מאז ולתמיד – אפילוג

-ג׳ונתן (ג׳ון) טורן-

מאז ולתמיד… יהיו המון צלקות שיחרטו לא רק על גבי הגוף שלי אלא גם על גבי הנשמה הרעועה והסדוקה שלי.
זה משהו שמעולם לא יכולתי לעצור, רק לקבל.
זה יום נוסף שטוף שמש לוהטת בעיירה השכוחת-אל בה אני גר, החום עומד באוויר ואף משב רוח אפילו לא הקליל ביותר נושב ברחובות.
אני משחזר צעדים ישנים שלא רציתי לשחזר אותם שוב, עושה את דרכי בחזרה אל תחנת האוטובוס בה ירדתי לפני מספר שבועות.
השבועות חלפו מאז שחזרתי לראשונה, כל כך הרבה עבר מאז, חיי השתנו לגמרי מהרגע שכף רגלי דרכה שוב בעיירת מולדתי.
עכשיו אני חוזר, אל המקום שבו עיצבו אותי, הפכו אותי למי שאני היום, אני חוזר אל המקום בו חלק ממני מת באותו היום שאחיי למלחמה מתו.
אני עושה את דרכי בלב שלם, למרות שאני לא רוצה לחזור לשם, אני רוצה להישאר כאן, עם המשפחה והחברים שהכרתי כל חיי.
אבל אין לי כל כך הרבה ברירות, אני חוזר אל המקום אליו אני שייך, אל המקום בו יציבו אותי בכל עבודה אפשרית.
יחידת אריות-הים של צבא ארצות הברית.
תחת מצחיית הכובע הצבאי שלי, תחת קרניי השמש המסנוורות אני רואה אותה עומדת על המדרכה מול האוטובוס הצבאי שמחכה אך ורק לי.
אני מגיע למולה, מוריד לאט את תיק המסע הגדול והכבד שעל כתפי.
היא קופצת היישר לזרועותיי, מוצאת נחמה בעובדה שאני עדיין פה, חי.
אוי אלוהים, אני כל כך יתגעגע אליה.
אני שוקע בתווי פניה המהפנטים, העדינים והכל כך יפים.
שערה השחור פחם נח ברכות על כתפייה, עינייה הזהובות מביטות לתוך עיניי נוצצות מדמעות.
אבל היא מחייכת. חיוך עדין וכל כך יפה החושף טור שיניים לבנות, קטנות וישרות.
״אני אוהב אותך רוזלינדה״ אני לוחש בשקט לאוזנייה, עובר לנשק את שפתייה הרכות והורודות.
״תבטיח לי שתחזור!״ היא אומרת בשקט, קולה גוועה, אבל עדיין על פניה החיוך המדהים שאני כל כך אוהב.
״תחזור בשבילנו״ היא מוסיפה על דברייה ואני יודע שהיא מתכוונת לתינוק הקטן שמתחיל להתפתח בתוכה.
״אני אחזור, אני מבטיח״ אני עונה לבקשתה, אני אעשה את כל המאמצים לחזור בחזרה הביתה, אליה…
אני מנשק את ראשה קלות, עיניי נעצמות בעצב בידיעה שעכשיו חודשים ארוכים מפרידים בין הפגישה הבאה שלנו.
אני מרים את תיק המסע הגדול והכבד בחזרה על כתפי, פונה ועולה על מדרגות האוטובוס הגדול והצבאי.
אני מסובב אליה את מבטי, ״אני אוהב אותך, מאז ולתמיד…״ אני לוחש אליה בלי קול.
ועולה לאוטובוס שעל הלב שלי מכביד סוג כל שהוא של עול.

הצלקות האלה יהיו חרטות על גבי גופי ועל גבי הנשמה הרעועה והסדוקה שלי.
זה משהו שמעולם לא יכולתי בכוחי לעצור.
הדבר היחידי שאני יכול לעשות בכוחי, זה לחזור.
מאז ולתמיד…