לשנות את העבר פרק 3

פרק 3

הרכב של ליאור חנה בחניה של באוניברסיטה היא הסתכלה האוניברסיטה הייתה ענקית כמו עיר היו שם ביניינים ביתי קפה ומסעדות מגרשי כדורגל ומגרשי כדורסל היו שם גם בריכה

עדן ״זה ענק״

ליאור חייך ״כן, את יודעת איפה את לומדת?״ הוא שאל אותה

היא חיפשה בתיק והוציאה פתק שהיה כתוב עליו איפה היא לומדת היא נתנה אותו לליאור ״כאן״ היא הצביע על מה שכתוב בפתק ״אבל אני לא יודעת איפה זה״ היא סיימה

״אני יראה לך״ אמר ליאור שעדיין הסתכל בפתק ״בואי״ הוא משך אותה

הם נעצרו מול בניין ענק שיצאו ונכנסו ממנו המון סטודנטים ומרצים

״כאן אני לומדת?״ שאלה עדן

ליאור הביט בה ואמר ״כן, בואי אני יראה לך את הכיתה״ לפני שהם צעדו צעד נוסף היא שמעה מאחוריה קול ״עדן?״

היא הסתובבה וגם ליאור מולה היא ראתה גבר בערך בגילה שנראה לה מוכר היא ניסתה להיזכר אבל לא ממש הצליח לה, גבר מולה שאל ״לא ידעתי שחזרת מה שלומך?״ היא לא הספיקה לענות כי ליאור ענה במקומה ״אתה מכיר אותה בכלל?״ הוא עבר עם המבט שלו לליאור

״כן, אני…״ הוא לא הספיק לסיים ועדן נזכרה והשלימה אותו ״חבר שלי לשעבר״

הם הביטו בה המומים והיא הביטה בהם בחזרה. עדן ניגשה עליו ״אתה רועי נכון?, אני מצטערת אבל אני לא זוכרת אותך״

ליאור ענה לה ״כן בגלל התאונה, שמעתי״ הם נפרדו

וליאור לקח אותה לכיתה היא נפרדה ממנו גם והוא הלך לכיתה שלו הוא למד מדעי המחשב היא נכנסה לכיתה והתיישבה בשורה השנייה ליד מישהי ועדן הלכה לדבר ״היי אני עדן״ היא אמרה וחייכה ואישה לידה חייכה עליה בחזרה ״אני ליאת״ הם המשיכו לדבר ביניהם בהמשך אחרי שהם סיימו את השיעור הם יצאו שהן ממשיכות לדבר וליאת הכירה לה חברה שלה שיר והם התכוונו לצאת מן הבניין ורועי עצר אותם

רועי ״עדן אני יכול לדבר איתך בבקשה?״

שיר וליאת הסתכלו עליה היא הסתכלה עליהם בחזרה והלכה איתו והם חיכו לה

רועי ״בואי נשאיר את העבר מאחור ונהיה ידידים״

עדן ״אני לא זוכרת את העבר, וכרגע ידידים לא יזיקו לי״ הם החליטו להשאיר ידידים ונפרדו ועדן חזרה לחברות שלה והם המשיכו ללכת ויצאו מהבניין ודיברו

שיר ״את מכירה אותו?״

עדן ״היינו חברים ונפרדנו״

שיר ״באמת?״

עדן ״זה מה שאמרו לי״

שיר ״את לא זוכרת?״

עדן ״לא עברתי תאונה וכתוצאה מכך אני לא זוכרת כלום״

ליאת ״ איך את לומדת?״

עדן ״כי אני זוכרת את כל מה שלמדתי״

הם מצאו מקום לשבת על הדשא אחרי דקה מישהו התקרב עליהם

ליאת אמרה לעדן ״זה חבר שלי דניאל״ הוא התקרב לליאת נישק אותה והוא התיישב לידה

ליאת שאלה את דניאל ״איפה מייקל?״

דניאל ״ הם יבוא עוד מעט״

עדן הסתכלה על שיר והיא הסביר ״הוא ידיד טוב שלנו״

אחרי דקה היא הרגישה מישהו נוגע בה היא הסתובבה וראתה את ליאור היא חייכה עליו והכירה אותו לכולם ומייקל בא אחרי 5 דקות שהוא קנה קפה.

שיר דיברה עם עדן ואמרה

שיר ״היית חברה של רועי, נכון?״

עדן ״כן, למה?״

שיר ״כי לא הכרתי אותך והכרתי את רוב החברות של רועי חוץ ממך״

עדן ״אני לא יודעת אני לא זוכרת כלום״

שיר ״טוב, זה הייתם חברים מתי שאני ורועי לא היינו ממש בקשר״

עדן ״יכול להיות״ היא אמרה והם המשיכו לדבר.

היא חשבה שזה מוזר אבל לא יחסה לזה חשיבות, שיר הייתה איתה כמעט בכל השיעורים וכך היה לה יותר קל להתמצאות היא חזרה לבית ליאור הקפיץ אותה, הם נפרדו היא הגיעה לבית היא נקשה על הדלת אף אחד לא ענה לה היה לה מפתח שאורן נתן לה לפני שיצאה

היא פתחה את הדלת והבינה שכנראה אורן יצא היא עלתה לחדר שלה לפני שנכנסה היא שמעה רעשים מהחדר של אורן היא התקרבה והדלת הייתה קצת פתוחה היא הביטה פנימייה וראתה את אורן מדבר בלחש שהגב מופנה עליה היא ניסתה להקשיב ולא ממש הלך לבסוף היא וויתרה והלכה לחדר שלה זה היה נראה לה מוזר אבל היא הניחה לזה היה לה המון דברים לעשות.

לאחר שעה אורן נכנס לחדר שלה הוא די נבהל מזה שהיא הייתה שם אבל מיד הסתיר את זה ״לא שמעתי שנכנסת״

עדן ענתה לו ״חשבתי שיצאת אז פתחתי את הדלת כנראה שלא שמעת״

״כן כנראה״ הוא אמר בקול מחושב

״בטוח שאת רוצה אז אם את זוכרת את כל החומר אז תעשי טסט ואם תעברי תקבלי את הרישיון שלך, ואם את לא זוכרת אז תעשי את כל הלימודי נהיגה מהתחלה״

עדן חייכה ואמרה ״אני זוכרת, מתי אני יכולה לעשות את הטסט?״

אורן ״מחר, אני חושב״

״בסדר״ היא ענתה לו

הוא הנהן ויצא כיאלו משהו מפריע לו

בדרך לאוניברסיטה היא סיפרה לליאור על הרישיון שלה וביקשה ממנו שיראה לה כמה דברים שלא הייתה בטוחה בהם.

היא פגשה את שיר וליאת בכניסה ונכנסה איתם היא פגשה את רועי היא דיברה איתו על כל מיני דברים ואז היא שאלה אותו ״היית ידיד של שיר, נכון?״ היא הנהן לחיוב היא המשיכה ״אז איך לא אמרת לה שהיינו חברים?״ הוא הביט בה במבט מבולבל הוא לא ידע מה להגיד עדן הביטה בו במבט חודר ואחרי דקה של גמגום הוא אמר ״כנראה שכחתי״ הוא הביט בה במבט מתוסכל והיא עזבה אותו והלכה לעבר הכיתה שלה היא הלכה במבט מעורר ונתקלה במישהו ״סליחה״ היא אמרה והמשיכה ללכת הוא עצר אותה ושאל ״את חדשה פה?״ היא הביטה בו לא ידעה מה להגיד לבסוף אמרה ״זה מסובך״ והמשיכה ללכת

שהיא הגיעה לכיתה שיר וליאת עמדו בחוץ ודיברו שהם ראו את פניה של עדן הם שאלו מיד ״עדן, הכול בסדר? מה קרה?״ לא היה לה כוח לספר אז פשוט אמרה ״לא סתם, אני פשוט לא מרגישה טוב״ היא חייכה עליהם הם נפרדו משיר וליאת ועדן ונכנסו לכיתה.

אחרי שהיא סיימה את היום היא הרהרה במה שקרה לה היא נכנסה לבית עלתה למעלה ואז ראתה את אורן מתלחשש היא התקרבה ושמעה ״כן..כן.. היא לא זוכרת כלום..״ היא התקרבה במטרה לשמוע יותר טוב אבל אורן לא אמר כלום הוא רק הקשיב לצד השני היא עמדה שם עוד כמה דקות ואז היא שמעה ״טוב ביי״ וניתק היא רצה לחדר שלה בשקט בלי שאורן ישמע.

היא לא הבינה מה קורה דוד שלה אורן אמר לה שהיא גרה פה ממזמן ולמדה באוניברסיטה איך יכול להיות שאף אחד לא זוכר אותה? זה לא הסתדר לה אז היא החליטה לשאול את אורן שבטוח יודע משהו היא הלכה עליו והוא היה מופתע מכך שהיא באה אורן שאל אותה ״זה לגבי הרישיון? אנחנו נצא בעוד שעה״

״לא״ היא ענתה ״זה לא לגבי הרישיון״

אורן הרים את עניו מן המחברת שכתב בה ״מה קרה?״ הוא שאל

״איך זה שאף אחד לא זוכר אותי?״ אורן היה מופתע הוא חיפש מה להגיד ולבסוף אמר ״את היית שנה בקומה כנראה לא כולם זוכרים, את יודעת..״ היא חשבה שזה די הגיוני והניחה לזה היא עברה את הטסט ושהיא חזרה הביתה אורן הראה לה את הרכב שלה זו הייתה מכונית בצבע כחול גדולה אורן נתן לה את המפתחות לרכב.

בסוף היום היא הגיעה להחלטה שתפסיק לחקור. בבוקר למחרת היא הגיעה לכיתה שלה כרגיל בשיעור הראשון היה ישבה עם ליאת כרגיל והיא שמה לב שבאמצע השיעור היא קיבלה הודעה ״אל תאמיני למה שאומרים לך, תאמיני לרגשות שלך״