מבול של צרות שנחת עליי פרק 27

אז אני אמשיך לספר לכם את הסיפור שלי של היום ה4 שלי בפנימייה.
בגלל שזה היה השישי הראשון שלי בפנימייה אספר לכם איך עבר עליי הסופ"ש הראשון שלי .
אני ותומר דיברנו המון ובאמת הרגשתי שכול יום שעובר אני והוא נהפכים לחברים קרובים וטובים יותר ואנחנו מתקרבים יותר ויותר עם כול יממה שעוברת
והוא סיפר לי דברים על הפנימייה מטרידים ורדים שלא ידעתי על הפנימייה מה שהוא קרא .
והיה לי מעניין כול כך
ודיברנו 3 שעות יחד
ואני נשאבתי לתוך הסיפורים שלו
ומסתבר שחבר שלי תומר מספר סיפורים לא רק על סקס בצורה מעניינת.
כול הסיפורים תומר יודע לספר בצורה מדהימה ואני מאוד מבינה לדבר איתו.
תומר סיפר לי דברים מהפנימייה.
על כמה אירועים שהוא קרא בספר שקראו בפנימייה ועינינו עולם שלם, אז האירועים היו מפורסמים על גבי העיתונים ומאוחר יותר גם בטלויזיה ועוד מאוחר יותר כבר הרשתות החברתיות.
וכמה מהמקרים לא פוענחו מעולם
ואני הקשבתי לתומר וכול כך התעניינתי בסיפורים שלו ובגלל שאני חובב אימה רציתי שאנחנו נחקור את ההיסטוריה של הפנימייה הזו שנבנתה לדברי תומר באפריל 1915,
כול כך ישנה, הפנימיה נוסדה 93 שנים לפני שנולדתי לעולם הזה,אני משער לעצמי שבוגרי הפנימייה מי שנולד עד שנת 1940 כבר מתים .
וב-5 השנים הראשונות זו הייתה פנימייה קטנה של כ300 יתומים שהם ילדים עד גיל 5 שנים מגיל חצי שנה.
בהתחלה הפנימייה הייתה מחולקת ל3 קבוצות
גיל 5-6 חודשים עד שנה וחצי
שנה וחצי עד 3
ו3-5 שנים
כלומר בית יתומים לתינוקות-פעוטות,
באוגוסט 1920 הפנימייה עברה הרחבה והתווספו קבוצת גיל נוספות עד גיל 10 שנים,
התווספו 2 קבוצות גיל נוספות
גיל 5-8 שנים
וגיל 8-10 שנים
ו3 שנים מאוחר יותר התווספו ילדים נוספים מגיל 10-15
בעוד 2 קבוצות נוספות
גיל 10-12
ו12-15
ובשנת 1927 ,4 שנים מאוחר יותר למדו שם מתבגרים נוספים בגילאי 15-20
ילדים מגיל 12-17 למדו בקבוצת גיל שהייתה קיימת .
וילדים מגיל 17-20 למדו בקבוצה חדשה ניפרדת.
הפנימייה עבדה שנים רבות עם 8 קבוצות גיל .
ומסתבר שמהתחלה זו הייתה פנימייה קטנה בגודלה והייתה פנימייה לא מוכרת
והפנימייה פתחה את שעריה ב25.4.1915
במהלך השנה הראשונה למדו בפנימייה 85 פעוטות יתומים
שבמהלך החודשים הפנימייה גדלה בגודלה וכעת אציג לכם חלק מהשיחה שהייתה ביני לבין תומר שבוצעה בין 1 ל4 בצהריים.
הייתה לנו שיחה מרתקת ברמות ואני כול כך חזק נהינתי בשיח הזה.
אני: תומר, ספר לי עוד על הפנימייה הזו ועל מה שאתה יודע,
יהיה לי כול כך מעניין לחקור על הפנימייה הזו.
תומר: ביום ראשון נחקור עליה,מבטיח,יהיה מעניין מאוד .
אולי לא תילך לסבתא וסבא המשעממים שלך או תבלה איתם רק שעה אחת?
אני ממש רוצה שנחקור על הספר הזה.
אני: אני אשתדל להסתלק מהזקנים כמה שיותר מהר בשביל לחקור על הספר הזה.
תומר: יהיה מעניין,
הפנימייה הזו בעיקרון קלטה ילדים יהודים שיתייתמו והגיעו ארצה לפני קום המדינה
והמדינה אז הייתה דיי ריקה ולא דומה למה שהיום אנחנו מכירים
ובמהלך השנים התרחבה מאוד ב-15 השנים הראשונות שהוקמה הפנימייה הספיקה לקלוט הרבה מאוד ילדים,אלפים.
וב1928 היא הייתה פנימייה מאוד מאוד פופולרית ומוכרת ברחבי העולם כולו.
תקשיב אני טעיתי,
מי שבנה את הפנימייה היה סבא רבה של סוזנה,
לא סבא שלה
סבא רבה של סוזנה הקים את הפנימייה בגיל 30,
הרעיון עלה לו בראש עוד עשור קודם לכן.
בזכות תרומות והרבה אנשים טובים הפנימיה נוסדה.
סבא רבה של סוזנה עבד בפנימייה כמנהל מ1915-1960 מגיל 30 ל75
כפי שהבנתי הוא ניפטר בשנת 1988
בגיל 98
ואחרי זה סבא של סוזנה היה המנהל של הפנימיה
והוא עבד בפנימייה מגיל 17
והוא היה בן שנתיים שהיא נבנתה.
הוא נולד ב1913
ובשנת 1960
הוא נהפך למנהל של הפנימייה
והוא עבד כמנהל בגילאים 47-72 שנים
הוא עבד כמנהל בפנימייה עד שנת 1984
במשך 24 שנים.
סבא של סוזנה ניפטר 8 שנים קודם לכן בגיל 99,סבא שלה ניפטר בשנת 2014
מאוחר יותר אביה של סוזנה נהפך למנהל וניהל את הפנימייה מ1984 ועד שנת 2008
אביה של סוזנה גם עבד כאן מגיל 22
והיום הוא בן 91
והוא יליד שנת 1931,גם נולד טרם השואה התחילה.
בין הגילאים 53-77 הוא עבד בפנימייה כמנהל .
משנת 2008 סוזנה היא המנהלת,
דור 4
ומאוחר יותר זו בטח תהיה אחת בנותיה שינהלו את הפנימייה והן יהיו הדור ה5 שינהל את הפנימיה מאותו משפחה.
אני: מעניין
איך נקרא את הספר?
תומר: נלך לספרייה ונקרא אותו, זה ייקח חודשים ארוכים לקרוא את הספר ,אתה יודע איזה חתיכת ספר שמן זה .
תגיד מה אתה חושב עדיף להתחיל לקרוא מהכי חדש להכי ישן או ההפך מהכי ישן להכי חדש?
אני: מהכי ישן
מ1915,
מעניין לדעת איך החיים ניראות ב1915,
לראות תמונות ותמונות שלו איך הפנימיה ניראתה בהתחלה
תומר: אומרים בפנימייה הזו היו מעל ל250 מקרי רצח ב110 שנים שהיא קיימת ויש שם הרבה תמונות של הפנימייה ,יהיה מעניין להיסתכל בהן.
אני : מטריד
תומר: לפני כמה ימים אני קראתי בספר ומקרה הרצח האחרון שקרה כאן היה בשנה שעברה לפי הספר.
ילד בן כ-11 נאבד וגופתו לא נמצאה,
מצאו רק כתמי דם של הילד לייד האגם
אני: מטריד ,אולי הוא טבע.
תומר : בעשור הראשון שהפנימייה פעלה היה שקט.
וכפי שהבנתי ממה שקראתי ברפרוף שמיקרה הרצח הראשון היה בשנת 1930
15 שנים אחרי שהפנימייה נוסדה.
אני: מטריד ,למה פתאום ילדים התחילו להירצח?
אתה חושב מסתובבים פה רוחות רעות?
תומר : אולי,הילדים שנירצחו בינתיים לפי מה שקראתי מעל לגיל 9 .
אני: ועומר? הוא תמיד היה כול כך רע?
תומר: אמממ יש איזשהו סיפור ששמעתי לפני כחצי שנה ממקס שדיבר אז עם דניל ,אריאל ועוד ילדה נוספת בשם עלמה.
אני: על מה?
תומר: השינוי התנהגותי הכבד אצלו קרה לפני חצי שנה,
עד אז הוא היה יחסית שקט.
אני: מקס לא מסתדר איתו רק בחצי שעה אחרונה?
תומר: כן, בערך ,הם רבו חזק אחרי שעומר חזר מאיזשהו חדר.
ממה ששמעתי.
מתי שהם התהלכו באחת המסדרונות פתאום אחת הדלתות שהייתה נעולה לגמרי נפתחה וזה היה חדר חשוך ואפור.
והם התהלכו עם איזשהו אוגר בידיים והוא ברח לתוך החדר החשוך ,נעלם באפלה
והילד הזה דניל התחיל לבכות שהאוגר שלו ברח אבל להיכנס הוא פחד אבל רצה את האוגר שלו חזרה
וכפי שהבנתי עומר ניכנס לחדר ההוא וחזר ממנו שונה ואמר שהאוגר נימחץ על ידי שקי תפוחים רקובים שהיו שם
אבל באמת שמעתי לא מזמן שעומר אמר לאחד העובדים שהוא ראה במקום ההוא דמות של ילדה מוזרה שהיא לטענתו הרגה את האוגר ודקרה אותו,ילדה שניקאתה שקופה ממה שהוא אמר.
אני: אתה חושב שכוח רע משתלט עליו?
תומר : אני לא יודע, אולי היה בחדר ההוא איזושהי משהו כוח מסתורי רע ושחור
משהו אפל מפחיד וקר
אני: מטריד
נלך לחקור
תומר: ביום ראשון ניגש לזה, מחר הספרייה תהיה סגורה
אני: באסה
אז יש מצב שאולי ניכנס בו שד?
זה מטריד ואם השד יעשה אותו ממש ממש ממש רע..
תומר: לא יודע,
אולי משתלט בו שד רק על אחוז זמן קטן מהיממה
זה מטריד לחשוב שמה מתה של בן אדם חיי לפני עשרות שנים תשתלט על גוף שעדיין חיי ותשתלט לו על המחשבות.
אני: יופי אז נתחיל לקרוא את הספר ביום ראשון.
איך הספר ניראה ?
תומר: אתה יודע מה אני כן שומע לפעמים?
הספר מעץ שמן עם הרבה עמודים ,יש סידרה של כמה ספרים כאלה .
אני: לא, מה?
תומר: מוזיקה מטרידה וחריקות קיר נשמעות.
אני: זה מטריד
השיחה הזו הייתה באמת באמת מרתקת מאוד פשוט לחשוף הכול אני לא רוצה וגם זה יצא ארוך מידי
בוא נמשיך לערב הבילויים שלנו לשבת
סביב השעה 4 אחרי ששמעתי הרבה סיפורים
והלכנו למקום הראשי
ובהתחלה שיחקנו כול מיני משחקי חברה,
קפיצה וחבלים שאלות ותשובות ובכללי היה ערב גיבוש כזה נעים אבל לא נהינתי,
ראיתי את מיאה אחותו של תומר
והיא ניגשה אליי ואל תומר
ואחרי מה שבר סיפר לי עליה לא ממש רציתי להתראות איתה,מה שהיא עושה במיטה כול כך מגעיל אותי.
וכעת אציג לכם את השיחה הקצרה שנרקמה ביננו
תומר: אווו מיאה מה שלומך?
מיאה: משעמם פה, מחכה לאוכל.
תומר: גם אני
הפעילויות היום דיי משעממות ולא מעניינות.
מעניין איפה ריי ,לא ראיתי אותו היום.
אני: לא יודע
מיאה: ואי בקרוב האוכל יהיה.
זה ערב של בשרים וקינוחים.
תומר: נכון
אני: הערב הזה לא ממש מעניין כמו שסיפרת לי תומר,אין פה מה לעשות.
יש פה משחקים מטופשים של משוך בחבל וכול מיני שטויות.
תומר: הם הלכו לשחק מחבואים
מה נתחבא או לא?
אני: אני לא אוהב להתחבא
אוו תסתכל הנה יהב ואני מופתע הוא מדבר עם עומר.
מעניין מה קרה שהם יוצרים קשר עין למתחילים לפתח שיח.
מעניין למה, חשבתי שהוא מת מפחד ממנו אחרי מה שקרה
תומר: לא יכול להיות, תן לראות?
מיאה: ואי צודקים,
אבל יהב מפחד ממנו,
מה עם מקס מישהו יודע?
תומר: עופר ניגש ואמר שמקס לא רוצה לישון במקום הזה ומישהו הפחיד אותו אתמול בלילה אבל אני לא יודע מי זה יכל להיות.
מיאה: שוב יש לו בעיה אתכם כשותפים?
תומר: עופר אמר שמקס רוצה להיות בלילות אצל עופר בבית.
הוא מפחד להיות כאן והוא אומר שיש כאן שירים מפחידים מהחדרים שסגורים ולפעמים אף ראה איזשהו צלים לא ידוע של מי.
אני: אז איפה הוא?
תומר: אוו והינה עופר ,הוא בא לכאן
עופר: תומר, אני רוצה להגיד לך משהו,
,אני לוקח את מקס אליי הביתה והוא לא ישן אתכם יותר ותודה על כול העזרה שנתתם לו,הוא בטיפול מהיום אצלי ואצל אשתי,נידאג לו.
הוא יבוא לכאן כמה פעמים בודדות אבל לא בקביעות ולא ללילה יותר.
תנסו לשמור איתו על קשר טלפוני .
בבקשה .
אשתי לקחה אותו היום ,הוא ביקש לעזוב כמה שיותר מהר את שטח הפנימייה.
ולפעמים הוא יבוא לכאן בשעות שאני עובד אבל לא מעבר.
מקס לא רוצה לחכות שאני אסיים עם הניירת של המסמכים כי זה יכול לקחת גם חודשיים שאגמור למלא אותן,זה זמן לוקח ומקס רוצה לצאת מכאן מיידית.
מקס אומר שהמקום מעביר בו חלחלה ופחד הסיוטים.
תומר: לקחת רק את מקס?
עופר: בינתיים כן,
את אחיו אקח מאוחר יותר ועם אחותו עוד לא החלטתי, היא ממש גדולה ואנחנו לא ממש בקטע לקחת ילדה בת 18 אוטוטו.
תומר: עשינו משהו לא בסדר שהוא התלונן עלינו?
עופר: הוא לא התלונן ספציפית עליכם,הוא התלונן על מישהו בתוך החדר הפחיד אותו.
הילד אומר שהאווירה כאן מטרידה אותו.
אני: בהצלחה לו
עופר: לפני שעה מקס עזב ברכב עם אשתי ועם גאיה, הבת שלי.
אתם עשיתם איזשהו מתיחה עליו בלילה הקודם? במקרה או שראיתם שמישהו עשה עליו מתיחה?
מישהו הלחיץ את הילד לגמרי והוא מפחד לישון במקום הזה.
תומר: לא,
מה קרה?
ישנתי ,נירדמתי ב10 וחצי אתמול,לא עשינו שום מתיחה על מקס.
עופר: מקס אמר שמישהו התחפש לילד עם הרבה דם על הפנים והבגדים,
ילד בלונדיני עם עיניים כחולות רזה יחסית וניראה סביב גיל 13 מדברי מקס
והילד ההוא ממלמל מילים שמקס אמר שהטרידו אותו והוא אמר שהמבט של אותו ילד הפחיד אותו למוות ,
הוא אמר שהוא ניראה כמו רוח והוא גם אמר שהוא הרגיש בכלל כאילו בתוך חלום ולא יכל להזיז את הגוף ולקרוא לעזרה אבל הוא בטוח שהוא ראה את הילד ההוא במציאות והוא עמד לפי דברי מקס ממש לייד הדלת שלכם תומר והיסתכל והיסתכל.
מי זה היה?
תומר: לא עשינו עליו שום מתיחה
וגם אין לנו ילד בלונדיני כזה בחדר
אתה אומר שמישהו היה בחדר בלילה?
מפחיד אימא'לה ,מי זה היה ? מטריד,
אני בעצמי מפחד עכשיו.
עופר: זה היה סביב השעה 2 בלילה,
המצלמות לא קלטו אבל גלאי הרוחות של מוטי העובד קלט רוחות בחדר שלכם,
אנחנו חוששים על הביטחון שלכם.
מה שמקס אמר שהרוח מלמלה זה מטריד, משהו על מוות שהיא תבוא ותהרוג,משהו על נקמה,לא יודע,אם יהיו בעיות עם החדר תגידו לנו , אנחנו נטפל.
אני: אימאל'ה מפחיד.
עופר: אני רוצה לדבר עם עומר הזה, אנחנו לא ראינו אותו במצלמות אתמול, מקס ניראה נורא מפוחד ובכה ברמות ממש גבוהות, אם זו מתיחה זה ממש לא מצחיק, הילד נילחץ ברמות שהוא לא רוצה לישון כאן בכלל.
אני אחזור לקחת את הדברים של מקס מאוחר יותר במהלך השבוע הקרוב אקח הכול.
אשתי לקחה לו כמה בגדים לימים הראשונים וציוד שהוא הכי צריך וכמובן האוגרים האהובים עליו והתרופות שלו, כול השאר ניקח מאוחר יותר.
אני ותומר הלכנו אחרי העובד עופר שניראה במצב רוח רע,
עופר ניגש אליו: לעומר
והשיחה הלכה כך
עופר: אתה במקרה נכנסת לחדר של מקס אתמול ומרחת על עצמך משהו שדומה לדם אדום ולבשת פאה בלונדינית ועדשות כחולות?
עומר: לא, ישנתי, בדוק במצלמות ההבטחה של החדר, אני לא הייתי אצל מקס מאז שגירשתם אותי משם.
עופר: בשעה 2 בלילה מה עשית?
עומר: ישנתי
עופר : מקס יותר לא ישן כאן.
לקחתי אותו אליי הביתה.
מקס סיפר לי על מקרה שקרה איתך ואני דואג כי מה שהוא אמר לי ומה שהבנתי מדניל ואריאל הילדים ששהו איתו הטריד אותי.
אני לא יודע אם להאמין להם או שזה הדמיון יותר מידי אבל
לפני כ7.5 חודשים אתה נכנסתי לחדר שאנחנו אסרנו כניסה עליו?
עומר: אני חושב שכן
הדלת נפתחה בעצמה, לא פתחתי אותה, אם לא האוגר של דניל בורח לשם לא הייתי ניכנס, רציתי רק לעזור .
עופר: מקס אמר לי שהדלת נפתחה בעצמה והאוגר של דניל ברח לשם.
הם כולם נשארו עומדים לייד הדלת ולא חצו את הכניסה ואתה היחיד שנכנסת, נכון?
ועל זה אני חושש.
החדרים האלה מקוללים והיה אסור לך להיכנס.
עומר: נכון, רציתי להחזיר לו את העכבר, באמת, רציתי לעזור.
מקוללים? אני מקולל?
אני חושב שיש פעמים שמשהו משתלט לי על המחשבות והמעשים שלי כי אני לא זוכר מה קרה מתי שאנסתי את מקס וכמה אחרים, זאת האמת.
מרגיש כאילו זה לא הייתי אני
עופר : מקס סיפר לי שאתה חזרת שונה משם כועס וכאילו כוח רוע השתלט עליך וחזרת עם אופי מוזר ומאז בעצם הפסקתם להסתדר ומאז התחלת להיות מופרע ולהיות מעורב במקרים מאוד חמורים של אונס.
ומה קרה לאוגר ההוא?
עומר: אני לא יודע, היה מורגש שם כוח על טבעי,לא יודע להסביר,
באמת אתה צודק כול הבעיות שעשיתי התחילו אחרי שנכנסתי לחדר ההוא שהיה דומה לסוג של מקום לאגירת מזון וניראה ישן וניראה כמו מקום מתחת לאדמה וחדר כזה שכחתי שמו.
הכי מוזר אני לא זוכר שנגעתי בו ובדניל.
האוגר שלו מת, אבל אני לא הרגתי אותו.
יש לכם במרתף ההוא מצלמות?
תבדקו.
עופר : מה ראית באותו חדר שנכנסת?
לצערי אותו מרתף לא מותקנים מצלמות,
בעבר היו לפני 40 שנה אך הם נישברו מסיבה לא מובנת.
עומר: הרבה שקים כבדים והייתה שם ילדה עם שיער מלוכלך שמלה כחולה ומלוכלכת ודם על הפנים והצוואר והשמלה.
אני יודע שזה קשה להאמין אבל אותה רוח או לא יודע מה היא הייתה הרגה את העכבר של דניל, זה לא הייתי אני, נכנסתי לשם נטו בשביל להוציא את החייה שברחה ולהחזיר אותה, המרתף שלכם הפחיד איתי באמת, אני חושב מישהו רודף אחריי מאז.
אני מרגיש מאוד מאוד מאוד מוזר ורע מאז שניכנסתי למקום ההוא .
אני לא ידעתי שיש במקום הזה חדרים מקוללים למה אף אחד לא מרתיע לפני?
אם הייתי יודע לא הייתי ניכנס בכלל.
עופר: מקס אמר שצעקת שהיית באותו חדר ובכית והייתי שם משהו כמו 15 דק' ,נכון?
עומר: כן,הוא צודק,לילדה ההיא היה מראה מפחיד ומטריד ומאז דיי יש לי סיוטים
עופר: ומאז שנכנסת לאותו החדר מה קרה?
עומר: איזשהו רוחות של 2 ילדים עוקבים אחריי ואני לא יודע איך להיפטר מהם, תעזור לי?
עופר: ושיצאת משם מה קרה?
אני אנסה, אני לא יודע, היה אסור לך להיכנס לשם, זו הייתה טעות ואני מקווה שלא תיפגע מכך‼️
עומר: הדלת נסגרה שיצאתי.
עופר : תוכל להראות לשוטרים לאן נכנסת?
עומר: כן אבל להיכנס לתוך אני לא מוכן שאני לא יהפוך למקולל יותר אם אכנס.
עופר: אז אתה טוען שרודפים אחריך רוחות?
עומר: כן, מאז שנכנסתי לאותו החדר אני מרגיש שמשהו על טבעי יצא מהחדר ונטפל אליי ואם אני לא מסכים לעזור להם הם גורמים לי להתנהג רע ולעשות מעשים רעים שלבד לא הייתי עושה.
עופר : אנחנו נצטרך לבדוק זאת.
מקס יותר לא כאן, הוא לא ישן פה יותר והוא מוגן אצלי בבית ,
אתה צריך להתנצל בפניו ‼️
זה מאוד חמור מה שעשית לו‼️
אם באמת מעורבים כוחות על טבעיים במעשים שלך זה מפחיד קריפי ובעייתי,צריך לגרש את הרוחות האלה עם כך .
אני מקווה שלא תיפול על אחרים כמו שנפלת על מקס ודניל.
אתם הייתם חברים כמעט שנתיים, נכון? ועוד חברים טובים ממה שהבנתי ממקס.
לא קיבלנו עוד את כול המסמכים לאימוץ ולא השלמנו הכול אבל סוזנה והעובדת הסוציאלית אמרו לי שאנחנו יכולים לקחת אותו הביתה.
עומר: טוב, בהצלחה,

הוא חסם אותי בכול מקום ,אין לי גישה אליו,
נכון היינו חברים ואני לא יודע מה קרה לי שהתחלתי לעשות לו רע ,אני מצטער.
עופר: אני מבין שהייתם חברים שנתיים כמעט, מה ישתנה פתאום בגישה אליו?
הוא חסם כי נעלב ממך מאוד,הילד ניפגע פיסית ונפשית מהמעשים,אני מקווה שלא באמת מעורבים כאן רוחות .
תכתוב לו מכתב ,אני אביא לו.
עומר: אני לא יודע מה נכנס אליי אבל אני לא זוכר מה היה ואני מצטער על הילדים שנפגעו ממני.
אני חושב שמשהו על טבעי שולט במעשים שאני עושה.
אני אכתוב לו מכתב התנצלות אתה צודק.
עופר: אני יבוא ביום ראשון ונדבר יחד בקשר למה שדיברנו, אני צריך לדעת פרטי מלאי על המקרה.
אנסה לברר ממקס על כול מה שהיה שם,
הילד אמר שהמבט שלך היה קריפי והעיניים שלך הפחידו אותי מלבד שהתנפלת עליו הוא אמר שהיה לך עיניים מוזרות ורעות והוא אמר שהוא לא הצליח לגרום לך לכאב למרות שצצבט אותך חזק והרביץ חזק .

מי זה יכל למתוח את הילד המסכן הזה?
עומר: תאמין לי אני לא זוכר מה עשיתי לו ,אם תראה לי צילומים מאותו יום אבין מה עוללתי לו
ויש לכם רוחות בפנימייה, למה יש לכם כמה חדרים סגורים?
עופר: אני עובד פה 16 שנה ואני לא יודע אם קיים פה משהו על טבעי ומה שאמרת הרגע הטריד אותי מאוד, תודה ששיתפת.
סוזנה אמרה שהקלטת של אותה שעה נימחקה ,מישהו מחק אותה,
הגיע הזמן שאסע למשפחה שלי.
עומר: אני לא מחקתי אותה.
עופר : אנחנו נדבר איתך ביום שני על זה ‼️
מה שאתה אומר לי פשוט מפחיד אותי ואני מקווה שקולות באמת לא משתלות עליך בחלק מהזמן .
להתראות בנים, הוא הסתכל עלינו והלך
ואז אני ותומר ניגשנו ליהב
ולראשונה עמדתי לייד עומר הזה והוא ניראה לי לא כול כך מרושע ורע וטיפש כמו שחשבתי, הסתכלתי לו לראשונה בעיניים והוא היה ניראה באמת ילד רגיל, הוא לא איים עלינו במבט שלו.
תומר: על מה אתם מדברים חברה?
שמח עומר?
הוא הלך?
עומר: בסדר,
שמח בשבילו
תומר: שמח?
למה אנסת אותו?
מה שאמרת לעופר על הרוחות שעוקבות אחריך הוא נכון? מישהו ניכנס בך ? אחי אני מת מפחד,יש לי רעיון,
אני יעזור לך בתנאי ,בטח יש איזשהו מילות קסם שנגרשות את הרוחות
עומר: לא יודע,
מה התנאי?
אני מרגיש שלפעמים שולט בי כוח שהוא לא אני בגוף שלי.
אני חושב כך אבל אני לא בטוח.
תומר: אתה כאילו לא זוכר שאנסת אותו וצלקת אותו?
תנאי פשוט אם אני מצליח לעזור לך אתה עושה מה שאני אומר לך למשל חודש אם אני מצליח להעיף את הרוחות האלה ממך.
עומר: לא ,אני לא זוכר שעשיתי את זה , בסדר ,סגור אעשה מה שתירצה חודש אם צעיף אותן ממני
תומר : על איזה חדר עופר דיבר?
אתה תראה לי אותו?
עומר: אני לא רוצה שיהיה לכם חוסר נעימות וגם אתכם יתחילו לרדוף 2 נערים שנרצחו כאן או יותר רוחות,אני לא רוצה לסכן אותך גם בנוסף.
אני חושב שבכניסה לחדר ההוא סוג של קוללתי שנכנסתי אליו ואני לא יודע איך להסיר את הקללה הזו.
הרוחות האלה גורמות לי לפעמים לעשות דברים רעים מאוד שאני מצטער
תומר: איך?אולי הרוחות קשורות לרצח הילדים בפנימייה?
עומר: החדר ניפתח לבד ושם יש סוג של אטמוספרה רעה, סוג של כוחות עליונים רעים
וזה אחד מהחדרים האסורים וגם על הדלת סוזנה תלתה לא להיכנס,
רק רציתי להחזיר לו את האוגר שברח,
אבל הרוח הרימה אותו והרגה אותו.
היו כאן ילדים שמתו? ממחלה.
תומר: מטריד
רוחות רעות השתלטות עליך?
הם מתו לא מובן ממה,,חלק מהילדים את הגופה שלהם גם לא מצאו או שמצאו עם חלקים חתוכים לחתיכות ,רוצה להיות בתוך זה ולעזור לנו לחקור על הפנימייה ?
עומר: לא בדיוק אבל הם יכולות לגרום לי לעשות דברים רעים ולא לזכור שזה מה שעשיתי.
לפעמים טובות ,לפעמים לא,
בסדר,אני בתוך ,אני אעזור לכם רק כי אני מרגיש שמשהו לא ממש בסדר איתי לפעמים ואני חושש על עצמי
אני: אתה רואה אותם?
תומר: ואיך תיפטר מהן?
עומר: בגלל זה אני רוצה שישלחו אותי לעבודות שירות רחוק מכאן בשביל לא להיות קרוב במטרה
בכניסה לחדרים האסורים אתה בעצם משחרר את הרוחות להסתובב חופשי בפנימייה
ויש להם כוח חזק עליך
והיה בחדר ההוא מוזיקה מטרידה.
תומר: אנחנו הולכים לחקור את הספר מיום ראשון
אולי נצליח לעזור לך להיפטר מהרוחות האלה?
עומר: בואו ננסה, מקווה שיצליח.
תומר: אנחנו עומדים לחקור את ההיסטוריה של הפנימייה הזו בספר הגדול והמאובק ששוכב בספריה.
יהב: נישמע מעניין,
אז בוא נחקור יחד, יהיה מעניין.
תומר: מי חושב שיש כאן כוחות על רעות בפנימייה הזו?
עומר: אני, מסתבר הדלתות האלה נפתחות בעצמן בשביל מלכודת ואם אתה ניכנס הם מתחילות לרדוף אחריך.
יהב: נישמע מפחיד.
והרוחות האלה שרודפות אחריך איך הם נראות?
אני מת מפחד,
לא יודע אם אני רוצה להשתתף בזה
עומר: זה ילד וילדה, אחד מהם נירצח ב1999 בפנימייה והילדה נרצחה לפני 5 שנים בפנימייה.
הם רוצים שאעזור להם במשהו.
אני לא יודע,
אני מדבר עם אנשים שהיו קיימים שנים לפני כן
תומר: ואתה תסתדר איתן לבד?
עומר: לא ניראלי
יהב: הם יהרגו אותך אם אתה לא תעזור להם?
עומר: הם אומרים שלא אבל הם ירדפו אותי כך עד יומי האחרון כנראה.
אני: מטריד
תומר: אז ככה ביום ראשון מי שרוצה להצטרף ?ניפגש ב4
האמת לא ציפיתי לקבל מידע כזה מוזר על יומי השלישי
ושעומר הזה לא התנהג כמו חרמן משוגע הוא ניראה בסדר יחסית
ואגיד את האמת היה לי מאוד מאוד לא פשוט איתו
והשיחה נרקמה לנו סביב השעה בזמן של הפעילויות האלה.
וואלה ,לקחו את מקס יותר מוקדם מאשר מה שאני חשבתי שיקרה.
אני שמח בשבילו שעכשיו הוא פחות או יותר בידיים טובות אבל עכשיו אחרי השיחה עם כמה מילדיי הפנימייה נלחצתי, באמת באמת נלחצתי.
האם בעצם יש רוחות במקום?
אם כן איך אני אתמודד עם זה?
ומי הילד שהיה בחדר שלנו בלילה הקודם שמקס התלונן?
מטריד.
זה כול כך מפחיד.
אבל אגיד את האמת השיחה שנרקמה ביננו הלכה מעולה ומאוד נהניתי בשיחה הזו, היה לי מעניין אך היה לי מאוד מאוד גם מפחיד לדבר על הנושא הזה.
איך הגעתי לעזאזל לבית יתומים שניבנה 110 שנים קודם לכן?
מסתבר אני שהיתי בבית היתומים הישן ביותר בישראל וה1 שניבנה בשטחו…