מאז ולתמיד – עונה 2 – פרק 10

-אושן מייקלסון-

אני סוף סוף מקשיבה לחברותיי ויוצאת מהבית לראשונה מאז פטירתו של דין.
במשך ימים ושבועות הסתגרתי בביתי, בתוך חדרי, בוכה את נשמתי החוצה…
אין לי מושג איך הם הצליחו לשכנע אותי לצאת, אבל סוף סוף עזבתי את החדר החשוך ויצאתי אל האוויר הצח של תחילת החורף.
הם לקחו אותי לעיירה השכנה, למזח, לטייל קצת בין הדוכנים הרבים ומסעדות הדגים.
רוז השאירה את מיילי התינוקת הקטנה והעדינה אצל אימה למשך היום וליסה לקחה יום חופשי מהעבודה.
אנחנו הולכות זו לצד זו, לאורך המזח הגדול, נהנות מקרניי השמש האחרונות לעונת הקיץ המחממות את כתפיינו.
״ליסה ציפור קטנה לחשה לי משהו…״ אמרה רוז בחיוך, אני יודעת מה היא עושה, היא מפתחת שיחה על דברים שוליים ולגמרי לא חשובים כדי להוציא אותי מבועת המחשבות שלי.
היא מנסה לעודד אותי ולהסיח את דעתי.
״אני יודעת, אני יודעת, אני אכולת כאב בגלל זה״ צחקקה בהרמת כתפיים.
שיתפתי איתן פעולה, למרות הכאבים החזקים שהרגשתי בקרבי… שיתפתי איתן פעולה.
״מה עשית הפעם ליסה?״ שאלתי אותה בקול המלא חוסר אי אמון משווע, שתיהן הסתכלו עלי מופתעות ומחייכות, שמחות שאני סוף סוף מדברת ולא שקועה באבל העמוק שלי.
״היא שכבה עם תומי״ אמרה רוז בהרמת גבות ואצבע מאשימה.
״את מה?״ שאלתי אותה בהלם, הייתי בטוחה שאין לה שום דבר כלפיו.
״רגע של חולשה, אין לי מושג מה חשבתי לעצמי שזה קרה״ חייכה בבושה מביטה אל עבר נעליי האצבע הכחולות כהות שלה.
״את כל כך מטומטמת״ אמרה רוז והסיטה גם היא את מבטה והסתכלה הרחק אל עבר האופק, מעבר למזח, אל האוקיינוס הגדול והפתוח.
״אז איך הוא במיטה?״ שאלתי אותה בסקרנות, דולה כמה שיותר פרטים, התגעגעתי לזה…
להיות עם החברות הכי טובות שלי מאז שאני זוכרת את עצמי ואותן, לדבר, לרכל על המצב הזוגי שלנו, לצחוק על כל מיני דברים שרק אנחנו מבינות.
כל כך התגעגעתי לזה בזמן האחרון, מאז המוות של דין שום דבר לא כמו שהיה.
וזה כל כך כואב לי ברמות שאי אפשר לתאר אותן במילים פשוטות.
״טוב, אפילו טוב מאוד!״ ענתה ליסה בחיוך שובב.
רוז הסתכלה עליה בפליאה, מנידה את ראשה מצד לצד.
״יותר טוב מלוקאס?״ היא שואלת אותה, מחכה לראות מה התשובה.
״כן, אפילו יותר טוב מלוק, אני חייבת להודות״ צחקקה במבוכה, חושפת חיוך עדין ולבן.
״תפסיקי להסתכל עלי רוז, חוץ מג׳ון לא היית עם אף אחד״ אמרה ליסה לאחר רגע.
״היא צודקת, מאז ולתמיד היית עם ג׳ון, אני לא זוכרת שאי פעם יצאת לדייט״ אמרתי במשיכת כתפיים, קשה היה לפספס את המבטים המרוצים שלהן ממני.
שאני משתתפת בשיחה.
״תמיד הייתי מאוהבת בג׳ון, אף פעם לא יכולתי להסתכל על גבר אחר אני מניחה…״ התחילה לומר ולקחה נשימה קטנה, מכינה את עצמה להמשיך את דברייה.
״גם שהוא היה מעבר לים, עוד לפני שהכל התחיל, הייתי מאוהבת בו, לא חשבתי על להיות עם גבר אחר, או לצאת לדייט״ אמרה לנו והביטה מבט חולמני קדימה.
״והציעו לי לא פעם ולא פעמיים, אתן יודעות…״ אמרה לנו מסיימת את דבריה ודוחפת קווצת שיערות עושות ושחורות אל מאחוריי אוזנה.
ליסה צחקקה, הסתכלתי על מבטה החולמני ולא יכולתי שלא לחייך גם אני…
לעזאזל אני כל כך מתגעגעת אליו, זה הכה בי בכזאת עוצמה שחשבתי שאני הולכת להיחנק במקום.
הרגשת חבטה כל כך עצומה שפגעה בבטני וגזלה ממני את היכולת לנשום לרגע ארוך ומייסר.
ליסה ששמה לב למבטי הכאוב מיד המשיכה לדבר.
״מתי הפעם הראשונה ששכבתם? אין מצב מתי שנכנסת להריון״ אמרה ליסה והניחה יד מנחמת על כתפי, מנסה לעזור לי ללא מילים.
נסיתי להתעלם מהכאב שאחז בקירבי ולהקשיב לדברייה של רוז.
״בנשף של סיום הלימודים, לפני שהוא התגייס בפתאומיות, הוא אמר שהוא צריך לדבר איתי מיד לאחר הנשף״ התחילה לספר, תמיד הייתה לי הרגשה שמשהו קרה בניהם באותו הערב, אבל היא אף פעם לא סיפרה.
״וכמובן שאתן מכירות אותי, המתח הרג אותי מבפנים אז ברחתי באמצע מהנשף ונפגשתי איתו, היינו בכניסה לבית שלו״ אמרה לנו, הגענו אל קצה המזח הארוך והגדול, הסתכלנו מבעד למעקה אל עבר המים הכחולים, הבהירים והצלולים, נהנות מהשמש החמימה ומהרוח הקרירה הנושבת מן הים.
״הוא סיפר לי שהוא עומד לעזוב, לא ידעתי לאן באותו הזמן, לא תיארתי לעצמי שהוא יעזוב וילך לצבא.״
״אמרתי לו שאני שונאת אותו, שהוא לא יכול לעזוב ככה סתם פתאום את אלכס, את כולם, ואפילו לא הייתי מודעת לעצמי אותו הזמן שהייתי כל כך מאוהבת בו״ אמרה באנחה קלה ומעומעמת.
״אני מניחה שדבר הוביל לדבר, הוא נישק אותי ואז הכל קרה״ סיימה את סיפורה הקצר על הפעם הראשונה שלה.
״אני לא אשכח איך הבנות מהשכבה שלנו היו מסתכלות עליו, זה היה כל כך מצחיק ופתטי״ אמרה ליסה בגיחוך, נשענת על מרפקיה ומסתכלת אל עבר האופק הכחול.
״רוז שכחתי לספר לך, אחרי שהתחתנתם פגשתי בשיינה מהשכבה שלנו, היא באה לקנות בדיינר והיא שאלה אותי על ג׳ון״ אמרה לה ליסה לאחר רגע קצר.
״היא ביקשה את המספר של ג׳ון בגלל שאני בין הבודדים שמכירים אותו וכשאמרתי לה שהוא כבר התחתן היא הייתה כל כך בהלם שרציתי לצחוק לה בפנים״ אמרה ליסה בגיחוך קל.
״תמיד שנאתי אותה״ אמרתי להן ורוז הנהנה בראשה מסכימה עם דבריי.
״וכשאמרתי לה שהוא התחתן איתך, עינייה כמעט יצאו מחוריהן, אני נשבעת״ הגיחוך של ליסה הפך לצחוק רם שסחף אחריה גם את קולות הצחוק שלנו.
״גם אם ג׳ונתן היה פנוי, בחיים הוא לא היה מסתכל עליה, פתטית״ אמרתי להן בקול אנחה שקט שרק אני שמעתי…
״אני רעבה, בואו נילך לאכול״ אמרה רוז לאחר שנרגעה מסערת הצחוק שלנו והסתובבה בגבה לנוף האוקיינוס הכחול.
התחלנו לצעוד בחזרה את כל הדרך הארוכה על גבי קרשי המזח הגדולים.
עושות את דרכינו על אותם הצעדים ממקודם בדרך לאכול באחת ממסעדות הדגים המפוזרות בין הדוכנים הרבים.