מבול של צרות שנחת עליי פרק 17

אז עכשיו אני ימשיך לספר לכם את המשך הסיפור שלי איך עבר עליי היום ה2:
מוכנים?
אז איפה עצרתי חברה?
כן אמרתם נכון ,
צדקתם וכול הכבוד .
אז הבטחתי לכם לספר איך עברה לי אותה שיחה טכנית ראשונית עם מקס.
השיחה הנורמאלית, שבאמת באמת הצלחתי לסחוט ממנו מידע אמיתי וכנה איך הוא ומה באמת באמת עובר לו בראש.
הייתה לנו גם שיחה ביממה ה1 אבל כזו סתמית ולא באמת הבנתי אותו כמו שצריך,
אני מבין שהוא מפחד לגשת לאנשים שלא מכיר ולתת להם להיכנס לליבו ולסמוך עליהם אחרי הסיוט שעבר על המסכן הזה.
הוא ניראה לי נער מאוד מאוד לא נעים על היום ה1 ,
ששמעתי מה עבר עליו אני הבנתי למה הוא כזה אדיש ולא סומך על אחרים,
למה הוא כול כך היה לחוץ ממראה של זרים וכמה שהוא נסגר בעצמו מאז מה שעבר עליו,
בשיחה הראשונית שעברתי עם מקס לא הבנתי אותו נכון ,
היום ה-1 נירקם ביננו שיחה בת פחות מ-5 דק' וכבר אז הוא ניראה לי לא משהו אבל לא ייחסתי לכך חשיבות ,
אני לא הבנתי בשיחה ה-1 שעברה לי איתו שהוא בעצם נפל להיות קורבן אונס ואני מאוד מאוד מצטער עליו וליבי איתו.
ואני מה זה מרחם עליו ,
בכול זאת לא מגיע לו את כול הסיוט המזעזע שעבר עליו .
כול כך כואב לי עליו ועל מה שעשו לו ואני שמח שהיום הוא במקום אחר שנתיים מאז לסיפור שאני מספר עברו
ומקס היום במקום טוב יותר ואני שמח בשבילו.
זה לא מגיע לאף בן אדם שככה יעשו לו ,
יכאיבו לו ,
יהרסו לו את החיים עם מעשה כזה מגעיל וקר.
אז עכשיו איפה עצרתי?
כן אתם צודקים אחרי השיחה עם אחותי אלה שהלכה לי חד משמעית טוב ,
אחותי ילדה דברנית ,אני בקשר טוב איתה ושמח שיש לי אחות כזו,
היסתובבתי עם תומר עוד כחצי שעה בחצר של הפנימייה ודיברנו קצת ,
מתי הצלחתי לתפוס את מקס לשיחה?
אני הצלחתי לתפוס אותו לשיחה אחרי ארוחת הערב שאכלנו,
הוא היה לבד ,
תקוע בפלאפון שלו ,
שם אוזניות באוזניים והוא כמו ריי לא שם לב בכלל נכנסנו ,
הוא היה שקוע בפלאפון שלו והוא לא ניראה שמח,
היה ניראה עדיין לא יצא מהשוק שעבר שבוע קודם והיה ילד כזה שניראה חד משמעית ללא שום שמחת חיים ,
ראיתי שהוא היה תקוע עם האוזניות וכתב משהו במהירות עם האצבעות,
כנראה התכתב עם איזשהו חבר שלו ,
אולי דניל הזה,
תומר סיפר לי שהוא ביחסים טובים עם הילד הזה מאז שאותו ילד עזב את שטח הפנימייה אחרי שאומץ ומקס ניפגש איתו לעיתים קרובות גם אחרי עזיבתו.
ראיתי שהוא היה שקוע בפלאפון שלו , לא יודע כמה זמן הוא ישב ככה עם הפלאפון ביד ,
אבל כנראה מעל ל-30 דק',
הוא לא שם לב בכלל שניכנסו אני ותומר לחדר ,
הוא היה כזה שקוע יחסית בעצמו,
עבר עליו הרבה לאחרונה ואני מבין למה כזה קשה לו לסמוך על אחרים ,
מי אני שאשפוט אותו אחרי שהוא עבר מה שעבר ?
אז איך התחלנו בשיח?
הוא הרים אחרי איזה 20 דק' בפלאפון את הראש והיה שקוע במבטו במסך ,
החזיק כזה את הראש ואמר בקול יחסית לחוש שכואב לו הראש ומסתחרר לו הראש,מילמל זאת לעצמו ,
ראיתי שהוא פשוט ניגש לארון שלו ,
לקח איזשהו ויטמינים של לעיסה בקופסא ולעס איזה 3 מהם ,
כנראה לקבלת ברזל וויטמינים שחסרים לו בגוף,
תומר כזה נתן לי מבט ואמר ,
אולי נשאל לשלומו ,
נשאל אותו אם הוא צריך משהו?
הוא שוב ממלמל לעצמו ולא שם לב לשום דבר ,
אני השבתי לו שהוא צודק וצריך לשאול את מקס אם הוא צריך עזרה כי הילד ניראה במילה אחת לא טוב ,
וכעת אציג בפניכם את השיחה שנירקמה ביננו ביני לבין מקס.
זו הייתה שיחה כזו שגם תומר נחך בה והוא זה שהציע שנלך לדבר עם מקס כי הוא ניראה לא מישהו .
תומר: מקס,אתה צריך עזרה ?
למה אתה מדבר עם עצמך?
מקס היסתכל עליו ואמר:
סתם , פשוט אני לא מרגיש כול כך אני ,
הרגשה כזו של תשישות ועייפות למרות ישנתי 3 שעות בצהריים אבל העייפות נישארה עם חולשה .
תומר : אני מבין ,
זה כנראה בגלל שאתה מאבד ליטרים רבים של דם ,
מישהו עושה משהו בשביל לעזור לגופך לעצור את הדימום?
מקס: אמרתי לך אני מקבל תרופות לזה אבל זה לא ממש עוזר
תומר : מה לקחת בפה לפני כמה דק'?
אתה אכלת מקס ?
מקס: זה ויטמינים של ברזל ,ויטמין d ועוד כמה ויטמינים,
אכלתי ב2 בערך
תומר : זה לא טוב ,אתה צריך לאכול ,
בוא אני אקח אותך ,
איפה העובדים?
למה אתה בעצם לבד?
מקס: הם היו איתי,
בסדר,יאוכל,צודק ,אני צריך לאכול,אולי בכלל זה הראש מסתחרר לי ומזה שיורד לי דם שלא מצליח לעצור אותו.
תומר: איפה הפיקוח עליך?
מקס: כמה מהם הלכו הביתה ,
עומרי צריך לבוא , להיות איתי,הוא אמר שיבוא עוד שעה.
תומר: מעניין ,
טוב ,
אני אקח אותך בעצמי לחדר אוכל וישב איתך,אני לא רוצה תתעלף לי
מקס: טוב
תומר : אתה חייב לאכול ,
זה לא בא בחשבון שלא תאוכל,
אתה צריך לחזק את הגוף שלך ולא להרעיב את עצמך .
מקס: אני לא מרעיב את עצמי.
אני בכלל לא מנסה להרזות.
תומר: אתה לא צריך,אתה רזה גם ככה,
אתה חייב לאכול על מנת להתגבר על הדימום שיש לך ,
הגוף שלך חייב ויטמינים כדאי להתגבר על איבוד הדם שלך,
אתה חייב לאכול ארוחות קבועות ומאוזנות .
מקס: טוב ,
אתה צודק,אולי אני באמת אוכל מעט יחסית לגילי .
אני בעצם הלכתי איתם למרות שאני הייתי בחדר אוכל עם תומר קודם לכן ,
תומר ניגש אליי ואמר :
תקשיב אני אקח אותו לחדר אוכל ,אני אדאג שהוא יואכל כי הוא ניראה לי חיוור יחסית,
אני ישב איתו.
אני: טוב
אני אבוא איתכם אמרתי
תומר : אתה הולך לאכול שם משהו?
רק חזרנו לפני שעה מהמקום.
אני: יכול להיות .
תומר: אני פשוט דואג לו ,הוא אשכרה שוכח לאכול אבל אל תידאג הוא יתגבר על זה .
אני: אני מקווה בשבילו ,
רואים שהוא בסטראס רציני עם העובדה שנאנס.
הלכנו לחדר אוכל ,
הגענו .
תומר: תפוס איזשהו שולחן ,
אני אלך איתו ,
אני לא יודע איך אתה אבל אני עומד לשבת ליידו , לספק לו חברה כי הוא חד משמעית צריך חברה,
אני: יכול להיות
תומר: אתה יכול להיות פה ויכול לחכות בחדר,
אתה לא חייב להיגרר איתי לכול מקום שאני הולך ,
אני רק רוצה לעזור לו ולשמור עליו,
חד משמעית הוא לא יכול להיות לבד,
אם אתה רוצה לחזור לחדר זה גם בסדר כי ב-40 דק' הקרובות אני עומד להיות איתו עד שאראה שהוא אכל.
אני: זה בסדר, אין לי גם ככה מה לעשות אז אני ישב איתכם .
תומר התהלך איתו בחדר אוכל ,
היה ליידו ,לא השאיר אותו לבד ופקח עליו עין בכול צעד שהלך ,
מקס איזה 10 דק' רק חשב מה לקחת לאכול ,התהלך שם ותומר אשכרה הלך איתו לכול מקום שהלך .
מקס אשכרה ישב 50 דק' בחדר אוכל ,
הוא לקח איזשהו פשטידה עם תפוח אדמה ודג סלמון ולקח סוג של איזשהו בורקס פיצה ,
הוא אכל 50 דק' ואכל לאט כמו צב ,
לי אישית היה קשה מאוד לא לאבד את הסבלנות בזמן הזה,
אבל תומר היה סבלני אליו ,
ישב איתו ,דיבר אליו לפעמים ,
אחרי איזה-20 דק' קמתי וחזרתי לחדר והשארתי אותם לבד כי הספקתי להשתעמם ולאבד את הסבלנות שלי לחכות לו .
הוא אכל לאט.
תומר אשכרה חזר איתו אחרי סביב השעה לחדר,
הבנתי מתומר שהוא ליווה אותו לשירותים ואחרי זה ישב איתו 20 דק' בחצר דיבר אליו ,שאל לשלומו,
ואי ,הבן אדם הזה עם מלא סבלנות ויכולת הבנה לאחר ,
אני מופתע לטובה מתומר שהוא כול כך דואג לכולם ,
תומך ממש מנסה לעזור וממש בחור מדהים ואני מה זה עם חוות דעת טובה עליו .
מתי שתומר חזר השעה הייתה סביב כמעט 7 בערב .
סתם גללתי בפלאפון מתי שהייתי לבד בחדר .
מתי שראיתי את מקס תומר אמר לו עומרי צריך לבוא עוד כמה דק' ,
הוא ישב איתך עד הערב ,
עד סביב 10 בערב.
ואתם שואלים את עצמכם איך עברה לי אותה שיחה עם מקס מתי שתומר שמתי לב נשכב לנוח ,
כנראה התעייף לשמור על מקס בשעה ומשהו הזו🥴
אחשוף ביפניכם כמעט את השיחה ביננו ?
היה מעניין טכנית
אני: אפשר אותך לכמה דק' מקס
מקס נתן בי מבט ואמר טוב
אני: איך אתה מרגיש?
מקס: ככה ככה
אני : השמועות אליך הן נכונות?
מקס: בנוגע למה שקרה לי בגלל עומר ההומו הטיפש הזה ?
אני שונא אותו
אני : אז זה נכון כול מה שמספרים עליך?
מקס: אממ כן ואני לא רוצה לפרט על מה היה שם
אני : ספר טיפה על עצמך מקס
ואני אציג לך את עצמי .
מקס:
אני בן 15.5,
אני פה כבר שנתיים וחצי מאז מות אמא,
אני לא אוהב לחיות פה,נוראי פה ,
תמיד נטפלים אליי איזשהו הומואים מטומטמים שחושבים עם הזין שלהם ולא עם המוח שלהם ,
אני לא יודע מה להגיד על עצמי,
מתי שאני במצב הזה המוח שלי לא חושב על כלום חוץ מזה .
אני לא יודע מי אתה ליאם
אבל אני לא רוצה להיפגע ממך ,
אני לא רוצה פשוט שמישהו יעשה לי כואב ,שמישהו שוב יפגע בי.
אני: אני לעולם לא הייתי פוגע בך מקס
,אני לא בן אדם כזה ,
אני לא הייתי עושה לך כואב בחיים, מתוק ,
אני לא אפגע באיש,
בטח שלא בך.
מקס: אני מקווה מאוד מאוד שניפתח את הקשר הזה ברגל ימין ליאם .
אני: אם תיפתח אליי ותסכים לי להכיר אותך זה יקרה מקס,
זה יקרה
מקס: אני אנסה