מאחורי הסורגים(תסריט)-חלק 4

סצנה 6- פלשבאק
רואים את הבית של אנה לפני שעברה לבית היתומים בשחור לבן ושומעים את הקול של אנה אומרת:" אבא שלי בדיוק חזר מהעבודה ואמא שלי הייתה בבית, מחכה לו……"
אבא נכנס הביתה ואמא חיכתה לו שם אמא עם ים תלונות.
אבא:" חזרתי!"
[[[אנה הקטנה שמעה את אבא שלה ורצתה לרדת לקרתו במדרגות ואז ראתה שכל משתבש ונשארה במעלה המדרגות כך שיכלה להציץ מעט לראות מה הולך לקרות…]]]
אמא:" הי, למה לא הוצאת את הזבל?"
אבא:" לא יכולתי כי…… " ואימא קוטעת אותו:" ולמה לא שטפת את הכלים כמו שביקשתי? ולמה לא שמרת על הילדה!?"
אבא:" מה את צועקת עליי אני זה מרוויח כסף למה את לא עושה כלום?!"
אמא:" סליחה? חוצפן, אני עושה כמעט את הכול בבית הזה!! איך אתה מעז" אמא שלופת משהו וזורקת אותו על האבא
אבא אומר:" אה כן? את מתחילה עכשיו להתעסק איתי?! אז קבלי את זה!" שולף וזורק משהו.
האימא צורחת ומרביצה לאבא!
האבא מנסה לברוח תופס משהו וזורק
האמא:" זהו נמאס לי ממך כול הזמן מקטר, מקטר ומקטר"
אבא:" אהה ואת חושבת לי לא נמאס ממך?"
אמא שולפת משהו וזורקת
אבא שולף אקדח ויורה באמא וצועק:" אני שונא אותך יא 'מטורפת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
אנה צורחת:" ללאאא!! אבא די! אממאאאאאאא!!".
אנה בוכה וצורחת. פתאום המשטרה פרצה לחדר ותפסה באבא, ואחריהם נכנסו לחדר השכנים של אנה שכנראה שמעו את קול הירי והצווחות של אנה הקטנה. השכנים תפסו את אנה והרימו אותה מהמדרגות, אנה צרחה:' 'אבאאאא!!!! תעזבו אותו!!! אבא, הצילווווו!!!" אבא מוזיל דמעה ולוחש לעצמו:" אנה, אני מצטער…"
המשטרה לקחה אותו לכלא, את אנה השכנים הסיעו לבית יתומים.
סוף סצנה
סצנה 7-סיפורי עבר

רואים את אנה יושבת ובוכה ואור מנסה להרגיעה אותה
אור:" וואו! אנה! לא… לא ידעתי! את בטח מתגעגעת אליהם נורא.." אנה לא ענתה והסתכלה למעטה אור ממשיכה:" טוב אני מספרת לך את הסיפור שלי?"
אנה הנהנה הראשה לחיובי
אור:" אוקיי, זה התחיל ככה:
לפני שנולדתי אבא שלי חלה במחלה קשה הוא ניסה להילחם בזה אך לא הצליח, הוא מת עוד לפני שנולדתי בכלל, אמא שלי לא חלתה אבל היא לא שרדה את הניתוח הקשה. כשנולדתי גרתי אצל סבתא שלי ארבע שנים, בגיל 4 וחצי סבתא שלי מתה מזקנה, ולא היה לי סבא כי הוא מת מלפני שנים… וגם מצד אבא שלי אין לי משפחה… לא דודים, לא כלום, אפילו רחוקי משפחה לא היו לי…. ובגלל שלא היה לי אף אחד, חוקי המדינה לא אפשרו לי לגור ברחוב, אז הכניסו אותי לכאן"
אנה:" אז את מעולם לא פגשת את ההורים שלך??" אנה שואלת בשוק
אור מסתכלת לרגע לצד ושותקת מעט ואז ענה:" לא……." אור ממשיכה:" מעולם לא ראיתי אותם, את יודעת שאפילו תמונות שלהם אין לי…?"
אנה:" אור לא היה לי מושג!"
אור:"את לפחות ראית את ההורים שלך את גרת איתם שש שנים ואני בקושי שש שניות!" אור צרחה את זה ובכתה. אנה מחבקת את אור הבוכייה.
סוף סצנה