מאומצת~הקדמה

לפעמים אני רוצה פשוט לצאת מבית היתומים, למצוא את אמא שלי ולשאול אותה-למה לעזאזל ילדת אותי?! כדי שאני אצטרך לשמוע כל יום צחוקים מהאחרים שאומרים שאת זונה?! כדי שאני אהיה תקועה בבית יתומים ושכל מיני "משפחות" ייקחו ויחזירו אותי כל הזמן?!
הגעתי לבית היתומים עוד כשהייתי תינוקת, אמא שלי לא רצתה אותי.
כשהייתי בת 3 לקחה אותי משפחה אומנת, האנשים שלקחו אותי היו כבר בסביבות ה-40, ולא הצליחו להביא ילד לעולם. אבל כעבור שנתיים הם החזירו אותי, כי דווקא כשאני הגעתי האישה נכנסה להריון, והם החליטו שהם מעדיפים לגדל רק את הילד שלהם. גם כן אלה, אפשר לגדל גם שניים!
אחר כך, כשהייתי בת 6, אימץ אותי עוד זוג, כל הכבוד להם, הצליחו לשרוד איתי במשך 7 שנים. אבל אז נמאסתי עליהם והם החזירו אותי. הם לא מבינים שאני לא צעצוע שאפשר לקחת ולהחזיר מתי שרוצים?!
עברה שנה מאז שחזרתי שוב לבית היתומים. לפני חצי שנה זוג ניסה את מזלו איתי כבר היה להם ילד בן 10, אבל הם לא הצליחו לסבול אותי יותר מחודש.
כבר חשבתי שאני אהיה תקועה כאן עד גיל 18, כי זה מובן שעם ילדה בת 14 יהיה הרבה יותר קשה מאשר עם ילדים קטנים, אבל לא.
לפני שבוע הגיע לכאן זוג, אמילי ופיטר, ומיד הבינו שהם מעוניינים באימוצה של קָאִי, כלומר אני. אין לי מושג למה. דיברנו והכל, שניהם בשנות ה-30 לחייהם. הם כבר פתרו את עיניין הניירת, והם אמורים לאמץ אותי. אני לא בוטחת בהם. ולא מחוברת אליהם יותר מידי. למרות שאני לא מראה את זה לאף אחד אני מפחדת, מפחדת מזה שגם הם לא יירצו אותי בסוף.