חום בהיר בתסרוקת אימו, עיניים כחולות-בהירות, ראשו עגול ואפו קטן, הוא נמוך וכחוש ובעל כתפיים דקות. לובש תמיד קפוצ'ון שחור מכנסי ג'ינס כהים וחולצת טי לבנה. יש לו בערך חמישה-עשר סטים של בגדים זהים לחלוטין, ולא שום דבר אחר. יש לו שני זוגות של נעלי סניקרס כחולות-כהות זהים לחלוטין אחד לשני, למקרה שאחד מהם יתלכלך. אם הוא מוריד את כובע הקפוצ'ון סימן שמשהו ממש שימח או ריגש אותו.
אופי: יש לו אובססיה לנקיון. הוא לא מסוגל לסבול כתם קטנטן של חלב על החולצה הלבנה שלו, או גרגיר אבק אחד על השולחן הנקי שלו. הוא קריר ומרוחק, מאוד קל לגרום לו להיות אלים. מתעצבן בקלות ונוטה לגחמנות ולהתקפי זעם, בסך הכל- בן אדם די בלתי נסבל. אבל אם הוא מחליט שמישהו עבר את הסינון הקשה שלו, הוא נפתח אליו וחושף אותו לעולמות מדהימים של דימיון מקסים וכישרון ברור. הוא מתעב אומנות, בעיקר בגלל שהוא לא מסוגל להתמודד עם דברים שהם לא מושלמים. אבל הכישרון שלו לא יסולא מפז, הוא מצייר בעיקר תמונות מכל מיני ארצות וממלכות שהוא המציא ויצורים משונים שהדמיון שלו יצר. לרוע המזל, את רוב הציורים שלו הוא קורע לגזרים ברגע שהוא מסיים. כי הם "לא טובים". בשפתו, או בשפתו של הפסיכיאטר שלו "לא עונים על הסטנדרט הבלתי אפשרי של שלמות שהוא קבע לעצמו בכל תחום בחיו וגם לעולם לא יענו כיוון שאומנות אינה ניתנת למדידה מדיוקת ותמיד ניתן למצוא בה פגמים כאלו או אחרים".
מבחינתו הכל חייב להיות מושלם ונקי, כי ככה העולם נועד להיות. והוא היחיד שרואה את זה, הוא השליח. התפקיד שלו הוא לסדר את העולם, לגרום לו להראות כפי שהוא נועד להראות. נקי ומסודר.
רקע: כשהוא היה בן שלוש, אמא שלו נכנסה לקומה (בה היא עדיין נמצעת עד היום.) בתאונת דרכים ממנה הוא ואביו ניצלו בקושי. אבא שלו נפצע קשה ואיבד את הרגל שלו, במקומה יש לו פרוטזה ממתכת. פחות משנה אחרי זה הוא אובחן כסובל מ Obsessive Compulsive Disorder, או OCD. כולם דיברו על איזה מזל נוראי יש למשפחה הזאת. ככל שהוא גדל המאפיינים של ההפרעה שלו נעשו בולטים יותר ויותר, והוא התחיל לקבל תרופות. הייתה להן השפעה קסומה עליו. "הן השתיקו הכל." ככה הוא תמיד אמר, הן השתיקו את כל המחשבות האלה, של איך שהעולם צריך להיות. שזה לא בסדר וזה לא בסדר וזה לא בסדר. אבל הן השתיקו עוד הרבה מאוד דברים, הן השתיקו את המחשבות שלו גם על כל הארצות והממלכות והיצורים, כל הדברים האלה שהוא היה חייב להוציא החוצה אבל כל כך שנא את התוצאה שלהם. הן השתיקו הכל. הוא ישב במשך שעות שלמות ורק הסתכל על קירות, שאביו שאל אותו מה הוא עושה דנקן ענה בפשטות שהוא "בוהה." ששאלו אותו למה הוא לא עושה משהו אחר הוא ענה "אין לי משהו טוב יותר לעשות." ואביו המבוהל שאל למה הוא לא מצייר או כותב על היצורים שלו, כמו שהוא עשה פעם הוא ענה "אין יותר יצורים אבא, אני לא חושב עליהם יותר. אני לא מתגעגע אליהם, הם היו כלום. סתם המצעה ילדותית של הדבר המטורף שהייתי פעם." אביו המבועט הורה להפסיק את התרופות, הוא טען שבמקום פרפקציוניסט אובססבי הן הופכות את הבן שלו לסציופת. דנקן מעולם לא סלח לו על כך.

בגלל שביקשתי גם שתכתבו על משפחתה של אגנס, אני אפרט קצת יותר עליה. אגנס (אי מעדיפה אגי) היא בת 16. יש לה עיניים כחולות, ושיער חום אגוז.האף שלה ישר, השפתיים שלה צרות ורחבות, היא אוספת את שיערה ב"זנב סוס", לא כל כך גבוהה, לא כל כך שמנה, ותמיד רצינית.
אגי היא ילדה מאוד רצינית, חכמה, וטבת לב, עד שכול הפסיכיאטרים והפסיכולוגים מנים אוה, כמו אספרגרים אחרים "בת המלאכים". אין לה כ"כ הרבה חברים, אך אלה שיש לה אוהבים אותה מאוד. הא הולכת לפסיכולוג 8 שנים, מהיום בו אבחנו אותה רשמית כ"אספרגר". היא על ריטלין 9 שנים, בגלל הפרעת הADD, והיא מתעבת את הכדור. היא אובססיבית למלחמת הכוכבים, יש לה אחות גדולה (תמציאו אתם) והיא רוצה להתחתן עם החתלתול שלה, סר אדי השני.

טוב. אני מתחילה בכתיבת הפרק הראשון. אני לא מבטיחה שאשתמש בכל הדמויות
שהצעתם לי ישר בו, אבל אני אשתדל.
סביר להניח שאני אעלה אותו בסביבות אחר הצהריים.
גיקי סנאטור:
סוף.

אחות של אגי:
שם: ניקול
גיל: 18
אופי: מתחכמת, הגונה וישרה, מנומסת, נאמנה ותומכת.
מראה: שיערה בצבע זהוב, יש לה עיניים כחולות (וזה בעצם הדבר היחידי שמשותף לה ולאגי, היא רזה וגבוהה, צבע עור שזוף.
רקע: ניקול היא ילדה טובה, אבל היא תמיד מגנה על אגי, היא לא כול כך מתחברת לילדים בקלות, אבל היא חברה נאמנה מאוד, היא אוהבת את אגי יותר מכול דבר בעולם, היא מגנה עלייה מכול דבר.

יש לי גם אחד
שם דוד
גיל :מה שתרצי
אופי שקט מיסטורי
מראה מה שתרצי
רקע הוא הילד החדש שהגיע לבית הספר הוא לא מדבר הרבה ותמיד נמצא במקומות מוזרים עם דברים מוזרים

אוקי, אין לי מושג למה כתבתי שהשיער של דנקן חום בהיר, אבל אני מתחננת בפניך- תעשי אותו בלונדיני.
ותמשיכי.

לא. לא נטשתי את המשוואות, החישובים, המשולשים, האיקסים, הצירים, השברים והמספרים המרובים שקיבלנו כעבודת פסח.
:)

את ממשיכה?

אוקיי. נעדרתי לזמן ממש ארוך, אני יודעת. אני כותבת את הסיפור של אגי כתור ספר רציני, ואני מעדיפה לשמור על פרופיל נמוך בקשר לזה. אני אמשיך לכתוב סיפורים. זה מה שכן…

פיודיפאי! פיודיפאי! פיודיפאי!